Wednesday, January 27, 2010

A Critical Analysis of the London Anti-Eruv Kuntres: Part 5

וזה לשונם: יבואר שגם מלשון ספר התרומה אין להוכיח שצריך שיעברו ברחוב ס"ר בכל יום

ז) הנה נתבאר היטב מלשונות רש"י והראשונים, דלא הוזכר כלל תנאי דס"ר רבוא בוקעים ברחוב עצמו בכל יום, רק שצריך עיר שמצויין שם ששים רבוא, ובזה סגי למיהוי רה"ר.


תגובתינו

שוב ושוב חוזרים המה על טעותם זה, וכבר הזכרנו לעיל דמוכח מדברי רש"י עצמו (עירובין נ"ט ע"ב), וגם מהראשונים שהביאו לשונו בהשמטת תיבת "עיר", דהוא משום שלשיטת רש"י ה"עיר" אינו אלא היכי תימצי שיהיו מצויין ס"ר ב"רחובה" כנהוג בימי קדם שהמבוי האמצעי הוא "רחובה של עיר" המוזכר בש"ס ובראשונים והוא הרה"ר של העיר.


וזה לשונם: אמנם מצינו ברמב"ן ור"ן שהביאו לשון ספר התרומה דבו הוזכר הך לישנא דצריך שיהא ס"ר בוקעין בו בכל יום, ולעומת זה מבואר בלשונם דהשוו זה עם שיטת רש"י וז"ל הרמב"ן שבת נ"ז ע"א על המשנה שם [בדפוסים החדשים מתחיל הדיבור ובספר התרומה כתב וכו'] "ובספר התרומה אמר שעכשיו במקומות הללו, אין בהם רה"ר גמורה מפני שאין המבואות רחבים ט"ז אמה, ועוד שאין עוברין בהם ס' רבוא בכל יום" וכו' ועלה כתב הרמב"ן להקשות בזה"ל "ולא שנו משנתינו דוקא בכרכים גדולים שבהם ס' רבוא, ועוד שזה המנין שהם נתלין בו לא מצינו בגמ' שיהא עיקר שלא יהא רה"ר אלא במקומות של ס' רבוא, ואעפ"י שרש"י ז"ל מפרש כן בכמה מקומות" עכ"ל הרמב"ן ז"ל. מבואר מהנ"ל דדברי בעה"ת שכתב "שאין עוברין בהם ס' רבוא בכל יום" עולים בקנה אחד עם שיטת רש"י שכ' דבעינן ס' רבוא בעיר וכמושנ"ת.


תגובתינו

הנה בדבריהם אלו באו להשמיע לקוראי שורותיהם הנ"ל, שלא מצאו מכל רבותינו הראשונים רק את ספר התרומה (בלבד) דס"ל שהס"ר אינו תלוי בעיר. בעוד שלא רק אלו הראשונים שהביאו דברי רש"י והשמיטו לגמרי תיבת "עיר" (ה"ה התוספות, רא"ש, תוס' רבינו פרץ, ריטב"א, ר"ן, מאירי), אלא מעלימים שרוב הראשונים דקיימי בשיטת ס"ר לא הזכירו עיר כלל (ה"ה רבינו עמרם גאון, ס' העתים בשם גאון, האשכול, העתים, מחזור ויטרי, המנהיג, סמ"ג, הרוקח, ריא"ז, האגור, מהרמ"ק, או"ז, מהר"ח או"ז, הגהות אשרי, מרדכי, רבינו ירוחם, מהר"ם מרוטנבוג, סמ"ק, צידה לדרך, ספר הנייר).

