Friday, December 04, 2009

Part 10: Meoz U’Mekedem – Exploring the Historical Roots of the Machlokas Regarding Eruvin

והנה מלבד ההתנגדות ההלכתית של רוב רבני ליטא ה"ה ראשי הישיבות שנקטו ואזלו כהמשכנות יעקב מצד דיני רשות-הרבים-דאורייתא, ובהצטרפות הגר"מ פיינשטיין זצ"ל (וכאמור לאו מטעמייהו[118] אלא ע"פ דרכו המיוחדת בחידושי חומרותיו בהל' עירובין), נתעורר אז עוד צד וטעם, אחר לגמרי, לעכב ולמנוע תיקון עירוב בעיר הגדולה מאנהעטען, ביוזמת הגאון רבי שמעון שוואב זצ"ל שהאריך לבארו בשני מכתביו, הן במכתבו הראשון[119] החתום גם ע"י הגאון רבי יוסף ברייער ז"ל[120] הרב הראשון דק"ק "קהל עדת ישרון" בנוא יורק, והן במכתבו השני[121] שערך שנתיים אח"כ.[122] הצד השוה שביניהם בסיבת העיכוב, אינו מצד דיני רשות-הרבים כלל,[123] אלא מצד זלזול בכבוד התורה וחכמיה וחלול שם שמים, שלדבריו סיבת עיכוב זה היא זמנית, הנוגעת למקומו ולשעתו בלבד.

כי: "הנה הכל מודים שמצוה גדולה לתקן עירובין למנוע את העם מחלול ש"ק, וזכות גדולה להמנות לדבר מצוה חשובה כזאת. ואדרבה כל מי שמעכב, קולר האחריות תלוי על צוארו ולית מאן דפליג. אולם בעת ובעונה הזאת ובפרט במדינה זו[124] המשובשת בגסות ובבורות, כו' בודאי יש להתחשב עם המצב העגום כו' ותחת אשר יתמעט חלול השבת יתרבה ח"ו בסיבת תנאי החיים בעת כזאת".[125]

וזאת, כי העירוב שרצו לעשות במאנהעטען, אין בו סימן "היכר" של צורת-הפתחים, "מאחר שעיקר היתר העירוב תלוי במציאות, כלומר מנהטן היא אי מוקפת בימים ונהרות מכל צד, צריכים להסביר לצבור שלפי"ז אין צריכים לעשות מחיצות, וכמעט שאין צורך לשום תיקון, כי אם לשכור את העיר משרי העיר ולקנות קופסא של מצות וחסל", והציבור לא יבין מאי-שנא דעד השתא אסרו הרבנים לטלטל, והשתא התירו פרושין את הדבר,"ומה שהיה אסור במנהטן עד שבת שעברה, יהיה מותר משבת זו והלאה, כי כן הסכימו הרבנים!".[126]

לכן: "אני מציע שישתקע הדבר לעת כזאת, ולא יזכר ענין העירובין במנהטן עד אשר איכשר דרא, ויערה רוח של תשובה עלינו, ואז תתקנו תקון שלם בעזרת הצור ועל ישראל שלום".[128],[127]

למעשה, כבר הקדימו הגאון רבי מיכאל דוב ווייסמאנדל זצ"ל ביסוד הבדל זה שבין עירוב התלוי במציאות שאין בו היכר, ובין עירוב שטרחו לתקן צורת הפתחים, כמבואר במכתבו[129] משנת תש"ט להגאון רבי צבי אייזענשטאט זצ"ל, וז"ל: "מה שכהדר"ג שליט"א חושב כי עצה יעוצה היא להתיר מתחילה מאנהעטען, מאחר שהיתרה [שההיתר שלה] אינה תלוי במעשה רק בפסק הלכה - לפע"ד איפכא מסתברא, ברוקלין לפי שתלוי במעשה, והמעשה קטנה וקלה היא - אפשר שיאמרו יושבי קרנות עד השתא אסרו רבנן בשביל שהי' חסר מעשה ועכשיו עשו מעשה ותקנו מה שתקנו והותר האיסור. אמנם במאנהעטען ישאר קושיא גדולה 'מעיקרא מאי קסברו רבנן והשתא מאי קסברו', ויש מזה הרבה והרבה משום דברים המותרים ואחרים נהגו בהם איסור".[130]

____________________________


[118] ראה לעיל הערות 83- 84 דהגר"מ פיינשטיין פסק דנוהגין בהחלט כרש"י בדין ודאי דבעינן ס' רבוא לרה"ר.

[119] מתאריך אסרו חג פסח תש"ך, אל כבוד הרבנים הגאונים והמפורסמים חברי הועד "למען תקון עירובין במנהטן". מכתב כ"י זה היה בגנזי הגאון מוהר"ץ אייזנשטאט זצ"ל בין שאר המכתבים והתשובות מגדולי הרבנים שנשלחו אליו בשנים ההם, ונדפס ב"המאור" אייר-סיון תש"ך (שנה יא קונטרס ז).

