Thursday, May 27, 2010

A Critical Analysis of the Bais Va’ad L’Chachamim: Part 2

אי הרבים מבטלין פסי ביראות

בהערה י"ג הקשה על הבית אפרים והסכמות כמה אחרונים לעשות פסים של אמה בהקרנות ועי"ז יש לה שם ד' מחיצות, והקשה מהא דכתב בשו"ע סימן שמה דכשיש לה חומה ומפולש משער לשער הוי רה"ר דאורייתא, אע"ג דכל חומה יש לה פסים, ואין לומר שהיה מחיצה בשני צידי רה"ר לכל אורך העיר וא"כ ליכא פסים כמ"ש הבית אפרים, דהא בסימן שס"ד מסיים ואין מבואותיה צריכין תיקון, וא"כ מיירי שהכשר המבואות תלוין בהכשר רה"ר שבאמצעו וזהו רק באופן שיש מבואות פתוחין לו מימינו ומשמאלו, וכ"כ הבית מאיר סימן שס"ד להוכיח מלשון זה דמיירי בכה"ג עי"ש, ע"כ תוכן דבריו בהקובץ הנ"ל. וכל דבריו הם טעיות גסים, וכי יעלה על הדעת דלדעת הבית אפרים ליכא מבואות פתוחין לו מימינו ומשמאלו, הרי מיירי מעיר גדולה שהיא רה"ר ופשיטא דיש לה הרבה מבואות פתוחין, ועיין בבית אפרים דף מג ע"ב שכתב דרבינו יונתן מפרש כן בירושלים שהיה לה רק שני מחיצות מחמת דכותלי רה"ר היו חוצצין את העיר לשנים, ופשיטא דהיה בירושלים הרבה מבואות פתוחות, אבל מ"מ אצל שערי החומה שם לא היה שום מבוי פתוח והיה שם סילוק מחיצות, וכ"כ בשו"ע הרב סימן שמה סעיף יא, ואין להקשות דנהי דמחיצות החומה מסתלקים עדיין יש באמצעו מחיצות מחמת המבואות, דכבר כתב החזו"א סימן ק"ז אות ח', דמיירי דהמבואות יש להם צוה"פ דחשוב כמחיצה ממילא לא נחשב כעומד מרובה על הרחוב, או שהמבואות ג"כ פרוצים ואינם רה"י עיי"ש.

ומה שכתב שהבית מאיר הוכיח מלשון זה ואין מבואותיה צריכין תיקון, דמיירי דליכא סילוק מחיצה, זה אינו, דלא התחילו להבין את דבריו, דהבית מאיר כתב רק להוכיח דמיירי דיש להעיר חומה, דאם היה מיירי דאין להם חומה והדלתות נעשין על ראשי המבואות, לא שייך לומר דאין מבואותיה צריכין תיקון שהרי עשו השתא תיקון הדלתות להמבואות, וע"כ דמיירי שיש לה חומה ועשו הדלתות להחומה ולא להמבואות, אבל לא דן הבית מאיר כלל מענין סילוק מחיצות, והוא נקט כריהטא דמילתא דכיון שיש לה חומה מסתמא יש לה ד' מחיצות, אבל לא נחית כלל לסתור הסברא של סילוק מחיצות, ובודאי יכול להיות אף במוקף חומה שמסתלקין המחיצות ע"י אורך של מחיצות הרה"ר כמ"ש הביא"פ, והב"מ לא סתר את זה כלל, וע"כ שפיר משכחת לה שעשו דלתות להחומה ואין המבואות צריכין תיקון ואפ"ה מיירי דאין לה שם ד' מחיצות.