ואצ"ל שכל דבריהם הנ"ל הם בדותא בעלמא, כי כאמור לעיל דשיטת רש"י מבוארת היטב מפי רש"י עצמו בפירושו הברור במקום אחר, ד"עיר" אינו אלא היכי תימצי שימצאו במבוי האמצעי שלה, ס' רבוא, וכאמור דלא בכדי השמיטו הרבה ראשונים שהביאו שיטתו מבלי להזכיר מלת "עיר", וע"כ פשוט דשיטת בעל ספר התרומה אינו תלויה בעיר, ואכן שיטתו תואמת שיטת רש"י, היפך מדבריהם העקומים והמהופכים.


וזה לשונם: וכן בקושייתו על שיטה זו נקיט הרמב"ן ז"ל בלשונו "ולא שנו משנתינו דוקא בכרכים גדולים שבהם ס' רבוא" ולא הקשה יותר, שהי' צ"ל שדוקא ברחובות שעוברים בהם ס"ר בכל יום, אלא דאף לשיטה זו סגי בכרכים גדולים שיש בהם ס"ר וכאמור.


תגובתינו

שוב מוכח שלא התחילו להבין גם את דברי הרמב"ן בכוונת ספר התרומה, דאם יש בזה"ז רה"ר בתוך העיר אסור לצאת בתכשיטין אף בכרמלית של העיר, שעל זה כתב הרמב"ן "כך היא בימי רז"ל כפרים ועיירות בעולם שאין רה"ר שלהן גמורה, ומקומות שמבואותיהם רחבים י"ו אמה ויותר והן רה"ר, ולא שנו משנתינו דוקא בכרכים גדולים שבהן ס' רבוא", ר"ל דאף בכל העיר, שהיא כרמלית, נמי אסור לצאת בתכשיטין, כי בכרכים גדולים הרי נמצאים מבואות שבהן י"ו אמה וס' רבוא, ולכן אוסרים אף בכרמלית. ואדרבה, מכאן מוכח להיפך דדעת הרמב"ן שהס"ר תלוי במבואות ולא בכללות העיר. הרי דכל השקו"ט שבין ספר התרומה ובין הרמב"ן הוא רק לגבי כרמלית בלבד.


וזה לשונם: וכן הוא גם בלשון הר"ן שבת [כ"ו ע"א בדפי הרי"ף] בד"ה אבל וכו' שהביא בשם בעה"ת כלשון הנ"ל והשוה זה עם שיטת רש"י ועיין.


תגובתינו

תמיה גדולה האיך הבריחו אליהם את שיטת הר"ן, הרי רבינו הר"ן לא הזכיר בדבריו כלל מלת "עיר".


וזה לשונם: ואי נימא דלשיטת ספר התרומה לא סגי שמצויין בהעיר ס"ר, רק צריך תנאי נוסף שיעברו בהרחוב ס"ר, איך השוו זה עם שיטת רש"י, וע"כ דהוא חדא שיטה, ודבר זה יתבאר להלן בעז"ה.


תגובתינו

שוב, גם דבריהם אלו הם בדותא בעלמא, כי כאמור שיטת רש"י מבוארת ומבוררת היטב מפי עצמו בפירושו במקום אחר, וכדהוזכר לעיל, ופשוט דאין להוציא דברי ספר התרומה מפשטותו, דס"ל גם הוא כשיטת הבה"ג ורש"י דלא תליא בעיר אלא בדוכתא דדשין בה ס' רבוא.

וכדי לסגור שיטות הראשונים במדור זה, חובה לפרסם שיטתם הברורה של ב' ראשונים שעדיין לא נתפרסמו דבריהם לגבי שיטת הבה"ג ורש"י, א) ספר המנהיג (דף פ"א אות קל"ח) וז"ל, "ורבינו יעקב פסק כר' ענני בר ששון וכו' לפי שרשות הרבים שלנו דינו ככרמלית וכחצר שאינו מעורבת שאינו דומה לדגלי מדבר, שאין בו שש עשרה אמה ואין עוברין עליו בכל יום ששים רבוא, ואין שערי העיר מכוונת זו כנגד זו עכ"ל. הרי ברור דלא קאי על כללות העיר. ב) ספר הנייר (הל' עירובין) וז"ל, "ומן התורה אינו נקרא ר"ה אלא שוק גדול ורחב שש עשרה אמה, וששים רבוא בני אדם עוברים בה בכל יום, ומפולש משער לשער, ופחות מכאן נקרא כרמלית". הרי ברור דהס"ר קאי על רחובה של עיר, מקום המסחר דייקא, ולא על כללות העיר.


