Sunday, February 08, 2009

The Stamford Hill Eruv Imbroglio Continues: Part 3

בס"ד

לכבוד הרב ליינמאן שליט"א

בראותי השערורי' ע"ד העירוב פה סטעמפארד היל, אמרתי אכתוב גופא דעובדא מה ששמעתי מאחד הרבנים פה שחתם על הקול קורא, ואולי יהי' לתועלת.

וזה העובדא בלי שום כחל וסרק:

יום אחר שחתמו כמה רבנים לאסור העירוב פה, שאלתי הרב דקהלתינו (הרוצה בעילום שמו) מאיזה טעם אסור העירוב?

ענה הרב: איני יודע!

שאלתי: א"כ למה חתמת?

ענה הרב: מפני שהרב פדווה צוה עלי לחתום.

שאלתי: א"כ הי' לך לחתום שצריך לשמוע דברי רב הנ"ל, אבל לא שקר שאסור לעשות עירוב וכו'. וגם אם העירוב מותר להלכה איך אפשר לחתום לאיסור, הלא יש בזה כמה איסורים חמורים: א) דעוקר מצוה דרבנן, שתקנו לעשות עירוב כדי לטלטל בו, כמ"ש בפרישה (סי' שצ"ה) ובפרי מגדים (א"א ר"ס סק"ג) ובשו"ת חתם סופר (או"ח סימן צ"ט). ב) ומבטל מצות עשה מדברי קבלה "וקראת לשבת עונג". ג) ומצער אלפי בני ישראל. ד) ועובר על "מדבר שקר תרחק". וכל זה אפילו לאסור לפי שעה, וקל וחומר בן בנו של קל וחומר לאסור בכל שבת לדורות עולם!

ענה הרב: א) הרב פדווה זימן אצלו י"ב רבנים ואני בתוכם, ואמר שהוא ובית דינו (מחותנו וגיסו ואחיו) סוברים כן, וצוה לכולנו לחתום על הקול קורא, ולמי שהיסס בזה אמר שאל יצא משם בלא שיחתם! ובאמת אפילו אם אני לא הייתי חותם, מ"מ שאר הי"א רבנים היו חותמים, וממילא אין נפקא מינה בחתימתי.ב) וגם צריכים להחזיק הרב פדווה. ואף שאני יודע שלא נבחר ע"י בחירות מכל קהלות ואנשי עירנו ואין לו דין מרא דאתרא, מ"מ כיון שהוא מנהל העסק טוב צריכים להחזיקו.

שאלתי: א) אפילו אם לא היה נפקא מינה בחתימתך, האם אין אתה יודע המשנה במכות ה: "על פי שנים עדים או שלשה עדים יומת המת, אם מתקיימת העדות בשנים למה פרט הכתוב בשלשה וכו', רבי עקיבא אומר לא בא השלישי להקל אלא להחמיר עליו ולעשות דינו כיוצא באלו... ענש הכתוב לנטפל לעוברי עבירה כעוברי עבירה"?ב) והטעם שאמרת שצריכים להחזיק הרב, מנין לך שמטעם זה מותר לעבור על כל האיסורים הנ"ל?

ענה הרב: זה כו"ע יודעים שצריכים להחזיקו. ואף ראיתי באיזה קונטרס שיש חשש איסור בעירוב כאן.

שאלתי: התלמידי חכמים הגדולים כולם פה אחד עונים ואומרים שאין בזה חשש איסור כלל אפילו למהדרין, ואם יש לך דיעה אחרת בזה נא תכתוב בירור להלכה.

ענה הרב: זה סוגיא מסובכת ואין לי זמן לעיין בזה. אבל זה שאלתי קודם שחתמתי: מה אענה לחברי קהלתי אם ישאלו, מה נשתנה עירנו מכל עיירות גדולות שבארץ ישראל ובחוץ לארץ שעשו עירובין כתיקון חז"ל? וע"ז ענה לי אחד מהבית דין (ממשפחתו של הרב פדווה) אין הכי נמי גם שם לא היו צריכים לעשות עירובין. [זאת אומרת שהם חולקים על כל הגדולים שבכל העולם!].

שאלתי: אתה יודע שיש בשכונתינו מאה ועשרים אנשים הזקוקים לכסא רגלים (wheelchair), וגם כמה זקנים וחולים וכו', ואיזה צער יש להם שאין יכולים לטלטל כאן בלא עירוב?

ענה הרב: להם הייתי מתיר [אף שלא למד הסוגיא!], אבל א"כ יטלטלו כולם.

שאלתי: ומה יהי' אם יטלטלו כולם כרצון חז"ל שיהי' לכולם עונג שבת? גם אמרתי לו שאם אין לך זמן לברר ההלכה אם מותר לעשות עירוב פה, עכ"פ תכתוב לי מקור בפוסקים שיש לעשות כבקשת מנהל העיר נגד התורה, ולעבור כל האיסורים חמורים שזכרתי לעיל.

עד כאן תמצית שיחה הארוכה שדברתי עמו. ועדיין לא קבלתי ממנו איזה בירור הלכה בענין הנ"ל.

גם שמעתי מחבירי ששאל אז לרב אחר שחתם, כמה זמן למדת הלכות עירובין? וענה לו שלא למד זה מעולם! ושאל לו א"כ למה חתמת? וענה לו מפני שהרב פדווה צוה לו לחתום.

[כמדומה לי שאם השנים עשר רבנים היו יודעים כל אחד מה שבלב חבירו, לא היו חותמים, אבל כולם פחדו שכולם יחתמו חוץ ממנו...]

החותם בהערצה רבה על כל פעולתיך הנשגבות לגלות האמת ולהעמיד הדת על תלה כדעת גדולי פוסקי דורינו, וקושטא קאי.

נ.ב. משום הטרור (terror) השולט בענין עירובין א"א לי כעת לחתום שמי, ואתך הסליחה.

ונא להזהיר לכל הקוראים שינהגו כבוד בכל הרבנים פה, ואף אם נראה שבענין עירוב א"א להם לעמוד בנסיון גדול של מצב פרנסתם והטרור וכו', מ"מ כבודם במקומם מונח. והעושה שלו' במרומיו הוא יעשה שלו' עלינו ועל כל ישרא'.