Monday, May 31, 2010

A Critical Analysis of the Bais Va’ad L’Chachamim: Part 3

אי הרבים מבטלין מחיצות עומד מרובה

בהערה ט"ו הביא האברך בקובץ הנ"ל שהבית אפרים ס"ל דהעומד מרובה על הפרוץ שאין הקרנות מחוברות מודים חכמים דאתו רבים ומבטלי מחיצות, הנה כבר ביארתי בספר "איזהו רשות היחיד" שזה טעות, דהרי הבית אפרים מיירי שם מפרוץ מרובה על העומד, וזה צריך להיות מחובר בקרנות כפסי ביראות, אבל בעומד מרובה על הפרוץ פשיטא דא"צ להיות מחובר בקרנות, והביא ג"כ מהרבה אחרונים שכתבו מפורש דאף שאינו מחובר בקרנות לא אתו רבים ומבטלי מחיצות, ה"ה הביא"פ, הצ"צ, החבצלת השרון, התפארת צבי, האבנ"ז, החזו"א, המשכנ"י והמים רבים עיי"ש.

ומה שכתב לדחות דברי החזו"א, מחמת שידוע דהביא"פ הוא "הפוסק המקובל" בענינים אלו כדחזינן מכל האחרונים שדנו בענין מחיצות לשבת, עכת"ד, הנה דבריו מביאים לידי גיחוך, דהנה בהערה י"ג מקשה על הבית אפרים ודחה דבריו והלך נגד הקבלה וכן עשה בכמה מקומות בקובץ הנ"ל, ואילו כאן מכריע מדעת עצמו כהביא"פ מחמת שהוא הפוסק המקובל, אבל באמת ליכא שום קבלה בזה ומה שכל האחרונים קיבלו את דבריו בענין מחיצות ובענין ס' רבוא משום שהם דברים ברורים בראיות עצומות, אבל בדבריו בענין הקרנות לא הביא הביא"פ שום ראיה לדבריו כמו שתמה על זה המשכנ"י, והוא יסוד חדש שלא נמצא בשום פוסק קדמון, והאמת הוא כאשר ביררנו בספר "איזהו רשות היחיד" דהביא"פ מיירי רק בפרוץ מרובה כפסי ביראות, אבל בעומד מרובה ביררנו שהוא עצמו כתב להדיא דא"צ שיהיו מחובר בקרנות, [ואי נימא שדעתו דבכל אופן צריך שיהיו מחובר בקרנות, הרי כבר הבאנו שם דהרבה אחרונים לא ס"ל כן וליכא שום קבלה לפסוק כדבריו בזה].

אי צריך ס' רבוא במקום המחיצה כדי לבטלה

בסעיף ו' בקובץ הנ"ל כתב דכמעט כל האחרונים חולקים על דברי המג"א דס"ל דצריך שיבקעו ס' רבוא במקום המחיצות כדי לבטלו. הנה כבר ביארתי בספר "איזהו רשות היחיד" שדבריו אינם נכונים כלל, דהרי מצאנו חמישים אחרונים המסכימים עם דברי המג"א שצריך ס' רבוא לבטלו, וביררנו שם בארוכה דאף להחולקים על המג"א זה רק במחיצה בידי שמים דנתבטל אף בכרמלית, אבל בצוה"פ דאינו נתבטל אלא ברה"ר כו"ע מודים דצריך ס' רבוא לבטלו, ומה שהביא מדברי האו"ז כבר נתבאר דאדרבא מדברי האו"ז ראיה לדברי המג"א דאם צריך רה"ר לבטל המחיצות ודאי צריך ס' רבוא לבטלו, אלא הוא ס"ל דגם בכרמלית אמרינן אתו רבים.