ובעיקר דברי הבית מאיר דע"כ מיירי במוקף חומה מדכתב ואין מבואותיה צריכין תיקון צ"ע, דהרי כתב רש"י בדף נ"ט גם על עיר שאין לה חומה ואין מבואותיה צריכין תיקון, וכ"כ מהרי"ט סימן צ"ד על דברי רש"י דף נ"ט דמיירי בלא חומה ואפ"ה אין צריכן תיקון. ובאמת הבית מאיר עצמו בסימן שצ"ב כתב דרש"י מיירי בלא חומה וכתב לפרש כונת רש"י דאין צריכין תיקון היינו דיכולין לערב עירוב אחד עיי"ש. וא"כ לפי דברי הבית מאיר עצמו בסימן שצ"ב נסתר הוכחתו בסימן שס"ד, ובודאי בסימן שצ"ב חזר מדבריו בסימן שס"ד. ממילא אינו מוכרח כלל דהשו"ע סימן שס"ד מיירי דיש לה חומה.

עוד כתב בקובץ הנ"ל לחדש ע"פ דבריו נגד האחרונים, והעמיד יסוד דברחב ט"ז אמה מודים חכמים דאתו רבים ומבטלי מחיצות, והביא ראיה מדברי האבן העוזר שכתב דר' יוחנן אתי כחכמים והא דירושלים חייבין עליה משום רה"ר משום דדלת שאינה ננעלת ליכא שם מחיצה עלה ולא חשובה כשם ד' מחיצות, ובא לפרש דטעמו משום דברחב ט"ז מודים חכמים דאתו רבים כו', ודבריו מבהילי הרעיון הם, כי מה מצא באבן העוזר יותר מהשו"ע, אם הביא"פ מפרש את דברי השו"ע דהמחיצות של אורך רה"ר מסלקים את מחיצות החומה, וכן מפרש רבינו יהונתן הא דירושלים, וכן מפרש בשו"ע הרב (סימן שמה סעיף יא) את דברי השו"ע, א"כ מדוע לא יתפרש כן גם בדברי האבן העוזר דאיירי שאין רק שני מחיצות, מחמת דמחיצות החומה מסתלקת ואין לו אלא שני מחיצות, וברוח השלישי אין לו אלא דלת א"כ לפי מה שחידש האבן העוזר שם דדלתות לא חשוב כשם ד' מחיצות ממילא מודים חכמים דאתו רבים ומבטלי הדלתות, אבל לפרש כוונת האבן העוזר דמודים חכמים ברחב ט"ז דאתו רבים כו' הוא רחוק מאד להעמיס כן בדבריו, דהרי בתוס' מבואר שם להדיא בתירוץ השני דאין שום חילוק בין רחב י"ו לרחב י"ג ובשניהם אין המחיצה מתבטלת לחכמים, ואם היה בדעת האבן העוזר לחלוק על התוס' היה מזכיר בפירוש שהוא חולק על התוס' והרי לא הזכיר שום רמז מענין זה שיהא חילוק בין רחב ט"ז או פחות, ש"מ דהוא מסכים לדברי התוס' בדבר זה.

ובאמת יש להוכיח מדברי האבן העוזר עצמו דאין שום חילוק בין רחב ט"ז לפחות, שהרי כתב הטעם משום דדלתות שאינו נעולות לא חשוב כשם ד' מחיצות, משמע דאם היה חשוב כשם ד' מחיצות לא היו חייבין על ירושלים משום רה"ר לחכמים אף שהיו בוקעין ברוחב ט"ז אמה, וע"כ דס"ל להאבן העוזר כתירוץ השני בתוס' שם. ועוד לדברי האברך בקובץ הנ"ל מפני מה הוצרך האבן העוזר לחדש דדלת שאינו ננעלת לא חשוב כשם ד' מחיצות, הו"ל לומר בפשיטות משום דברוחב ט"ז מבטלי מחיצות אף לחכמים, וע"כ משום דמוכח מקושית הגמ' דאין חילוק, דהרי מקשה על ר' יוחנן אדר' יוחנן דמתני' דפסי ביראות, לכן מפרש האבן העוזר דבההו"א היה ס"ל דאין צריך שם ד' מחיצות משו"ה היה ס"ל דלחכמים אין חייבין על ירושלים אף דלא היה שם שם ד' מחיצות, ובמסקנא ס"ל דצריך לחכמים שם ד' מחיצות ודלתות אינו כשם ד' מחיצות, אבל לא חזר כלל ממה דס"ל בההו"א דאף ברחב ט"ז אמה לא אתו רבים ומבטלי מחיצות, דהרי כל החילוק בין ההו"א להמסקנא אינו אלא דלחכמים צריך שם ד' מחיצות חשובות, ואי איתא כדברי האברך הראה"כ הנ"ל, מה נתחדש להגמ' במסקנא מה שלא הי' ידוע בהו"א, הלא בההו"א כבר ידעו דירושלים היה רחב ט"ז אמה ואפ"ה מהני לחכמים. ועוד אי נימא דבמסקנא חידש הגמ' דחכמים מודים ברחב ט"ז, הלא עיקר זה חסר מן הספר ולא נזכר דברים אלו כלל באבן העוזר, וע"כ דבדותא היא.

