Monday, August 04, 2008

The Opinion of the Ohel Yaakov Regarding London

שיטת האהל יעקב לענין לונדון

בשו"ת אהל יעקב ישנו שתי תשובות (משנת תל"ב-תל"ד) לענין עיר לונדון העתיקה.

בסימן מ"ו נשאל ע"ד העיר לונדון שמוקף חומה מג' רוחותיה וברוח הרביעי ישנו ים, ויש פירצה שהוא יתר מעשר אמות, וכנגד הפרצה יש הרבה יתידות וביניהם יותר מג' טפחים, ולמעלה בראשי היתידות יש קורה, אם מהני משום צורת הפתח להתיר מקום הפרוץ.

והשיב דלהתיר העיר צריך לבקר בכל החומה ולראות אם אין שם עוד פירצות כהנה, ואפילו אם אין שם פירצות עדיין אסור משום פירצה הנ"ל, דהקורה על גבי היתידות לא הוי צורת הפתח מכמה טעמים ע"ש. ומוכח להדיא דבצורת הפתח היה מותר, ועל כרחך דהעיר אינו רשות הרבים.

ובסימן ס"ו חזרו לשאול כדי לעמוד על בריין של דברים (כמ"ש במפתח שבסוף ספר הנ"ל), והשיב (בד"ה בתחלת) שהעיר מלא פירצות, "בהיות כל העיר נקבים נקבים חלולים, ושאם יסתם אחד מהם יפתח הרבה מהם, ואי אפשר להתקיים כי אם כי אם על ידי היקף חומה ודלתות הראויות לינעל". [והא דלא התיר בצורת הפתחים סביב העיר, דאזיל לשיטתיה בסימן מ"ו הנ"ל, דלא מהני הרבה צורת פתחים יחד, ומובא בשע"ת או"ח סימן שס"ג על סעיף כ"ט. וע"כ לא הצריך דלתות נעולות, כיון דאינו רה"ר וסגי מדינא בצורת הפתח].

ובד"ה ועכשיו הוסיף עוד כמה מקומות בעיר הצריכים תיקון, וכתב שם וז"ל: "והרבה פלטיות ורחבות שרחבם ט"ז אמות, ואינם מותרים בלחי או קורה להיותם בלתי מקורים ומפולשים". ולכאורה משמע דרק לחי לא מהני אבל צורת הפתח מהני. אבל זה אינו דא"כ למה היה צריך לכתוב שרחבם ט"ז אמות ובלתי מקורים והם מפולשים, וכנראה דלחי לאו דוקא רק ה"ה צורת הפתח לא מהני, משום דהוי רשות הרבים. וזהו משום דסובר כהשיטות דאין צריך ששים ריבוא להיות רשות הרבים (וכשיטת הרבה ספרדים), וכמ"ש שם לקמן בד"ה ולבעבור, שציין לשו"ת הריב"ש סימן ת"ה כמקור לדבריו. עכ"פ מפורש בדבריו שרק הפלטיות ורחבות שרחבם ט"ז אמות ומפולשים דינם כרשות הרבים, ובשאר העיר מהני צורת הפתח וכמ"ש לעיל בסימן מ"ו.

ואם תאמר הא העיר היה מוקף חומה מג' רוחותיה ואיך הוי פלטיות המפולשים רשות הרבים. לק"מ דכן הוא בשו"ע או"ח סימן שמ"ה ס"ז, דעיר שיש לה חומה ויש רחוב לרבים המפולש משער לשער, דינו כרה"ר. ועל כן כתב דהפלטיות מפולשים, ועי"ז אותן המקומות הם רשות הרבים.

היוצא מכל זה, דרק הפלטיות ורחבות שהיומפולשים משער לשער דינם כרה"ר להשיטות דא"צ ששים רבוא, אבל בשאר העיר היה מהני צורת הפתח, רק לא היו יכולים בזמן ההוא לתקן כל מקומות הנ"ל (דלשיטתיה לא מהני הרבה צורת פתחים יחד והיה צריך היקף חומה חדש סביב העיר וכנ"ל).

ומובן מעצמו שאין שום תקנה או מסורה שלא לעשות עירוב בלונדון (אפילו בחלק העיר שהיה בימיו), ואדרבה סיים שם (בד"ה ומה לנו) וז"ל: שיותר טוב להניחם כמו שהם ולהזהירם על כך, עד שיבא זמן התיקון, אשר עכשיו קרוב לנמנע, עכ"ל. והיינו שהיה מצפה שיבא עת שיהיו יכולים לתקן מה שצריך ולעשות שם עירוב כמו בכל העיירות. ותקותינו שכבר בא זמן התיקון.

אגב, עיין ספר תורת חמד מהגאון מוה"ר מיכאל בער ווייסמאנדל זצ"ל מכתב נ"ג, שהיה בעיר לונדון (בערך בשנת תרצ"ט) ויצא לבדוק איך לעשות עירוב בעיר, וכתב שם דמאוד ניקל לעשות העירוב ואין מן הצורך אלא להעמיד בכ"א מקומות. גם בשו"ת שדה אלחנן מהגאון מוה"ר אלחנן היילפרין שליט"א האריך בזה בסימן כ"ד (ונדפס מקודם בירחונו יגדיל תורה בשנת תשמ"ב). ושניהם לא ידעו כלל משום מסורה או תקנה נגד מצות עירוב!

ונסיים בדברי התורת חמד שם, אחר שביקש מאחד לעשות עירוב בלונדון, וז"ל: ויהיה כאן תקון גדול כלפי שמים, ודבר נוח ומתקבל כלפי בני אדם, ויהא זכות הרבים ונחת רוח שלהם בכל שבת ושבת תלוי בו!

No comments:

PART 3: THE TRUTH REGARDING THE STAMFORD HILL ERUV

Their argument: But the Mishnah Berurah argues that most poskim uphold asu rabbim u’mevatlei mechitzta , so according to most poskim the...