The New Dibros Moshe on Eruvin

In the new Dibros Moshe on Eruvin, they published for the first time in any of Rav Moshe Feinstein zt”l’s seforim an important letter in the section titled Igros Moshe (page 576; this is one of the only two letters that are new to this volume, and I will write about the other letter shortly). However, this letter has been published previously in HaPardes, 33rd year, vol. 9 (1959; it was also mentioned in Kuntres Tikkun Eruvin Manhattan p. 161, and Divrei Menachem, O.C. vol. 2, siman 4). From the original publication in HaPardes, we see that they omitted a few details in the new Dibros Moshe. To begin with, they omitted that Rav Moshe wrote this letter to Rav Moshe Bunim Pirutinsky zt”l. They also left out the beginning and end of this letter. Furthermore, they left out the name of the rav who established the original Manhattan eruv, Rav Seigel zt”l. There is no doubt that the original letter as published in HaPardes was the full letter as it was circulated at the time of the controversy and was never contested. [In fact, Rav Moshe wrote a similar letter in 1960 (Igros Moshe, O.C. 4:89) to Rav Eli Jung.] It is not plausible that the copy of the letter that Rav Moshe retained was missing these details. I will leave it to the reader to judge if some of or all of these omissions were purposeful or not (pay particular attention to the omitted beginning and end of the letter).

The first letter that follows is from the new Dibros Moshe; the second is the complete letter from the HaPardes. For the reader’s edification, I bolded the discrepancies in the second letter.  

ספר דברות משה עם ליקוטי אגרות משה - מועד חלק ראשון - עירובין שקלים ראש השנה - עמוד תקעו

בעצם איני רואה תועלת גדול וצורך לעשות תקון לטלטל בכאן של"ד לעירות שביוראפ שהי' הצורך גדול ממש לחיי נפש שלא היה אפשר להכין מים לבהמות וכדומה מחיי הנפש אף לעצמן אבל שבכאן יש הכל בבית ואף בבית כנסיות יש סדורים וחומשים עד להרבה, ורק לאלו הפושעים שעוברים על כל איסורי התורה לסלק מהן איסור הוצאה, שכנגד זה הרי יצא קלקול לאלו יראי ה' שלא היו רוצים לסמוך על המתירין אם היו יודעים גם טעמי המחמירים וגם לאחר שיתקלקל איזה מהמחיצות לפי רוב השינוים המתהוים בכאן כמעט בשנים קרובות וכמו שאחרי שנתבטל טעמו של רב אחד שלא פסקו מלטלטל, ולכן איני רואה שיהיה חיוב לתקן במאנהטן אף אם היה ההיתר ברור.

 הפרדס: שנה ל"ג - סיון, תשי"ט - חוברת ט' - עמוד 13

לדעתי בעניותי בארתי בערוך שודאי יש טעמים גדולים להתיר לתקן במאנהעטן אבל כיון שיש גם טעמים להחמיר כפי שבארתי שלא מבורר מנהג נגדם, ומצד החשש שלא יתירו במקומות שא"א לתקן כדהוכחתי מירושלים איני רוצה להצטרף להמתירים, אף שאיני מוחה בהמתירין מאחר שהטעמים להתיר מרובין ומצד החשש שהוכחתי מירושלים בדיעבד בשיערבו הרי יהיה מותר, וכיון שהם סוברים להתיר אף אחר שראו מה שכתבתי (באגרות משה סי' קל"ט) ודאי הרשות בידם לעשות כמו שהם סוברים, ובעלי נפש יראי ה' שיחושו להטעמים להחמיר שכתבתי לא יטלטלו. אבל בעצם איני רואה תועלת גדול וצורך לעשות תקון לטלטל בכאן של"ד לעירות שביוראפ שהי' הצורך גדול ממש לחיי נפש שלא היה אפשר להכין מים לבהמות וכדומה מחיי הנפש אף לעצמן אבל שבכאן יש הכל בבית ואף בבית כנסיות יש סדורים וחומשים עד להרבה, ורק לאלו הפושעים שעוברים על כל איסורי התורה לסלק מהן איסור הוצאה, שכנגד זה הרי יצא קלקול לאלו יראי ה' שלא היו רוצים לסמוך על המתירין אם היו יודעים גם טעמי המחמירים וגם לאחר שיתקלקל איזה מהמחיצות לפי רוב השינוים המתהוים בכאן כמעט בשנים קרובות וכמו שאחרי שנתבטל טעמו של הגר"י סיגעל שלא פסקו מלטלטל, ולכן איני רואה שיהיה חיוב לתקן במאנהטן אף אם היה ההיתר ברור. אבל אם אחר כ"ז סוברים המתירין שהוא צורך בשביל התינוקות ובשביל השוגגין איני מוחה אבל איני מצטרף.          