גם מה שרצה להעמיס בדברי שו"ע הרב (סימן שסד בהגליון) דלמסקנא מיירי הגמ' דלא היה לירושלים שם ד' מחיצות מחמת דמודים חכמים ברחב ט"ז, הוא הבל הבלים. מי סני לפרש את דברי הרב כמו שכתב הרב עצמו (בסימן שמה סעיף יא) דמיירי דליכא כלל ד' מחיצות מחמת סילוק מחיצות החומה, וכבר האריכו כל האחרונים מדברי התוס' שם בתירוץ השני דאין חילוק בין רחב י"ג לרחב ט"ז, והבית אפרים האריך בהרבה דפין שזה דבר שא"א להיאמר דחכמים מודים ברחב ט"ז אמה דנתבטל, וכדברי התוס' דאין חילוק בין רחב ט"ז לפחות, מדפריך מירושלים על פסי ביראות. והחזו"א (סימן ק"ז אות ח') כתב על המשכנ"י דרצה לחלק בזה וז"ל, זה תימא דא"כ לא מקשה הגמ' מידי, וכבר הקשה התוס' וכו' וכ' בסוף דבריהם דלמאי דפירשו דרה"ר המתקצר במק"א הוי רה"ר אף במקום הקצר ניחא, הרי דפשוט להם דאין לחלק בין ט"ז לפחות, וקושייתם רק אם נימא דמקום הקצר אינו רה"ר, ואנן קי"ל בשו"ע דאף מקום הקצר הוי רה"ר וא"כ אף בט"ז נמי.

ובאמת המשכנ"י הודה בזה להבית אפרים דאין לחלק בין ט"ז לפחות, וכתב שלא הבינו את דבריו ומעולם לא עלה על דעתו לחלק בכך, וכן דעת כל האחרונים דלתירוץ הב' אין לחלק וזהו העיקר, ה"ה התפארת צבי (סימן י"א) והזרע אמת, הנפש חיה, והתורת חסד, והאבני נזר, והביא"פ, והמשכנ"י, והחזו"א (והעתקתי דבריהם בספר "איזהו רשות היחיד"[1]), ואיך ירהיבו אברכי זמנינו לסתור את דברי גדולי האחרונים ולילך נגד התוס' ונגד סוגית הש"ס. ומה שרצה לומר דהשו"ע הרב היה סובר כך, דבריו מרפסין איגרא היכן מצא בשוע"ה שכתב דבר זה, ואי משום שכתב בגליון דלמסקנא מודים חכמים דירושלים היה צריך דלתות, הלא לא כתב שם שום טעם, ושפיר דבריו מתפרשים ע"פ מה שכתב בעצמו בסימן שמ"ה סעיף י"א דמיירי דמחיצות של אורך רה"ר אינו רחוקות אמה ברוחב רה"ר מכנגד חלל השער, [ואם שנתקשה להם דהרי יש מבואות פתוחין לו, הרי קושיא זו יש להם גם על הבית אפרים, וא"כ מהיכי תיתי דנימא משום קושיא זה דהשוע"ה סובר יסוד חדש היפך סוגית הש"ס, ומה עוד שהרי קושיא זו יש להקשות גם על דבריו בסימן שמ"ה, וכבר כתבנו לעיל דאף שיש מבואות פתוחין לו משכחת לה שלא יהיה לו שם ד' מחיצות] וזה דבר שאין לו שחר לחלוק על כל גדולי האחרונים ולתלות עצמם באילן גדול רבינו בעל שוע"ה להעמיס בכוונתו, מה שלא כתב ולא עלה על דעתו.

