פרק ב
אסור לעכב עשיית עירוב
בירושלמי מסכת תענית פרק ג הלכה י כתב: "וכל המעכב רבים מלעשות מצוה צריך נידוי", והובא ברמב"ם הלכות תלמוד תורה פרק ו הלכה יד ובשולחן ערוך יורה דעה סימן שלד סעיף מג. וז"ל הרמב"ם בהלכות תשובה פרק ד הלכה א: "ארבעה ועשרים דברים מעכבין את התשובה, ארבעה מהן עון גדול והעושה אחד מהן אין הקב"ה מספיק בידו לעשות תשובה לפי גודל חטאו, ואלו הן: המחטיא את הרבים, ובכלל עון זה המעכב את הרבים מלעשות מצוה" עכ"ל.
וזה לשון הרא"ש בשו"ת שלו כלל כא סימן ח: על שלא רצה לשוב מאולתו מענין העירוב, אתה רבי יעקב ברבי משה דבאלינסיא, כבר כתבתי לך על ענין העירוב, שנהגו בכל גליות ישראל להתיר מבואותיהם המפולשין בין הכותים בצורת פתח, ואתה אסרת אותו לקהל פריריש, וכתבת לי ראיותיך, ואני הודעתיך שאין בהם ממש, והזהרתיך שתחזור בך ותאמר לקהל שיתקנו מבואותיהם כאשר הורגלו עפ"י גדוליהם. והנה הוגד לי שאתה עומד במרדך, ואתה מכשיל את הרבים בחלול שבת. לכן אני גוזר עליך, אחר שינתן לך כתב זה בעדים, שתתקן המבואות המפולשין לרשות הרבים של כותים, בצורת פתח, תוך שבועיים אחר שתראה כתב זה, ואם לא תתקן המבואות כאשר כתבתי, אני מנדה אותך. ואם היית בימי הסנהדרין היו ממיתין אותך, כי אתה בא לעקור תלמוד שסידר רב אשי, ולחלוק על כל הגדולים שהיו עד היום הזה, אותם שמתו ז"ל, ואת אשר המה חיים עד הנה. לכן חזור בך ואל תטוש תורת משה רבינו ע"ה. נאם אשר בן ה"ר יחיאל ז"ל.
ושם אות ט כתב הרא"ש וז"ל: הכתב ששלחתי לאותו חסר מוח, ואתה ואחר תנוס לו, ואם לא יחזור בו אני מתרה בך ואת כל הקהל שינהגו בו נידוי, באותו המשוגע יעקב בר משה, וירחיקוהו ויבדילוהו מעדת ישראל. כל דבר זה צריך חיזוק, שלא יבא כל שוטה חסר דעת לבטל תורת משה רבינו ע"ה. ואם יעמוד במרדו, ולא ינהוג דין מנודה בעצמו, אני גוזר עליו במצות אדונינו המלך יר"ה, שיתן אלף זוז למושל העיר. ואני גוזר עליך ר"י, שתמסור כתבי זה למושל העיר, שיגבה ממנו קנס הנזכר. ואם כל זה לא יועיל, גוזרני עליך שתודיעני הכל. ומצוה לנדותו בכל הקהלות ספרד, וגם ידונו אותו למות בדין זקן ממרה, כי אנו חייבין למסור נפשותינו על תורת האלהים, ולבער עושה הרעה מקרבינו. ואתה שלום וכל אשר לך שלום, כנפש דורש שלומך וטובתך, אשר בן ה"ר יחיאל זצ"ל.
וז"ל שו"ת תשב"ץ חלק ב סימן לז: אם יש חשש עבירה בתקוני מבואות [לתלמיד חכם], ח"ו, אבל הזריז בזה הרי זה משובח, אדרבה הם תמהים בגמרא על מי שאפשר לו לתקן ואינו מתקן, דאמרינן בפ' הדר (ס"ח ע"א) א"ל רבא בר חנן לאביי מבואה דדיירין בה תרי גברי רברבי כרבנן לא ליהוי ליה לא עירוב ולא שתוף, א"ל מאי אעבוד, מר לאו ארחיה, אנא טרידנא בגרסאי, אינהו לא משגחי. ונראה מכאן שאלמלא טרדת הגרסא דרך ת"ח הוא לתקן. ומי שלבו נוקפו בזה, הדיוטות גמורה היא או מינות נזרקה בו,[18] וזכות גדולה היא למתקן. (ובפ"ק) [ובפ"ב] דביצה (ט"ז ע"ב) גבי מערבין עירובי חצרות ביום טוב ואמרינן התם במאן דאורי לאיסורא הויא הוראה לקלקולא, משום דמתקלקלי בה רבים ובאים לטלטל בלא עירוב. (ומובא תשובה זו בברכי יוסף סימן שסג אות ב בקצרה). ועיין שו"ת בית אב תנינא סימן א ענף ח ביאור דברי התשב"ץ שחשדו במינות.