[120] וז"ל מעל לחתימת שמו: "אמינא לידידי הרב הגאון נ"י יישר כח מעמקי לבבי ומובטח אני שדבריו המלהיבים ומיוסדים על אדני האמת יעשו רושם הנחוץ אי"ה, יוסף בהה"ג מה"ר שלמה זצ"ל ברייער רב דק"ק הנ"ל.

[121] לעורך ירחון "הפרדס" (חוברת ה שנה ל"ו), וחזר והדפיסו בספרו "מעין בית השואבה" (עמוד רל"א–רל"ד).

[122] בתאריך שבט תשכ"ב, ונחתם על ידו בלבד. ויש בו שינויים ממכתבו הראשון, ובמאמרנו זה נציין תמצית לשונותיו הנוגעים לעניננו מב' המכתבים.

[123] "יגעתי ומצאתי לחקור דעת גדולי ראשי ישיבות שליט"א המפורסמים במדינה, והנה כמעט לכל אחד מהם יש לו חששות גדולות מצד הדין בעניני הלכות רשות הרבים דאורייתא – אך מי אני להכניס את ראשי בין ההרים המחמירים והמקילים, ובפרט שצירפתם דעות הקדושים אשר בארץ המה ז"ל ועפר אני תחת רגליהם וכבודן במקומם מונח ואין משיבין וכו", אך מעכשיו שנגשתם להוציא את הדבר מן הכח אל הפועל ומפלפולא דעלמא למעשה, אני ארהיב בנפשי עוז להציע לפניכם דברים אחדים כדלהלן" (מהקדמת מכתבו הראשון).

[124] כל ההדגשות הללו הם של הגר"ש שוואב זצ"ל כמודפס בספרו.

[125] מתוך מכתבו השני. וז"ל במכתבו הראשון: "א) העיר נוא יורק אחת היא, מי שדר בברונקס חושב א"ע תושב נוא יורק, והאי מנהטן הוא רק חלק אחד מן העיר נוא יורק רבתי עם, והנה לאחר שתקנתם את העירוב ונתתם רשות לאלו שעד עכשיו היו נזהרים מלהוציא לרה"ר לטלטל ברחובות קריה, יטעו ההמונים ולו יבחינו בין מנהטן לשאר חלקי העיר, ובפרט אלו שמנהגם לטייל בש"ק ממנהטן לבראנקס דרך הגשרים והם אלפי ישראל תמימי דעים, מי יזכירם ומי יזהירם להריק את כיסיהם, כי הרחוב הולך מחלק זה של מנהטן לחלק שכנגדו בבראנקס, וכמעט שאינו ניכר איפה הגשר מתחיל, ומי יעכב על ידם של אלו שמעולם היו נזהרים באסור הוצאה, שלא להכשל בטיוליהם בש"ק. ב) במקום שמתקנים עירובין בצורת-הפתח ולחי וקורה כנהוג, אז יש היכר להעם ההולכים ברחובות העיר, משא"כ כאן, כי לפי דעתכם האי-מנהטן אין צריך תיקון כלל (כ"א תיקון קל בגשר אחד אשר איש לא יכיר את מקומו) וכל המחיצות כבר עשויות מצד הטבע ומצד הבנינים, ומה יאמרו הבריות? הלא יחשבו בתמימות לבם, מאחר שלא נראה שום תיקון, למה אסרו הרבנים עד עתה את ההוצאה במנהטן, אין זה כי אם התרשלות וחוסר זריזות שלא יכלו להסכים, ורק עכשיו נמנו וגמרו להקל עולנו, מה שהיו יכולים לעשות כבר בשנים קדמוניות, וכ"כ בעיני הבריות כל התורה כולה ובפרט שמירת ש"ק נעשה ח"ו לחוכא ואיטלולא באמרם הרבנים עד עתה היו אוסרין עלינו את ההוצאה מתוך עצלות וחסרון זריזות, ועתה מתירים, ויצמח מזה רפיון בכל עניני היהדות חלילה, בחושבם כי כל דיני התורה הק' כך הם, ומה נעשה ללעג השאננים ולבוז הגאיונים הכופרים והקונסערוואטיבים למיניהם שילעגו עלינו ויכתבו פלסתר בעלוניהם שהחרדים כבר קנו את האי-מנהטן מן ה"סיטי האלל" וכדומה, וכדי בזיון וקצף".

[126] מתוך מכתבו השני.

[127] מתוך מכתבו הראשון, והשווה לסיום מכתבו השני וז"ל: ועלינו לקוות להחזקת התורה בדור הצעיר וכל בנינו יהיו למודי ה' ויד גדולי התורה תהי' תקיפה, ואז כל אחד ישמח להשתתף בזכות הרבים ולתת יד לתקון עירובין בכל עיר ועיר עפ"י הלכה ועפ"י הסברא גם יחד, ושלום על ישראל".