וזה לשונם: יבואר דעת רבותינו האחרונים דסגי בעיר של ס' רבוא

ח) ועתה נעתיק מדברי רבותינו האחרונים שמבואר בדבריהם שנקטו להלכה שבעיירות גדולות כלונדון וכדו' יש בהם רה"ר דאורייתא לכו"ע, אע"פ שברור שמעולם לא היו בהם ס"ר בוקעים ברחוב אחד כל יום.


תגובתינו

כבר הזכרנו לעיל שבימי חז"ל היו נהוג בעיירות "רחובה של עיר" (המוזכר בש"ס בכמה דוכתי) שכל מבואות העיר היו מפולשין אל רחוב המרכזי הזה, וכדפירש רש"י (עירובין נ"ט ע"ב), וע"כ היה שייך בימיהם שיהיו ס"ר מצויין ברחוב הנ"ל, כי לא היה להם דרך אחר לבוא ולצאת מן העיר, ובפרט בעיירות הגדולות שהיו מוקפין חומה. משא"כ בזה"ז שרחובות העיר מפורזין, וחלק מהאוכלסין יוצאין מחוץ לעיר דרך רחוב אחד וחלק יוצאין דרך רחובות אחרים, נמצא דבזמנינו כמעט לא מצוי שהס' רבוא ישתמשו ברחוב אחד, אך מ"מ הי' מקום לרבותינו האחרונים לסבור שעדיין ישנם רחובות מרכזיים כאלו בעיירות גדולות שימצאו ס"ר דורסין בהם, והרי כמה דוגמאות לכך:

א) מהרב השואל בשו"ת חכם צבי לגבי אינגלטריה (ענגלאנד) שאכן סבר כן וכדכתב שהיא "ארץ רחבת ידים ויש עליה כמה סרטיות ופלטיות בתוכה דדרסי בה רבים ואולי ס' רבוא".

ב) מור וקציעה להיעב"ץ (סי' שס"ג ד"ה ותמוה) וז"ל, "שהים במקום הנמל שספינות רבות עוברות שם, כגון אמשטרדם ולונדון שאפשר ששים רבוא בוקעים בנמליהם, יהא לו דין רשות הרבים".

ג) שו"ת מנחת אלעזר (ח"ג סי' ד) בהבנת דברי הבית אפרים וז"ל "שאין לנו רה"ר בזה"ז דאין ס' רבוא רגילין לעבור בו, הנה לפי"ז בעיירות הגדולות כמו לונדון פאריז וויען וברלין וכהנה ברחובות הגדולים מקום המסחר ביותר דבודאי ס' רבוא בוקעין בו ביום". עי' מהרש"ם (ח"ג סימן קפ"ח ד"ה ובגוף הדבר). וכ"כ המנחת יצחק (ח"ח סי' ל"ב סוף או"ק א) בהבנת הבית אפרים לגבי התנאי של ס' רבוא התלוי ברחוב.

ד) שו"ת תירוש ויצהר (סימן ע"ג אות ה') לגבי ניו יארק וז"ל "ובענין שטענו הרבנים שברחוב בראדוויי יש ס' רבוא דהוי רה"ר והשיבו המתירין הא אין לו דין מפולש".

ה) שו"ת מהר"י שטייף (סי' ס"ח) וז"ל, "בקל יש לתקן העיר מאנהעטן וכ"ש בעיר ברוקלין [כונתו לשכונות החרדים עי"ש] שאין כאן ס"ר בוקעין בו וע"י תיקון זה יהא אותן השווקים מובדלת מיתר השווקים שיש בהם דריסת הרגל של ס"ר שלא יהיה פרוצים להם".

