שיטת החכם צבי, הבית אפרים, והמהר"י אסאד – לענין לונדון
הנה בשו"ת בית אפרים או"ח סי' כ"ו כתב וז"ל: ולענ"ד דאף הפוסקים דתלו טעמייהו שאין רשות הרבים משום שאין רחב י"ו אמה ולא הזכירו ששים רבוא, לפי שהיו מצוי שם כמה עיירות גדולות במדינת אשכנז וצרפת ואינגלטירא (-ענגלאנד) שהיו בו ס' רבוא, כגון עיר הגדולה פאריז לונדון ווינא פפד"מ (-פרנקפורט דמיין) ועוד רבים כהנה כרכים גדולים אשר המה רוכלי העמים ומרובה באוכלוסין מאד, והיו גם ישראל הרבה דרין שם וכו', ואמנם עיירות שבמדינות אלו רחובותיהם קצרים ואין בהם רוחב י"ו אמה, וגם אין מכוונים משער לשער, ולכך נקטי טפי הנך שהם כוללים יותר אף לכרכים גדולים, עכ"ל.
והנה פשוט שכוונתו, שיש "מקומות" בעיירות ההם שבקעו בהם ששים רבוא, דהא הוא סובר דאין כל העיר מצטרף רק צריך ששים רבוא ברחוב אחד (עיין שם בדף מו סוף טור א בד"ה ונפלאתי, וע"ש בקטע הקדום ד"ה ומה שהאריך, שצריך ששים רבוא בקירוב הרחוב כדי שיהיה מצוי הששים רבוא "בדרך ההוא").
וכן הבין בשו"ת מנחת אלעזר ח"ג סימן ד' ד"ה עוד ראיתי, וז"ל: בעיירות הגדולות כמו לונדון פאריז ווין וברלין וכהנה, "ברחובות הגדולים מקום המסחר ביותר", דבודאי ששים רבוא בוקעין בו ביום, ועיין בתשו' בית אפרים סימן כ"ו אשר העמיק והרחיב בזה בארוכה, עכ"ל.
וכ"כ בשו"ת ישכיל עבדי (ח"ב קונטרס אחרון או"ח סימן ו' אות ח') וז"ל: ואף במקומות שיש רה"ר גמורה כמו לונדון פריז, ודאי דאין זה אלא ברחובות הגדולים מקום המסחר, לא במקומות הדיירים ומכל שכן בשכונות היהודים, שבודאי שרק שם נזהרין לעשות הכשר עירוב, ודאי דאין שם ס' רבוא בוקעים בכל יום ואינו אלא כרמלית, עכ"ל.
וממילא מובן שזהו כוונת המהר"י אסאד באו"ח סימן פ"ז ד"ה וראיה לזה, שהעתיק דברי הבית אפרים הנ"ל. [ואגב, מה שסיים שם: "ובתשו' בית אפרים האריך לברר דדעת רוב הפוסקים דבזה"ז איכא נמי רה"ר דאורייתא ולא צריך סמ"ך רבוא בוקעים בו", הוא תמוה, דזהו שיטת השואל שם (המשכנות יעקב), וכל אריכות הבית אפרים הוא לדחות דבריו.] וזה ג"כ כוונת המנחת יצחק שהעתיק מהבית אפרים דעיר לונדון הוי רשות הרבים, וכוונתו שיש "מקומות" בתוכו שהם רשה"ר, וממילא יש להזהר שם יותר לענין הוצאה ע"ש, (ועיין עוד שם ח"ח סימן ל"ב אות א' ד"ה והשאלה הב', שהעתיק דברי הבית אפרים הנ"ל שצריך ששים רבוא "בדרך ההוא", וא"כ מוכח שכוונתו כמהמנחת אלעזר והישכיל עבדי הנ"ל).
והנה סיים שם הבית אפרים, שלכך נקטי הראשונים טפי הטעם של אין בהם רוחב י"ו אמה וגם אין מכוונים משער לשער, "שהם כוללים יותר אף לכרכים גדולים", היינו שכוונת הראשונים לומר דאף במקומות שבוקעים בהם ששים רבוא אין להם דין רשות הרבים מטעם זה, ואם כן בשכונה שידוע שהרחובות אינם מכוונים משער לשער מותר לכו"ע.
ולענין החכם צבי, זה לשון השואל בשו"ת חכם צבי סימן ל"ז:
קשה בעיני ביותר, איך יתכן שארץ רחבת ידים (-אינגלטיר"ה, ענגלאנד) ויש עליה "כמה סרטיות ופלטיות" בתוכו דדרסי בה רבים ואולי ס' רבוא בלא עיכוב כלל, תיחשב לרשות היחיד בכח גוד אסיק לחודיה (-ממחיצות הים) בלא מחיצות (-בני אדם) כלל, ואם תאמר כך הוא בטלה תורת רשות הרבים מינה, עכ"ל.
וע"ז השיב החכם צבי וז"ל:
ואני אומר, אם התורה אמרה כך תיבטל, ומה בכך, ואלו היתה אינגלטיר"ה מוקפת מחיצות כל סביבה אז ישר בעיניך ביטול רשות הרבים ממנה, ולא יוקשה לך על "סרטיות ופלטיות שבתוכה", וכיון דמחיצות העומק והרום דין אחד להם מה לי מחיצה בגובה או בעומק. זהו לפי הודאת ההנחה. אמנם לפי האמת אומר אני... דאינגלטיר"א ואיסכוסי"א וכיוצא בהם שהים חומתן, חייבין עליהן משום רשות הרבים, דאתו רבים ומבטלי "מחיצה שאינה עשויה בידי אדם".
הרי דקאי על מה שכתב השואל שיש "כמה סרטיות ופלטיות" בתוכו דדרסי בה רבים "ואולי" ס' רבוא, ועל "מקומות ההם" השיב דמחיצת הים אין מבטלים דין רשות הרבים, דאתו רבים ומבטלי "מחיצה שאינה עשויה בידי אדם". [ומוכח מלשון השואל והחכם צבי שאין דנין על העיר, דא"כ הול"ל שיש בענגלאנד "עיירות" שיש בהם ששים רבוא, ולא "כמה סרטיות ופלטיות" ש"אולי" יש בהם ששים רבוא.] ונמצא, דרק מקומות מיוחדים יש שאולי בוקעים בו ששים רבוא. ואף שם מהני מחיצה ביד אדם.
היוצא לנו מכל זה, דבשכונת היהודים שעושים שם עירוב, אין בו שום שאלה של רשות הרבים לפי הגדולים הנ"ל, שאינם במקום "רחובות הגדולים מקום המסחר ביותר", ובודאי אין בוקעים בו ששים רבוא בכל יום. וגם שהרחובות בשכונה זו אינם מכוונים משער לשער.
ובאמת אפילו אם היה שם חשש רשות הרבים, הרי השכונה מוקף בשלש מחיצות עומד מרובה על הפרוץ (וגם בצד הרביעי כיון שהרחובות עקומים יש שם מחיצות הבתים), ועי"ז נפקע ממנו דין רשות הרבים לכו"ע.
ואין לדאוג ד"אם תאמר כך הוא בטלה תורת רשות הרבים", כלשון השואל בחכם צבי הנ"ל, דעל זה כבר השיב החכם צבי הנ"ל "אם התורה אמרה כך תיבטל ומה בכך"!
No comments:
Post a Comment