New Insights: Rav Moshe Feinstein zt”l

In the new kuntres on hilchos eruvin compiled and based on the shiruim of Rav Moshe Heineman shlita (which was reviewed and revised by him), there is the following story (p. 42):

Q 6. What did Rav Moshe say about the Baltimore eruv?

A: Making an eruv was a local decision as we asked the Rosh Yeshiva first. When Rav Moshe Feinstein was in Baltimore, we asked him if we can make an eruv in Baltimore. After asking us some questions, he answered, “If you want to make an eruv, then you can make an eruv.” I asked him, “Should we make an eruv?’ He answered, “If you want to make an eruv, then you can make an eruv.” Then I asked him, “Should we not make an eruv?” He answered, “If you want to make an eruv, then you can make an eruv.” We didn’t know what that meant, so I asked Rav Dovid Feinstein shlita. He told me that his father Rav Moshe doesn’t want to get involved in eruvin because he has experience that if he says, “Make an eruv” then a delegation will come to him saying, that having an eruv in a city is a terrible kilkul. If he says, “Do not make an eruv,” then another delegation will come to him saying, “Not making an eruv is a terrible kilkul.” Therefore, Rav Moshe would just say you could make an eruv if you want to, but doesn’t say you should. I asked Rav Dovid, “What does your father really hold?” He answered, “My father holds if halachically you can make an eruv, you should make an eruv because you can’t just push an entire chelek of Shulchan Aruch to the side saying that hashkafos hatorah is not to have it.   

In the Eruv Manuel by Dr. Bert Miller, he has an identical story and provides the following additional context (story 35, originally published in his Orthodox telephone directory for Baltimore, The Good Book, 2007).

In November 1975, my proposal (Dr. Miller’s) to build a city eruv in Baltimore was being actively discussed in the city and was being considered by the Vaaad HaRabbanim. Rav Moshe Feinstein had traveled to Baltimore to participate in a family simcha. Rabbi Heinemann spoke to Rav Moshe at the simcha. 

The above story supports what I have argued many times; Rav Moshe zt”l did not want to be involved in the matter of eruvin at all. In fact, Rav Moshe wrote similarly in Igros Moshe (4:87) that he did not want to join the rabbanim of Flatbush in the matter of eruvin, because there are many opinions on the topic, as we see in the Shulchan Aruch (and even when he did state his opinion, we see that he did not want to issue a p’sak din barur). Furthermore, we see that Rav Moshe did not maintain, as some would have us believe, that there are hashkafic reasons to oppose an eruv. Rav Moshe’s arguments were strictly halachic and not hashkafic.

In a similar vein, I would be remiss if I did not mention the following from Mesoras Moshe (vol. 1, p.125) where they claim that Rav Moshe was once asked why he carried (in a bungalow colony) and was not machmir like the Gra who did not carry even in a chatzer. Rav Moshe answered that he did not believe that the Gra maintained as such, for if one did not believe in the efficacy of an eruv, he is similar to a Tsadoki. Rav Moshe then mentioned that his father Rav Dovid zt”l suggested that the Gra carried objects in his hand, in a house and in a chatzer that was encompassed with an eruv, but did not carry items in his pocket.  [In fact, this answer of Rav Dovid is puzzling, as the source of the Gra’s chumrah is the Sharei Rachamim (Hilchos Shabbos, ois 93), which clearly states that the Gra did not carry objects even in his hand in a chatzer.]  