ו) שו"ת תפארת נפתלי (סימן כ"ה אות ד') וז"ל, "ועכ"פ בבראדוויי ששים רבוא בוקעין בו בכל יום".

ז) שו"ת ויען יוסף (סימן קצ"ה) וז"ל "אולי בעיר גדולה כנוא יארק איכא רחובות גדולות שס' רבוא עוברין בו, אבל יפה העירו דבעי שיהא השערים מכונים זה כנגד זה". וכ"כ בסימן קנ"ה "גם בעיר גדולה כנוא יארק אין רשות הרבים גמורה מן התורה אף דאומרים דששים רבוא עוברים בכל יום בשווקים גדולים".

ח) שו"ת ישכיל עבדי (ח"ב קונטרס אחרון סימן ו') וז"ל, "יש להקל בזמנינו זה ואף במקומות שיש רה"ר גמורה כמו לונדון ופאריז ודאי דאין זה אלא ברחובות הגדולים מקום המסחר, לא במקומות הדיירים ומכ"ש בשכונות היהודים שבודאי רק שם נזהרין לעשות הכשר עירוב, ודאי דאין שם ס' רבוא בוקעים בכל יום ואינו אלא כרמלית".

הרי דכל דברי רבותינו הברורים הנ"ל הם סתירה גמורה לשיטתם העקומה והמשובשת של בעלי הקונטרס הלונדוני, וזהו מחמת חסרון הבנתם במושגי סדר מבואות העיר וה"רחוב" כפי שהיה נהוג בימי חז"ל, אשר נשתנו בדורות המאוחרים. וכשם שהלכו ונתרבו מספר האוכלוסין בעיירות והוכרחו להתרחב ולפרוץ חומותיה, כך הלך ונתמעט המציאות של "רחובה של עיר" שהיו דורסין בה הס' רבוא מכל המבואות המפולשין אליה, כדי לבוא ולצאת מן העיר, וכדפירשו רש"י ותוס' רי"ד כנזכר לעיל.

והשתא דנתברר דעת רבותינו דהתנאי לרה"ר של ס' רבוא תליא דייקא בדריסה על הרחוב ולא בכללות מספר אוכלוסי העיר, ע"כ מובן מדוע נהגו רבותינו להורות לתקן צוה"פ בשכונות היהודים אף בעיירות גדולות, והוא כדי להבדיל ע"י הצוה"פ את השכונה מן שאר הרחובות והשווקים שיש בהם דריסת ס' רבוא. וזהו מלבד שאר תנאים המבטלים דין רה"ר דאורייתא שרבותינו סמכו עליהן, וכגון מפולש ומכוון, היתר המחוור ומרווח של החזו"א, מחיצות (כמו מחיצות הבתים).


וזה לשונם: עי' מג"א סי' שנ"ז סקי"א מבואר שם דאף בזמן הזה [היינו בזמן הרמ"א ע"ש] הי' רה"ר דאורייתא לכו"ע בעיירות גדולות גדולות של ס"ר, וע"כ דא"צ בקיעת ס"ר בכל יום ברחוב דזה לא הי' במציאות בזמנם אף בעיירות הגדולות.


