Eruv Online: Part 4: Rebuttal to the Laws of an Eruv

Tuesday, October 20, 2020

Part 4: Rebuttal to the Laws of an Eruv - Hebrew Section

פרק ז'

סתירת הדבר דבחו"ל נוהגין שאין מצרפין שני חלקי מחיצות

עוד ראיתי דבר התמוה מאד בקונטרס הנ"ל עמוד 331, וז"ל: "והנה לפי דעת החזו"א נמצא דכמעט כל עיר ניתן להתיר ע"י עומ"ר שהרי ברוב ערים נמצא שורות של בתים הגודרות את העיר ואף שאינן עומדות בקו ישר הלא לא איכפת לן בזה לדעתו וכו', אכן אף שזהו המנהג בא"י אבל בחו"ל התנגדו הגר"מ פיינשטיין ועוד כמה מגדולי הפוסקים לעשיית עירובין בערים שם וסברי דאין הדבר בנקל כ"כ לעשות עומ"ר, ולבוא על בירור של נדון זה דיברתי עם כמה מגדולי הפוסקים שבמדינתינו ומהם שמענו שיש דרכים אחרים בדין עומ"ר כמו שאבאר" עכ"ל. והוא מבאר שם דלפי דעתו צריך העומד להיות בקו ישר ואין מצרפין חלקי מחיצה המרוחקין זה מזה, וזהו הטעם שבחו"ל נקטינן דלא מהני עומ"ר.

ודברים אלו מרפסין איגרא. הלא אלו שהתנגדו לעשיית עירובין, הלא המה בעל אגרות משה והגאון ר' אהרן קוטלר ז"ל, הרי ביארו היטב בתשובותיהם למה אין הם רוצים להסתמך על מחיצות שנעשו ע"י שורות הבתים. עיין בתשובת משנת ר' אהרן (או"ח סימן ו') ועיין בתשובת אגרות משה (ח"ח סימן כ"ח אות ג') שדיברו מזה וכתבו טעמים משלהם למה אין הם רוצים לסמוך על מחיצות הבתים, ולא הזכירו שום רמז ורמיזא שהבתים צריכים להיות בקו ישר כדי שידונו בהם דין עומד מרובה על הפרוץ. והקונטרס העמיס בדעתם דברים שלא הזכירו ולא עלתה על לבם.

לברר דמחיצה דינית אף שאינו מחיצות מציאותי יכול להתיר את הפירצה מחמת דין פתח

עוד ראיתי בקונטרס הנ"ל עמוד 324, לגבי חידוש החזו"א הידוע בסימן ס"ה ס"ק מ"ה אות א' ב' וסימן ע"ב ס"ק ב', דרשות היחיד יכולה לשמש כמחיצה, ורשות שמקצתה נפרצה לרה"י ומקצתה נפרצה לחוץ נידון כסתום, מאחר שלא נפרצה במילואו. כתב הקונטרס דהחזו"א אזיל בזה לשיטתו, שא"צ שהפירצה תידון כפתח, אבל להגר"ח, שהרוב העומד בהכותל מורה אל האוירים שהן פתחים, קשה לומר שקו תאורטי (theoretical) יכול להורות על האוירים שבצדו שהם פתחים.

ולענ"ד זה אינו, דהחזו"א דן רק לענין דאורייתא, אבל הוא מודה דמדרבנן צריכה להיות הכניסה כפתח, כמו דאמר בגמ' פיתחא בקרן זיות לא עבדי אינשי. ועיין בחזו"א סימן ע"ב ס"ק י' שכתב להדיא דאם הפתח נראה כפירצה ולא כדעבדי אינשי לא מהני עומד מרובה. וגם אמרינן בגמ' דחכמים ילפי מפתחו של היכל ור' יהודה מפתחו של אולם, הרי דמדרבנן ודאי צריכה הכניסה להיות כפתח, ומה"ט אסור פירצה יותר מעשר אמות. וע"כ דהבין החזו"א דגם קו תאורטי יכול להורות על האוירים שבצדו שהם פתחים. או י"ל דבאמת אפי' כשהיא נפרצה במילואה נידונת הכניסה לפתח, דהרי חזינן דגם כשנכשר המבוי בקורה נידונת הכניסה כפתח, דהרי לא מהני קורה כשהמבוי רחב יותר מעשר אמות. נמצא דלא המחיצה שבצדדין עושה את האויר כפתח, אלא כיון שהדין הוא שהוא גדור כדין רה"י, זהו מורה על הכניסה שהיא כפתח, וא"כ שפיר י"ל כן גם כשמושכין קו תאורטי.