In the Words of Rav Moshe Feinstein zt”l

In Rav Aharon Felder's recently published Reshumei Aharon volume 2 ois 9 he writes:

שני רבנים חשובים מפלאטבוש הגיעו לבית מו"ר זצ"ל וביקשו שיסכים להכשיר את העירוב שרוצים לתקן בשכונתם. ואמר להם מו"ר זצ"ל שהגם שאסר בשו"ת אגרות משה [בעינן עיר מנהטן] לעשות עירוב בכה"ג, אמנם אם יעשו את העירוב לא יצא נגדם בפומבי לאסור, היות שיודע שיש שיטות בפוסקים שיכולם לסמוך עליהם כדי להכשיר עירובם. לבסוף הלכו והכריזו בשמו שהיא מסכים לעירוב שרוצים לעשות..., ואז החליט מו"ר לכתוב תשובה לאסור את העירוב בשכונת פלאטבוש

While it is significant that a talmid muvhak of Rav Moshe Feinstein zt”l explicates the chain of events regarding the 1979 Flatbush eruv, it would have been more noteworthy if Rav Felder would have spelled out Rav Moshe’s conclusion.

You see, dear reader, it is not like Rav Felder’s quotation was a huge secret; on the contrary, Rav Moshe in his teshuvah regarding the Flatbush eruv writes likewise; albeit, as we shall see, with a notable difference:

שו"ת אגרות משה אורח חיים חלק ד סימן פז

הנה כשהיו אצלי הרבנים החשובים הרה"ג מוהרש"ז שארפמאן שליט"א והרה"ג מוהר"נ שרייער שליט"א בדבר תיקון עירוב בפלעטבוש ואמרתי שאיני רוצה להתערב בזה כי הרי כמה שיטות איכא בפירוש מה זה רשות הרבים ובפירוש דלתות נעולות וספרי הש"ע מצוים, אבל מאחר שיצא קול שאני הוא מתיר בעצם מצד לשון זה שאמרתי מוכרח אני לבא בזה לברר בקיצור מה שאני בעצמי סובר,

Clearly Rav Moshe’s summery of the chain of events is what Rav Felder recalled. However, Rav Moshe in his narrative did not declare from the start that an eruv in Flatbush, just like in Manhattan, was not permissible. On the contrary, when the rabbanim of Flatbush asked Rav Moshe about an eruv, he declined to state his personal convictions. He affirmed that he did not want to join them in the matter, because there are many opinions regarding reshus harabbim.

Following this, as Rav Felder stated, Rav Moshe maintained that he had to clarify his own opinion as there were those who asserted that he would allow an eruv in Flatbush. And this leads me to my main issue with Rav Felder’s account, which is that he omits the following explicit remark of Rav Moshe’s regarding the Flatbush eruv:

עכ"פ אני סובר לדינא כדכתבתי אבל לא רציתי לומר זה לפס"ד ברור מאחר שלא הוזכר זה בפירוש בדברי רבותינו האחרונים ובעה"ש משמע שודאי לא נחית לזה... אבל בזה טעם שלא אמרתי למה שאני סובר לרבנים חשובים לפס"ד ברור

In summation, even after Rav Moshe clarified his personal opinion opposing an eruv in Flatbush, he did not want to issue a p’sak din barur, since his chiddush was not mentioned in the Achronim and, moreover, the Aruch HaShulchan would not agree with him. Consequentially, no one has the right to argue that by establishing an eruv in Flatbush one is belittling the kavod of Rav Moshe (unless one believes kol koreis over explicit teshuvos).