ומה שהביא האברך הנ"ל בהערה י"ז דהכנסת יחזקאל הקשה על המג"א, זה טעות, דהרי הכנסת יחזקאל כתב להדיא דלדעת רש"י הוא מסכים לדברי המג"א, ומה שהקשה הוא רק לדעת הרמב"ם, וכן התו"ש לא חלק על המג"א והקשה רק דלא א"ש לדעת הרמב"ם, וכן מה שהביא מדברי הבית אפרים נתבאר בספרי "איזהו רשות היחיד" דהביא"פ ס"ל בפשיטות דבעי ס"ר לבטל המחיצות. ומה שהביא מהנפש חיה ומהרש"ם ומנחת פתים והבית מאיר, כבר ביארנו בספר "איזהו רשות היחיד" דהם מודים להמג"א בצוה"פ ולא חלקו אלא במחיצה בידי שמים, עיי"ש דברינו בארוכה בזה. ומה שרצה להביא ראיה מהנשמת אדם דלא תירץ כהמג"א, פשוט דהוא רצה לתרץ אף לדעת הרמב"ם, וגם משום דס"ל דאף בכרמלית אמרינן אתו רבים כו' לכן לא היה סובר כהמג"א, משא"כ בצוה"פ דצריך רה"ר דאורייתא לבטלו מודה הנשמת אדם להמג"א. ומה שהביא מדברי הגאון ר' שלמה קלוגר כבר נתבאר בספר "איזהו רשות היחיד" דהגאון ר' שלמה קלוגר הסכים להלכה לדברי המג"א בשני מקומות בתשובותיו.

עוד הביא בקובץ הנ"ל מהחת"ס סימן פ"ט שהקשה על המג"א מה יענה לשיטת הרמב"ם, אבל מוכח מדברי החת"ס שנקט להלכה כדברי המג"א דלדעת רש"י צריך ס' רבוא וז"ל, והנה במג"א הקשה איך הוי מחיצה וכ' עמ"ש סוס"ז רצונו דשם כ' דבעי ס' רבוא לבטל המחיצה, וא"כ לפי"ז מכ"ש בנידון דידן אמנם להרמב"ם וסיעתו וכו' נשארה קושיית המג"א עי"ש. מבואר מלשון זה דלא סתר כלל את דברי המג"א אלא שכתב דלהרמב"ם נשאר הקושיא, וצריך לחפש תירוץ אחר לשיטת הרמב"ם, וכ"כ שם מפורש (בד"ה וא"נ בסופו) וז"ל, ואין לומר דהספינה יפסיד מחיצה בידי שמים ג"ז אינו אפי' מאן דלא בעי ס' רבוא מ"מ השמש מיקרי לא ניחא תשמישתיה עכ"ל. הרי פשוט דלדעת רש"י הסכים להמג"א.

עוד כתב האברך הנ"ל דלהיעב"ץ ושו"ע הרב והחת"ס דס"ל דהרבים שבתוך המחיצה מבטלי המחיצה בידי שמים וס"ל דצריך לס' רבוא שיבטלו המחיצה, אין להביא ראיה ע"ז לשאר המחיצות דשאני במחיצה בידי שמים שאין המחיצה נתבטלה לגמרי, לכן צריך שיהא בתוכו רה"ר של ס' רבוא, והביא מ"ש הקרן אורה שזהו דין מיוחד דלא מהני מחיצות בידי שמים אם יש בתוכו רה"ר, אבל בשאר מחיצות אין לנו ראיה דלענין אתו רבים יהא צריך ס' רבוא.