והדבר מפורש בכמה מקומות דגם כשמושכין קו תאורטי נחשבת הפירצה כפתח, דתנן גג גדול הסמוך לקטן הגדול והקטן אסור והגדול מותר משום דאמרינן גוד אסיק משני הצדדים, וממילא שבמקום שהגגין מחוברין נחשב כפתח, אף שליכא מחיצה במציאות בהצדדין. ובאמת בדף פ"ט ע"ב סבר ר' יוסף למימר דצריך מחיצה ממש, ופירש"י דאם ליכא מחיצה ממש אלא ע"י גוד אסיק לא הוי גיפופי לשויא פיתחא, דפתחא דמינכר בעינן וכה"ג לא עבדי אינשי. אבל להלכה לא קי"ל כן ונחשב פתחא בין הגגין ע"י מחיצות גוד אסיק שבצדדין. ויתירא מזו אשכחן בסימן שע"ג בשני גזוזטראות זו כנגד זו אם אינם סמוכין זה לזה במילואן רצו מערבין אחד רצו מערבין שנים משום דחשוב כפתח, כמבואר במ"ב שם ס"ק ו', אף דליכא שום מחיצה מהצדדין אלא כיון שהוא מוגדר מן הצדדין נחשב האמצע כפתח.

ביאור דברי החזו"א דמקום שפרוץ מקצתו לרה"י ומקצתו לכרמלית נעשה הפירצה כפתח

עוד ראיתי שם בקונטרס הנ"ל עמוד 334, דהא דס"ל להחזו"א דרה"י נידון כמחיצה יש בזה ב' חידושים: א. שהרה"י עצמו נידון כסתומה. ב. שאפשר לבחור כל מקום שהוא ברשות ולמתוח ממנו קו ע"פ כל הרשות לדונו כעומד כדי להתיר הפרוץ שאצלו מדין עומד מרובה. ובעמוד 324 כתב שדבר זה מבואר בדברי החזו"א סימן ח' ס"ק ב' דחצר שהיא גדולה י' אמות על י' אמות ונפרצה בקרן זוית והעמיד לחי בכותל הדרומי הותרו שניהם דהוי כאילו חוט מתוח מסוף כותל דרום עד כותל צפון ביושר וכחוט מתוח מסוף כותל מזרח מזרח עד כותל מערב ביושר כזה (ה) (ובחזו"א ציור קכ"ג) עי"ש. וכתב בקונטרס דחידוש הראשון מסתבר אבל החידוש השני אינו דבר פשוט שנוכל לומר כן.

ולענ"ד הוא לא עמד על שורש דברי החזו"א, דמה שמשך החזו"א קו מסוף כותל מזרח עד כותל מערב בציור (קכג) הוא רק משום שכונתו לציין שעד הקו ההוא יש לנו ג' מחיצות שלימות במקצוע הצפוני שהולך ממזרח ומערב. וממילא, חלק מקצוע הצפוני שאין לו את המחיצה הד' מ"מ הרי מקצתו פרוץ לרה"י, שנחשב כמחיצה, וא"כ היא לא נפרצה במילואו למקום האסור, דהרי חלק מן הרוח הד' של מקצוע הצפוני פרוץ לרה"י. אבל לא היה צריך החזו"א כלל לבחור מקום ברה"י ולמתוך ממנו קו, דא"צ כלל לעשות קו באמצע הרה"י כדי שחלק הפרוץ יהא נחשב כפתח, והחלק שהוא בתוך הרה"י הולך הרה"י להלאה עד הדופן שכנגדו, וליכא שום קו או סתימה באמצע הרה"י, ומה שהוא יכול לסתום חלק הפרוץ יתבאר לקמן הסברן של הדברים. וא"כ מה שמתפלא בהקונטרס שאפשר לבחור כל מקום שהוא ברשות ולמתוח ממנו קו, אין דבריו נכונים.