[128] ד' שנים אח"כ, ביום ד' אח"ק תשכ"ו, פנה הרה"ג ר' שלמה הכהן קאהן ז"ל (רב דק"ק בית ישראל בוואשינגטאן הייטס, ניו יארק) להתאחדות הרבנים דארה"ב וקנדה, לחוות דעת בענין תיקון עירוב במאנהעטען, והרי לשון מכתב תשובתם: "הנה בנידון זה נתעוררנו כבר מידידינו הרבנים הגאונים כקש"ת מוהר"ר יוסף ברייער שליט"א ומוהר"ר שמעון שוואב שליט"א והיתה אתמול אסיפת ועד ההנהלה יחד עם כ"ק מרן הנשיא שליט"א והוחלט פה אחד שאין אנחנו מסכימים להצעת העירוב במאנהעטען. וד' יזכנו לראות את כל אחב"י שומרי שבת כהלכתה בגאו"ש בב"א. בברכת הכבוד בשם התאחדות הרבנים, הרב נפתלי הירצקא האניג, יושב ראש הועד לעניני הוראה" ("הפרדס" שנה מ חוברת ח). יש לציין ששבע שנים אח"כ (ביום ה' נח תשל"ג) כתב הרב הגאון מוהר"ר נפתלי הירצקא האניג זצ"ל הנ"ל אבד"ק שארמאש, מכתב "הסכמה" נלהבת לתיקון עירוב בשכונת וויליאמסבורג בברוקלין. ואתו עמו נצטרפו במכתבי הסכמתם וברכתם הרבנים הגאונים מנהיגי התאחדות הרבנים ה"ה מוהר"ר יוסף גרינוואלד אבד"ק פאפא זצ"ל (ב' חשון תשל"ג), ומוהר"ר שמואל אברהם זעלטענרייך זצ"ל אבד"ק שטשאקאווא יו"ר לבתי דינים של התאחה"ר (ד' נח תשל"ג), ומוהר"ר יהושע כ"ץ זצ"ל אבד"ק סאמבאטהעלי (ד' בשלח תשל"ד), ומוהר"ר יוסף אלי' שטיינער זצ"ל ראב"ד דקהל יראים וויען, ועוד (רוב מכתבי הרבנים הגאונים הנ"ל נדפסו בחייהם במכ"ע ובירחון אוצרות ירושלים חלק רח"צ). ועל כרחך דאין סתירה בין מה שכתב הרה"ג מוהר"ר נפתלי הירצקא האניג זצ"ל בשם התאחה"ר בשנת תשכ"ו לגבי מאנהעטען, ובין מכתב הסכמתו עם שאר הרבנים ממנהיגי התאחה"ר לתקן צורת הפתחים סביב שכונה בברוקלין, דפשוט דנקטו כהשו"ע והרמ"א ד"לית לן רה"ר דאורייתא בזמן הזה", ועל כרחך שכ"ק האדמו"ר מסאטמאר זצוק"ל נמי נקט כן להלכה, דהרי לא יעלה על הדעת שכל הרבנים הגאונים הנ"ל שהיו תחת נשיאותו וממקורביו ביותר, ודאי לא היו כותבים מכתבי הסכמה ותמיכה באם כ"ק האדמו"ר הנשיא זצוק"ל היה סובר להלכה כרבני ליטא. וראה עוד לעיל הערה 96.

[129] מכתבו הנדיר הלזה לא נדפס בספרו תורת חמ"ד, כי היה טמון עד לאחרונה בגנזי הגאון מוהר"ץ אייזענשטאט זצ"ל. ואגב ראוי לציין דעת קדשו של הגרמ"ד ווייסמאנדל זצ"ל ע"ד תיקון צוה"פ בשכונת וויליאמסבורג, אשר שמענו מפי תלמידו הרבני הנגיד מו"ר נחום הירש הי"ו ממאנסי נ.י. שכאשר בא לבקר את רבו הגרמ"ד ווייסמאנדל זצ"ל בבית החולים )כמה חדשים קודם פטירתו(, יחד עם הרבני הנגיד מו"ה אהרן פישער הי"ו, וליד מטתו היה הגה"צ מוהר"ר שלום משה אונגאר זצ"ל אבד"ק נייטרא, ובין הדברים פנה אלינו רבינו הגרמ"ד ווייסמאנדל ושאל: "היודעים אתם מדוע אין עירוב בוויליאמסבורג? הנה אני אומר לכם את הטעם, והוא משום דעל מצות עירוב יש רק ברכה אחת בלבד [שלא כמו בחופה שיכולים לכבד ברכות לכמה רבנים...], ועדיין לא יכלו לבא לידי החלטה 'מי יהיה הרב' אשר יברך...

[130] הגרמ"ד ווייסמאנדל ממשיך במכתבו לנמק מהו ההיתר של מאנהעטען לאחר תיקון ברוקלין וז"ל: "אמנם אחר שיוּתר מאנהאטען, יש לתלות איסור מאנהאטען עד השתא בפרצת מאנהאטען לתוך ברוקלין האסורה עד השתא, דרך הגשרים הבוקעים ממאנהאטען לברוקלין".