ובשו"ת בית אפרים סוף סימן כו מביא דברי הרא"ש הנ"ל וסיים: "ואם כן בנידון דידן דבר ברור הוא שחלילה לבטל התיקון, והרוצה לסמוך יבא ויסמוך על רבים מגדולי עולם אשר מפיהם אנו חיים."
וז"ל שו"ת אבני נזר חלק או"ח סימן רסו אות ד': והמתעקש בזה ומונע מלהעמיד העירובין הוא מחטיא את הרבים ועתיד ליתן את הדין, ושמח לבי שלמעשה לא מלאה לבם של המתעקשים מלהפריע את המעמידים העירובין ממעשיהם.
במכתב הרה"ג ר' יוסף אלי' שטיינער זצ"ל ראב"ד דקהל עדת יראים וויען (שנת תשל"ג בנוגע העירוב בוויליאמסבורג) כתב: ולא ירא ולא יחת על מה שישנם כמה מנגדים, כי זה הוא הדרך מעולם ועד עתה, קצתם משום קנאה שמקנאים באדם שזוכה להיות ממזכי הרבים, וקצתם מפני שהשטן לא ניחא ליה שעל ידי עירוב אחד יפסקו אלפים מישראל מלהיות מחללי שבת ויכנסו בגדר שומרי שבת.
הגרי"ד מאשקאוויטש זצ"ל פירסם בהמאור תשט"ו מאמר ארוך בענין תקון עירובין במאנהעטען (ונדפס בדברי מנחם סימן ז'), וכתב שם תוכן שיחתו עם כ"ק האדמו"ר מסאטמאר זצ"ל וז"ל: וכך אמרתי: רבי, ואם ישאלו דורות הבאים, "מפני מה לא עירבו במאנהעטען והוא רשות היחיד מן התורה והיה באפשרות להציל רבבות מישראל מחילול שבת באונס וברצון?" ויענו ויאמרו: "בירושלים הצדוקים לא הניחו ובמאנהעטען הרבנים המתנגדים עכבו!" והוטב בעיניו.
והמסייע לעשות עירוב בעיר הוא דבר גדול, עיין בדברי יחזקאל החדש עמוד שלד (ובאגרא דצבי מהאבד"ק ווייצען זצ"ל על אגרא דפרקא רמז שכו אות ב סעיף קטן ג), שהגה"ק משינאווא צוה לחשוכי בנים לעשות עירוב, וז"ל: "לא אוכל להבין, אם אין עירוב בעיר ווי אזוי קען מען טראגן? תעשו עירוב וועט מען קענען טראגן!", וכן עשו ונפקדו בזרע של קיימא (ואחד מהם היה הגה"צ ר' אפרים טעמפלער זצ"ל מבריגל).
___________________________
[18] בתשובת הגאון רבי מנחם פאללאק זצ"ל אבד"ק סערענטש בעמ"ח שו"ת חיי הלוי (טבת תש"י לענין תיקון עירוב במאנהעטען) כותב: והיות שמתוך הדברים שמעתי מזה ומאידך נודע לי, שיש מי שמתנגד לעשות עירוב בעיר מחמת שאומר שאינו רוצה בהיתרים ונוהג חומרא בעצמו, הנה אעתיק בזה את דברי התשב"ץ (ומעתיק תשב"ץ הנ"ל, דמי שלבו נוקפו בזה הדיוטות גמורה היא או מינות נזרקה בו), ונדפס בדברי מנחם עמוד יג ד"ה והיות.
No comments:
Post a Comment