עוד ראיתי בקונטרס הנ"ל שדן בכמה ציורים שאפשר לומר דהוי פיתחא בקרן זוית. ותימא שלא ביאר דהיכא דתיקן את הפירצה בצוה"פ לא שייך כלל הא דפיתחא בקרן זוית לא עבדי אינשי, וא"כ כשמתקנין מבואות העיר וכל מקומות הפרוצים בצוה"פ לא שייך כלל חשש זה.

לברר דלא נמצא בשום מקום באיזה אופן צריך להיות הציור של המחיצות כדי לדונו בדין עומד מרובה על הפרוץ

עוד ראיתי בקונטרס הנ"ל עמוד 337 דבציור כזה (ו) יש לפקפק אם נידון כעומד מרובה דמנ"ל לדון את הכותל כעקום, אדרבה לימא דהקו אינו נידון כחלק ממחיצות החצר כלל, וקשה להקל היכא שאינו ניכר מצורת ההיקף שהקו הוא חלק מעיקר החצר.

הנה, כבר נתעורר החזו"א במכתב בזה ונדפס בשו"ת חזו"א סימן תפח (ד"ה צורה) לענין אמצע הפילוש, וז"ל: "שהאמצע אינו נידון בפנ"ע דלעולם האמצע מקיפו אויר ולא מחיצות וכל נקודה שאנו עומדים עליה אם הוא מוגדרת ומובדלת מרקע הכללי של הארץ או היא משותפת עם הרקע הכללי עלינו להרחיב את הנקודה כמה שאפשר אולי נמצא לה גדרים ומחיצות בסופה וכל שהרחבנוה ומצאנו מחיצות המעכבות לפנינו להרחיבה עוד הן הן מחיצותיה, "וכל התמונות כשירות בה", וכיון שהנקודה האמצעית מצאנו בעלת רצועות יוצאות לכל ד' רוחות העולם ומצאנוה סתומה בסוף כל ד' רוחות הן הן מחיצותיה, וב' מחיצות לר"י אינו לא לחש ולא קמיע אלא הגנת ב' מחיצות זו כנגד זו והמוקף יש לו עומד מרובה נעשה חטיבה מיוחדת ודינו רה"י מובדל מרקע הכללי וזו מחיצות במענה לשון המשמש במילים וענינו רק מושג שכלי" עכ"ל.

כלל הדבר אם נתמלא התנאי שאמרה התורה גדור רובא לא שייך לומר סברות מעצמינו דאעפ"כ לא מהני אם לא ניכר מצורת ההיקף דהמחיצה זו שייך לההיקף, כיון דליכא רמז ורמיזא מש"ס או הפוסקים לומר כן מהכ"ת לחדש כן מעצמינו.

אבל אפי' לפי דברי הקונטרס תמוהין דבריו, דהרי בעיר שמתקנין כל הפירצות עם צוה"פ, ודאי דע"י צוה"פ ניכר שקו ההוא הוא חלק מצורת ההיקף.

No comments:

HALACHAH

Primer on Hilchos Reshuyos and Eruvin

Where We May Carry on Shabbos I
What Is a Reshus HaYachid I
What Is a Tzuras HaPesach I
What Is a Reshus HaRabbim I, II