תגובתינו

הנה המג"א כתב שם דמ"מ שייך למיגזר בעיר גדולה שיש בה ס' רבוא. והנה לבד מה שהזכרנו לעיל דבעיר גדולה בימיהם היו בוקעים ס' רבוא בדרך המפולש של הרחוב המרכזי, מ"מ כאן בלא"ה אין שום סרך ראיה לדבריהם, כי הרי בעיר גדולה אסור כוחו בכרמלית כמו שכתבו התוס' (עירובין פ"ח ע"א ד"ה הני תיימי) דחיישינן שילכו המים עד רה"ר לכן משום לא פלוג גזרו כל כוחו בכרמלית, ע"כ הוצרך המג"א לומר דגזרינן בתוך עיר גדולה של ס"ר על כוחו בכרמלית, שהרי הגזירה הוא על הכרמלית שבעיר, ואטו עיר גדולה גזרו על עיר קטנה, משא"כ חוץ לעיר דלא שכיח רה"ר בזמה"ז לא גזרו על כוחו בכרמלית. ופשוט דאין מדברי המג"א הנ"ל שום ראיה לדבריהם כלל וכלל, כי אין מדובר כאן מרה"ר, אלא מכוחו ב"כרמלית" שגוזרין בעיר גדולה.


וזה לשונם: גם בשו"ת דברי חיים סי' ל"ג בסוף התשובה מבואר דהי' בזמנו רה"ר בעיירות גדולות וז"ל שם "היוצא בו ברה"ר במקום שיש גם השתא רה"ר בודאי חייב חטאת" עכ"ל.


תגובתינו

תמיהנו היכן ראו בתשו' דברי חיים הנ"ל שהס"ר תלוי בעיר?


וזה לשונם: עי' בשו"ת חכם צבי סי' ל"ז שכתב, דבארץ אינגלטריא [והכוונה למדינת ענגלאנד] איכא כמה רה"ר, וזה כבר כתב בזמנו וכש"כ בזמנינו.


תגובתינו

אם כבר הזכירו את החכ"צ, ראוי לצטט דבריו המדוייקים. ז"ל הרב השואל שם: "קשה בעיני איך יתכן שארץ רחבת ידים ויש עליה כמה סרטיות ופלטיות בתוכה דדרסי בה רבים ואולי ס' רבוא בלא עיכוב כלל, תחשב לרה"י בכח גוד אסיק לחודיה בלא מחיצות כלל, וא"ת כך, בטלה תורת רה"ר מינה". הרי חזינן מפורש מדבריו א) דאיירי בדריסת ס' רבוא בסרטיות ופלטיות בלא עיכוב, ולא עלה על דעת הרב השואל שמספיק ס"ר אוכלסין. ב) על כרחך איירי ב"רחוב", דאל"כ איזה ספק היה לשואל שכתב "ואולי ס' רבוא", הלא בצירוף כל אנשי הסרטיות והפלטיות יחד בכל ארץ אינגלטריא בודאי ובודאי דיש ס' רבוא.

ומה לנו להשיב על דבריהם, אם כבר השיב החכ"צ תשובה ניצחת וזל"ק: "ואני אומר, אם התורה אמרה כך, תיבטל. ומה בכך. ואילו היתה אינגלטיר"ה מוקפת מחיצות כל סביבה, אז ישר בעיניך ביטול רשות הרבים ממנה, ולא יוקשה לך על סרטיות ופלטיות שבתוכה"...


וזה לשונם: וע"ע בשו"ת בית אפרים סי' כ"ו (דף מ"ה ע"ב בריש העמוד), דמבואר שם בתוך דבריו דבלונדון יש ס' רבוא, וז"ל שם בא"ד "כמה עיירות גדולים במדינות אשכנז וצרפת ואינגלטריא שהיה בו ס"ר, כגון עיר גדולה פאריז לונדון ווינא פפד"מ" עכ"ל וע"ש.