ומה שכתב בקובץ הנ"ל דכ"כ הצמח צדק בפ"ה מ"ו להדיא דחכמים מודים ברחב ט"ז דרבים מבטלים המחיצה. לא עיין בדברי הצ"צ מראשו לסופו רק הציצו על איזה שורות, דהרי ז"ל הצ"צ, אבל אם הפירצות רחבים ט"ז אמה י"ל דהוי רה"ר, כדמחלקים התוס' שם וכו' דדוקא פסי ביראות לא אתו רבים וכו' כיון שאין הפירצה רק י"ג, אבל הכא דהפתח רחב י"ו אמה אמרינן אתו רבים ומבטלי מחיצות וכו' ומה שתירץ וי"ל הואיל והיה לירושלים צוה"פ וכיון שכן י"ל בצוה"פ אפילו רחב י"ו אמה מהני מדאורייתא, מה גם לפמ"ש התוס' פ"ק דף ו' י"ל י"ג אמה דפסי ביראות הם חשובים רה"ר דאורייתא, אם דרך רה"ר מהלך ביניהם וכו' ואפ"ה מהני פסי ביראות, א"כ ה"ה ברה"ר רוחב י"ו אמה מהני צוה"פ משתי רוחות עכ"ל. הרי דברים ברורים דזה היה רק ההו"א של הצ"צ דהיה סובר דבפסי ביראות אינו רה"ר דאורייתא מחמת שאינו רחב ט"ז, אבל למסקנא מסיק הצ"צ כדברי החזו"א דכיון דגם ברחב י"ג אמה הוי רה"ר דאורייתא תו אין לחלק בין רחב י"ג לט"ז, וממילא לא מיבעיא מחיצות ממש מהני לט"ז, אלא אף צוה"פ מהני לרוחב ט"ז, והרי זה התירוץ של התוס' נפסק בשו"ע דרה"ר המתקצר הוי רה"ר ממילא אין לחלק.

ומה שרצה לפרש דברי שו"ע הרב סימן שמה סעיף יא דמשו"ה מהני שם מדין פסין אם מחיצות אלו אינן רחוקות אמה מכנגד חלל השער, משום דנמצא דרוחב הפתח הוא רק י"ד אמה וכיון שהוא פחות מט"ז אמה לא אתו רבים ומבטלי מחיצות משא"כ ברוחב ט"ז, זה אינו ודבריו מרפסין איגרא, דהרי כל החילוק בין ט"ז לפחות, הוא רק להשיטות דפחות מט"ז אמה לא הוי רה"ר דאורייתא, אבל כאן דמיירי דרחב הפתח הוא י"ד אמה ואפ"ה ס"ל להרב דהוי רה"ר ע"כ מוכח מדברי הרב דאזיל כאן הרב מטעם רה"ר המתקצר, וא"כ הרי אין שום חילוק בין ט"ז לי"ד, וע"כ כל דבריו בטלים ומבוטלים.

____________________________

[1] שי"ל אי"ה בקרוב, והוא מערכה מול מערכה נגד ספר "איזהו רשות הרבים" ברוקלין תשס"ח. וכאן נלקטו הדברים בתכלית הקיצור, אך בספר "איזהו רשות היחיד" מתבארים הענינים בהרחבה.