GENERAL HALACHAH

Key Points Regarding the Permissibility of an Eruv in Brooklyn I
Why Brooklyn Is Not a Reshus HaRabbim Part: I, IIa, IIb, III
Why Construct an Eruv? I
The Chazon Ish on Carrying I
Eruvin: Whose Obligation I
The Obligation of Eruvin I
Does Anyone Have a Right to Override a Mitzvah d’Rabbanan? I
Can the Minority Compel the Majority to Establish an Eruv? I
Various Issues Regarding Eruvin Part: Ia, Ib, Ic, II, III, IV, V, VI
Delasos – Me’d’Oraysa or Me’d’rabbanan Part: I
Halachah K’Divrei Hameikil B'Eruvin Part: I, II
A Rambam Eruv in Brooklyn? I
According to the Mishnah Berurah, May a Baal Nefesh Carry in an Eruv of Tzuras HaPesachim? Part: I, II
Kuntres Kaneh VeKinamon: Carrying and the Baal Nefesh I
The Achiezer Explained Part: I, II
Is a Street Intersected by a Roofed Area Considered Mefulash? I
Are City Streets Considered 16 Amos Wide? I
Carrying a Lulav or a Shofar for a Woman or a Child on Yom Tov I

Mechitzos

The Shulchan Aruch Explained I
Like Whom Does the Rif Pasken – like Rav Yehudah or the Chachamim? I
Pirtzos, Biblical or Rabbinical proscription? I
The Overwhelming Majority of Achronim Maintain Lo Asu Rabbim U’Mevatlei Mechitzta I
The Overwhelming Majority of Rishonim Maintain Lo Asu Rabbim U’Mevatlei Mechitzta I
The Brilliant Chiddush of the Chazon Ish I
Houses as Mechitzos: Exclusive to the Chazon Ish? I

Mefulash

Mefulash According to Most Poskim I
Mefulash According to the Shulchan Aruch I

Shishim Ribo

Are a Vehicle’s Occupants Included in the Shishim Ribo? I
The Requirement of Shishim Ribo: Is It Conditional on a City? I
Shishim Ribo According to the Achronim: A Daily Requirement or Not I
Are There Rishonim Who Require a Daily Shishim Ribo? I
Rashi and the Criterion of Shishim Ribo: Conditional on a Street or a City? I
The Overwhelming Majority of Achronim Maintain That the Shishim Ribo Has to Traverse the Street Itself I
Shishim Ribo According to the Shulchan Aruch I
The Overwhelming Majority of Rishonim Maintain that Shishim Ribo is a Criterion of a Reshus Harabbim I
The Reprinting of the Berlin Edition of the Behag I
Shishim Ribo – A Mystery Solved Part: I, II
Birur HaShitos ─ Regarding Shishim Ribo Part: I, II, III, IV, V, VI, VII, VIII, IX, X, XI

Sechiras Reshus

Sechiras Reshus for Contemporary City Eruvin Part: I, II, III, IV, V, VI, VII, VIII, IX, X, XI, XII, XIII
Sechiras Reshus According to the Rivash Part: I, II, III, IV, V, VI, VII, VIII

Hilchos Eruvin According to Rav Moshe Feinstein zt"l

Key Points Regarding the Permissibility of an Eruv in Brooklyn According to Rav Moshe Feinstein zt”l I
The Permissibility of a Brooklyn Eruv According to Rav Moshe Feinstein zt”l Part: I, II, III, IVa, IVb, IVc
Rav Moshe Feinstein Zt”l: A New Discovery, Part: I, II
Rav Moshe Feinstein zt”l: The Need For Eruvin I
Kol Koreis Versus Rav Moshe Feinstein Zt”l’s Teshuvos I
Is There a Requirement of Delasos According to Rav Moshe Feinstein zt”l I
Does Rav Moshe Feinstein zt”l Require a Daily Shishim Ribo? I
Does the Eruv Encompass Shishim Ribo? I
Three Million: More or Less? I
Shishim Ribo According to Hagaon Rav Moshe Feinstein zt”l Part: I, II
Brooklyn and Queens: Same or Different? I
Yerushalayim of Old and Brooklyn: A Common Thread? I

HISTORY

History of City Eruvin: Intro
The Eruv in Krakow Part: I, II, III, IV
The Eruv in St. Louis Part: I, II, III, IV, V, VI, VII, VIII, IX
Historical Overview of City Eruvin I
Why is Eruvin Different From Any Other Issue that it Elicits Such a Visceral Response? Part: I, II
The Hundredth-Year Anniversary of the First Eruv in New York 1905-2005 I
The Earliest Reference to Carrying on Shabbos in New York City I
The Kol Korei of the Chemdas Shlomo I
An Eruv in Karlin? I
Meoz U’Mekedem – Exploring the Historical Roots of the Machlokas Regarding Eruvin Part: I, II, III, IV, V, VI, VII, VIII, IX, X, XI, XII, XIII, XIV, XV
Eruvin in Pre-War Europe: An Eyewitness Account I
A Purim Line From the Past I
The Truth About Warsaw Part: I, II, III, IV