הנה כל דבריו אין להם שחר, דהרי גם לשו"ע הרב הוא מחמת אתו רבים ומבטלי מחיצות כמ"ש בשו"ע הרב וז"ל, אלא אדרבה בקיעת הרבים שם מבטלת שם המחיצה. ולא ס"ל כהבנת הקרן אורה שהביא הוא, וכיון דצריך בקיעת ס' רבוא בתוך המחיצות כדי לבטלו ה"ה בשאר מחיצות שמתבטלים ע"י שבוקעים במקום המחיצה לא מיקרי רבים פחות מס' רבוא, וכ"כ בשו"ע הרב להדיא בסימן שנ"ו בקונטרס אחרון דצריך ס' רבוא לבטל אף מחיצה בידי אדם, אלא שכתב שם דלענין גוד אחית א"צ רבים כלל, משמע דאם היה צריך רבים היה צריך ס' רבוא, וכן מבואר להדיא בדברי היעב"ץ במור וקציעה סימן שס"ו דחצר שהרבים נכנסין בזו ויוצאין בזו דלא אמרינן אתו רבים ומבטלי מחיצות אלא אם בוקעין לתוך החצר ס' רבוא עי"ש. הרי דאף במחיצות בנ"א ס"ל כן, וכן החת"ס בתשובתו אף קודם שהעלה תירוצו על קושית המג"א כתב בפשיטות דהספינה שנוסע שם אינו מבטל המחיצה כיון דליכא ס' רבוא.

בהערה י"ח כתב האברך ראה"כ הנ"ל שאף להמג"א דס"ל דבפחות מס"ר לא אמרינן אתרומ"מ זהו רק במחיצה בידי שמים אבל בצוה"פ יודו, דהא חז"ל סתמו ואמרו דאין מערבין רה"ר אלא בדלתות, עכת"ד שאינם נכונים, דהנה כתב השער הזקנים (להגאון בעל שמלת בנימין מהאמבורג, ח"ב דף קי"ג ע"א) וז"ל, ועוד אפי' תימא דמיקרי רה"ר מ"מ כיון דבעי ס' רבוא בוקעין בו דאל"ה לא מיקרי בקעי בה רבים כמ"ש המג"א בסימן שס"ג ס"ק מ' בשם הפוסקים, וזה לא הוי אצלינו עכ"ל. עוד שם בדף קט"ז וז"ל, אך העיקר כמו שכתב המג"א שם [סימן שס"ג ס"ק ל'] עיין מה שכתבתי סוף סימן זה אפי' לדברי התוס' דמחיצה בידי שמים רבים מבטלי מחיצה לא מיקרי רבים פחותים מס' רבוא, וכן משמע דעת הפוסקים שסתמו בזה וכו'. ותדע דהלא נוהגין במקומינו בהרבה ערי ישראל בצוה"פ והרי הרחוב יותר מששה עשר אמה ודרך המלך והשרים עוברות בדרך הזה בכל העיר ומפולש וכו', ואין מערבין רה"ר בכך וכו', א"ו דסמכינן ארוב פוסקים וכהמג"א הנ"ל דלרבנן לא מהני דרבים מבטלים המחיצה רק בס' רבוא בוקעים, ואע"ג דרבים עוברים דרך שם לא מבטלי מחיצתא עכ"ל השמלת בנימין. הרי דאף בצוה"פ ס"ל כן דצריך ס' רבוא כדי לבטלו.

וז"ל התפארת צבי סימן י"ב דודאי דין מבוי המפולש לרה"ר דבעי לחי וקורה ור"ה בעי דלתות כמבואר ריש עירובין ופ' עושין פסין דברה"ר מבטלי מחיצתא אף לרבנן ומ"ט במבוי המפולש לא בעי דלתות, הטעם דאינו רחב י"ו אמה להכי לא מבטלי המחיצה כמבואר בפוסקים עי' ב"י, ומזה למד המג"א דבעי ס"ר דבקעי שיהיה רה"ר ממש, כמו דבעי רוחב י"ו אמה עכ"ל.

הרי דהמג"א למד דצריך ס' רבוא לבטל המחיצות ביד"ש, דהיה לו ראיה מדמהני צוה"פ במבואות שלנו שהוא כרמלית מזה ראיה שצריך ס' רבוא לבטל המחיצות, א"כ אדרבה עיקר המקור הוא בצוה"פ וממנו לומדים במחיצה בידי שמים.