תגובתינו

מדבריהם אלו מוכח בעליל שעורכי הקונטרס האינגלטרי, לא טרחו כלל לעיין במקור הדברים - שו"ת בית אפרים. כי אילו היו לומדים את תשובותיו של הביא"פ היו רואים בבירור שדעתו דהס"ר תלוי ברחוב דייקא. עי' בתשובתו (דף מ"ג ע"ב ) שהביא ראיה מדברי בה"ג דצריך ס' רבוא, וז"ל, "ולא מיבעיא דרך ר"ה דאורח מלכא היא ואסור לטלטלי בגוה ארבע אמות היכא דליכא עירוב", עכ"ל. וכתב הבית אפרים דאורח מלכא משמע דיש בה ס' רבוא כדאמרינן בב"ב דרך המלך אין לה שיעור והוי כמו דרך הקבר שאין לה שיעור משום דצריך ללותו ששים רבוא בני אדם, הרי דברים ברורים בדעת הביא"פ דבעי ששים רבוא בדרך אחד דאיירי בדרך המלך. וכן כתב הבית אפרים בדף מ"ד (ד"ה ואחשבה) וז"ל, "ונראה שדרך המלך הוא לצאת בו עם עמו למלחמה וע"ז אמרינן שהמלך פורץ לעשות לו דרך וכו' ולכן דרך שבוקעים בו ששים רבוא קרי ליה דרך המלך שדרכו לצאת באוכלסא שהוא ששים רבוא כדאמרינן גבי ישי וכו' שהיה יוצא באוכלסא ואין אוכלסא פחות מששים רבוא", עכ"ל. הרי דהבה"ג מיירי בתוך העיר (שהרי כתב דאסור לטלטולי בלא עירוב, ועירוב לא שייך אלא בתוך העיר) כתב שם דלא הוי ר"ה אלא דרך המלך שעוברים בדרך ששים רבוא, ואי נימא דמצרפים כל העיר לס' רבוא, א"כ הרי א"צ כלל דרך המלך שהרי כל דרך בפנ"ע ליכא ששים רבוא ואעפ"כ אסור לטלטל בעיר. הרי ברור דדעת הבית אפרים שרק דרך המלך שבעיר שבה בוקעים ס' רבוא הוי רה"ר, וואינו תלוי כלל במספר האוכלוסין שבתוך העיר. וכן בדף מד (ע"ב) וז"ל, "אם [אין] שם במקומו וסביב לה כמספר הזה וגם אינה רוכלת העמים אשר אליה יבואו מאפסי ארץ ס' רבוא, אף שהוא לרבים הוכן לעבור שמה כשיבואו, השתא מיהא ליתנייהו כו' אף שהוא דרך סלולה ומעבר לרבים מ"מ הזמנה לאו מילתא". וכן כתב להלן (דף מו ע"א) "ופשיטא דמצויין ממש בעינן, והיינו שיהא עלול לכך שיבואו לשם אלה מפה ואלה מפה, דוגמת דגלי מדבר דאמרינן דמחנה לוי' רה"ר לפי שהי' הכל מצויין אצל משה רבינו כו', שיהא דרך סלולה לס' רבוא המצויין שם בקירוב מקום ועוברים ושבים שם בכל עת עד שאפשר שביום אחד יעברו כולם בדרך ההוא", עכ"ל הבית אפרים. ועי"ע בשו"ת מנח"א ומנח"י שהבינו כן בפשטות בדברי הבית אפרים דמצויין ממש בעינן, ועכ"פ לפרקים, וכנזכר לעיל.

והשתא, ממה שרצו להביא ראייתם מדברי הבית אפרים הנ"ל ד"כמה עיירות גדולים במדינות אשכנז וצרפת ואינגלטריא שהיה בו ס' רבוא", הרי משם ראיה להיפך ממש, וכדאמרן, דהעיר הגדולה אינו אלא היכי תימצי שיימצא בה "אורח מלכא", "רחובה של עיר", "מקום המסחר", "דוכתא דדשין בה שית מאה אלפי גוברין בכל יומא כדגלי מדבר".

המשך יבוא בס"ד

No comments:

PART 3: THE TRUTH REGARDING THE STAMFORD HILL ERUV

Their argument: But the Mishnah Berurah argues that most poskim uphold asu rabbim u’mevatlei mechitzta , so according to most poskim the...