COMMENTARY

Eruv = Tzuras Hapesach I
Specious Arguments Made in the Name of the Mishnah Berurah I
Would the Chazon Ish Have Utilized His Chiddush to Allow an Eruv L’chatchilah? I
Rav Eliyahu Henkin zt”l and an Eruv in New York City Part: I, II
Rav Henkin’s Final Opinion on the Manhattan Eruv Part: I, II, III, IV, V
Rav Aharon Kotler zt”l and City Eruvin Part: I
A Startling Discovery I, II
Fiction As Fact? I
Hagaon Rav Moshe Feinstein zt”l’s Reluctance to Pasken Against the Establishment of an Eruv I
Specious Arguments Made in the Name of Rav Moshe Feinstein zt”l Against an Eruv in Brooklyn: Part: I, II
Would Rav Moshe Feinstein zt”l Allow an Eruv for the Lower East Side of Manhattan? I
Rav Moshe zt"l and the Walking Stick I
HaRav Dovid Feinstein Shlita and the Flatbush Eruv Controversy I
Rabbi Ruven Feinstein on His Father’s Shitos in Eruvin I
The Truth About the Satmar Rebbe and a Williamsburg Eruv Part: I
The Truth About Rav Yonasan Stief zt”l and a Eruv in New York City I
The Truth About Rav Chaim Michoel Dov Weissmandel zt”l and a Eruv in New York City Part: I, II
In His Own Words: HaRav Wosner Shlita Clarifies His Position on Eruvin I
Harav Yechezkel Besser zt”l: I
Things You Have Always Wanted to Know About the Flatbush Eruv (But Were Never Told) Part: I, II, III, IV, V, VI, VII, VIII, IX, X, XI, XII, XIII
The 1981 Boro Park Kol Korei Exposed I
The 1979 Flatbush Kol Korei Exposed Part: I, II
In Light of New Evidence: Revisiting Brooklyn’s Kol Koreis I
Questions and Answers Regarding the Flatbush Eruv Part: I, II, III
A Call to End the Double Standard I
Such is the “Matzav” I
Rebuttal to the Laws of an Eruv Part: I, II, III, IV, V, VI, VII, VIII, IX, X, XI, XII, XIII, XIV, XV, XVI, XVII, XVIII, XIX, XX, XXI, XXII, XXIII, XXIV, XXV, XXVI, XXVII, XXVIII, XXIX, XXX, XXXI, XXXII, XXXIII
Rebuttal to the Laws of an Eruv - Hebrew Section Part: I, II, III, IV, V, VI, VII, VIII, IX
Chukei Chaim: Eruvin Rebuttal Part: I, II, III, IV, V, VI, VII, VIII, IX, X, XI, XII
The Truth Regarding Rt. 9 and an Eruv in Lakewood Part: I, II, III, IV, V, VI
Lakewood Eruvin: The Truth Part: I, II, III, IV, V, VI, VII, VIII, IX, X, XI, XII, XIII
Punch “Lines”: An Eruv Comedy I
Arichas Shulchan HaLevi: Rejoinder to HaGaon HaRav Belsky Shlita, Part: I, II, III, IV, V, VI
My Response to the Responsa – Shulchan Halevi Part: I, II
A Question and Answer Shiur From HaRav HaGaon Rav Yisroel Belsky Shlita I
Gezeiros and More: HaRav Shlomo Pearl Shlita on the Brooklyn and Queens Eruvin, Part: I, II, III, IV
Misconceptions in the Los Angeles Eruv Guidebook Part: I, II, III, IV
Commentary on Eruvin Shiurim by Rabbi Shraga Kallus, Part: I, II, III, IVa, IVb, IVc, V Series 2, Part: I, II, III, IV, V, VI, VII, VIIIa, VIIIb
A Critical Analysis of the Bais Va’ad L’Chachamim Part: I, II, III, IV, V, VI, VII, VIII, IX
A Critical Analysis of Rav Yisroel Hirsch’s Critique of Eruvin in Brooklyn Part: I, II, III, IV, V, VI, VII
The Flatbush/Williamsburg Eruv Imbroglio Continues I
The Williamsburg Eruv Imbroglio Continues I
The Williamsburg Eruv: Eruvin and Politics I
A Letter to the Editor I
The Washington Heights Eruv Controversy I
The Opinion of the Chacham Tzvi, the Bais Ephraim, and the Mahari Asad Regarding London I
The Opinion of the Ohel Yaakov Regarding London I
A The Truth Regarding the Stamford Hill Eruv Part: I, II, III
A Critical Analysis of the London Anti-Eruv Kuntres Part: I, II, III, IV, V, VI, VII
The Stamford Hill Eruv Imbroglio Continues Part: I, II, III, IV
The Eruv HaMehudar in NW London I
The Jewish Tribune’s Argument Against the NW London Eruv Part: I, II, III
An Open Letter From HaRav Kimchi Shlita I
The Case of the Missing Missive I
My Answer to Some Critique I
The Case of the Vanishing Comment I

