ו. י"א שאין עולין לחשבון הששים רבוא רק הולכי רגל, אבל הרוכבים בקאר"ס וכדו' אין נכנסים בחשבון הששים רבוא,[24] וי"א שאין לחלק בכך, וגם הרוכבין בקאר"ס מצטרפין לחשבון הס"ר.[25]
[24] כ"כ הישועת מלכו סי' כ"ו וז"ל: "וע"ד אשר דרש במקום שהמסילות הברזל הולך מעיר לעיר, כו' אפשר מקרי ס"ר מצויין כו' ידידי תחילה צריך אני להודיע כי הדרך ודאי לא מקרי רה"ר מאחר שהאנשים יושבים בתוך העגלות מסובבים בד' דפנות ותקרה, ופשוט שזה רה"י גמורה ואפילו כרמלית לא מקרי" עכ"ל, וחזר עוד על הדברים בסי' כ"ז וז"ל: "לכן ע"י נסיעת האנשים האלו לא מקרי רה"ר."
ועי' גם בית אפרים, (דף מ"ט ע"ב בסוף ד"ה ובספר) ,שכתב לכאו' ג"כ כעין דברי הישועת מלכו,וז"ל: "ועוד יש מקום אתי לדון בדבר החדש שנלענ"ד שהא דאמרינן שדרך סלולה לרבים שבוקעים שם עושהו רה"ר, לא נאמר אלא בהולכי רגל, אבל לא נכנס בכלל זה הרוכב והיושב בקרון."
והנה עיי"ש בב"א דלכאו' עיקר סברתו נאמר לענין אתי רבים ומבטלי מחיצתא, היינו שההולך בקרון שהוא למעלה מי' אינו יכול לבטל מחיצות העשויות בעיקר בשביל למטה מי', ולכאו' אין מכאן ראי' לענין חשבון הס"ר, אי מצרפינן היושבים בקרון, אלא דעי' בשו"ת מהרש"ם ח"א סי' קס"ב וז"ל: "וגם העלה הב"א אפרים שם דדוקא עוברים ברגל בעינן ולא העוברים במרכבות ועגלות דבעינן דומיא לדגלי מדבר" והנה זה ההסבר שכתב המהרש"ם דבעינן דומיא לדגלי מדבר לא נמצא בגוף דברי הב"א, ועכ"פ מוכח מהמהרש"ם שהבין כוונת הב"א דבעינן דוקא הולכי רגל לחשבון הס"ר דבעינן דומיא לדגלי מדבר, ולאו דוקא מטעם ביטול מחיצות, וא"כ הוא ממש סברת הישועות מלכו, אלא דלפי מהרש"ם, לכאו' לאו דוקא מטעם שיושבין ברה"י אלא העיקר דבעינן הולכי רגל, והעירוני דבאמת מוכח בב"א כמוש"כ מהרש"ם דעיי"ש בהמשך דברי הב"א, שכתב עפ"י סברתו הנ"ל טעם נוסף לצרף למה שנוהגין לסמוך על שיטת רש"י, ומוכח דמיירי לענין חשבון הס"ר ודו"ק.
[25] כ"כ האג"מ בח"א סי' קל"ט שאין מסתבר כלל לחלק בזה, ובתשובתו להגר"מ קליין שליט"א בספר אום אני חומה מבאר סברתו יותר, שהאדם ההולך בהקא"ר נחשב שהוא ההולך על הרחוב, "ולא נחשב כלל שהקאר"ס הולכים אלא שהאנשים הולכים ע"י הקאר"ס לאיזה מקום ע"י דרך זו."
No comments:
Post a Comment