ומה שכתב האברך ראה"כ הנ"ל לראיה דא"כ יכולין להתיר כל רה"ר בעולם ע"י שיעשה צוה"פ במקום רחוק מרה"ר ועי"ז יקיף את כל הרה"ר או שיחלק את הרה"ר לחלקים וכל חלק בפנ"ע יקיף בצוה"פ שאז לא יהיו בוקעין ס"ר בהצוה"פ, הנה כל דבריו הם טעות גדולה, דהוא סובר דמה שא"א לערב רה"ר בצוה"פ הוא קנס שקנסה התורה, משו"ה נתקשה לו דיכולין למצוא היכי תמצי לפטור עצמם מן הקנס, שיתקנו צוה"פ במקום רחוק מרה"ר, אבל באמת אין זה קנס שקנסה התורה אלא כך הוא הדין מהלל"מ דאתרומ"מ ע"כ אמרו דאין מערבין רה"ר בכך, ואם עושין צוה"פ במקום דלא מבטלי מחיצה גם רה"ר ניתר בצוה"פ, ועיין מש"כ הגאון בעל נפש חיה (במכתבו לבעל האבני נזר הנדפס בקונטרס "תיקון עירובין" להרב מברנוב וז"ל בדף ל"ג ע"ב) דמבואות המפולשין שרחבים י"ו אמה אף דהוי רה"ר דאורייתא מ"מ ניתרין בצוה"פ לפי דברי הריטב"א כיון שאינו דרך סלולה וקבועה לרבים, הרי דאשכחן דאף רה"ר ניתר בצוה"פ באופנים דלא מתבטלי מבקיעת רבים, ומה שכתב דחז"ל סתמו וכתבו דאין רה"ר ניתרת אלא בדלתות, ליתא, דחז"ל דיברו בפירוש כשעשה הצוה"פ בראש המבוי וע"ז אמר הגמ' דאם המבוי הזה רה"ר לא מהני הצוה"פ הנזכר לעיל היינו כשהוא בראש המבוי, שהרי בקעי שם ס' רבוא עד שינעלו דלתותיה, וכן כל הפוסקים מיירי להדיא בעושה צוה"פ בראש המבוי ולא סתמו כלל אלא כתבו דברים ברורים, א"כ ודאי כשעושה הצוה"פ במקום רחוק ודאי אף רה"ר ניתר בצוה"פ.

ומה שהקשה בקובץ הנ"ל שיחלקו את הרה"ר לחלקים, ג"כ לא קשה מידי דהרי אתו אווירא דהאי גיסא והאי גיסא ומבטלי להקנה שבאמצע ואיכא רק צוה"פ אחד הרחב ונעשה בקיעה אחת של ס' רבוא, ואף דבצוה"פ כתבו כמה פוסקים דלא אמרינן אתו אוירא זה דוקא בכרמלית וליכא בקיעה של ס' רבוא ששם הוא מחיצה גמורה, אבל היכי דאיכא בקיעה של ס' רבוא בשני צידי הקנה דאז לא מהני צוה"פ, אמרינן אתו אווירא וא"כ איכא רק צוה"פ אחד שבוקעין במקומו ס' רבוא, ועיין חזו"א סימן ע"ט אות ו' מש"כ בזה. ולבד זה המג"א יכול להודות דמצרפין הבקיעה שמחוץ להצוה"פ לס' רבוא לבטל המחיצה כיון שהם בקיבוץ אחד סמוכים זה לזה עם הבקיעה שבמקום הצוה"פ כמו שביארנו בספר "איזהו רשות היחיד" את דברי הביא"פ בזה, אבל היכי דליכא כלל בקיעה של ס' רבוא לא במקום הצוה"פ ולא בסמוך לה באותו הרוחב לא מבטלי הרבים את הצוה"פ, לדעת המג"א וחמישים האחרונים העומדים בשיטתו.