ERUVIN IN THE NEWS

New York City I
East Coast I
New York, NY I, II, III, IV, V, VI
Williamsburg I
Sunnyside, Queens I, II
Queens, NY I, II, III, IV
Far Rockaway/Lawrence, NY I, II
Westhampton Beach, NY I, II, III, IV, V, VI, VII, VIII, IX, X, XI, XII, XIII, XIV, XV, XVI, XVII, XVIII, XIX, XX, XXI, XXII, XXIII, XXIV, XXV, XXVI
Cornell University, NY I
Woodridge, NY I, II
Swan Lake, NY I
Travel Advisory I
NW London I, II, III
Stamford Hill, London I
Mill Hill, London I, II, III, IV, V
Edgware, London I, II, III, IV
Hampstead, London I, II
Borehamwood, London I, II, III, IV, V, VI, VII, VIII, IX, X, XI, XII
Stanmore, London I, II, III, IV, V
Brondesbury Park, London I
Pinner, London I
Woodside Park, London I
Manchester,England I, II, III
Saint Brice, France I
Eretz Yisroel I, II, III
Jerusalem I, II, III, IV, V, VI, VII, VIII, IX, X
Kiryat Yovel, Jerusalem I, II, III
Sdei Eliezer, Upper Galilee I
Montreal, Canada I
Westmount, Quebec I
Amsterdam I
Vienna I
St Ives, Australia I, II, III, IV, V, VI, VII
Tanzania I
Johannesburg, South Africa I
Philadelphia, PA I
Center City, PA I
Somerton, PA I
Wynnewood, PA I, II, III
Lancaster, PA I
Buffalo Grove, IL I
Lynn, MA I, II
Baltimore, MD I
Potomac, MD I
Owings Mills, MD I
New Haven, CT I, II, III, IV, V, VI
Denver, CO I
Boulder, CO I, II, III
San Francisco, CA I
Palo Alto, CA I, II, III
Oak Park, CA I, II, III, IV, V, VI
Agoura Hills, CA I
Westlake Village, CA I
La Jolla, CA I, II
Venice Beach, CA I, II, III, IV, V, VI,VII
Los Angeles, CA I, II, III
Sacramento, CA I
Berkeley, CA I, II
Lakewood, NJ I
Tenafly, NJ I, II
Cresskill, NJ I
Marlboro, NJ I, II
Rutherford, NJ I, II
Manalapan, NJ I
South Orange, NJ I, II
Portland, OR I
Dallas, TX I, II, III
Plano, TX I
Boynton Beach, FL I, II, III

Eruv Online

Tuesday, October 20, 2020

Part 4: Rebuttal to the Laws of an Eruv - Hebrew Section

No comments:

The Bais Ephraim Revisited

Search This Blog