Tuesday, September 19, 2006

Part 10: Things You Have Always Wanted to Know About the Flatbush Eruv (But Were Never Told)

Continued from part IX

הגאון רבי מלכיאל טננבוים זצ"ל
אב"ד לאמזא
בעמ"ח שו"ת
דברי מלכיאל, וז"ל:

"... נהגו לערב בכרכים גדולים מאוד, ולא חששו למה שיש שם ס' רבוא, כיון שאין שם רשות הרבים מפולש כנ"ל. וגם כי הס' רבוא מפוזרים בכל הרחובות, ולא יזדמן כלל שילכו כולם ברשות הרבים אחד."[1] (שו"ת דברי מלכיאל ח"ד ס"ג)

____________________________________________


הגאון רבי ישראל מאיר הכהן זצ"ל מראדין
בעמח"ס
חפץ חיים ומשנה ברורה, וז"ל:

"... עיירות שלנו [2] שמנהג העולם לתקן על ידי צורת הפתח, אף שרחובותיה רחבין הרבה, ומפולשין משער לשער,[3] וגם פעמים רבות הולך דרך המלך תוך העיר ומדינא הוי רשות הרבים גמור עי"ז, ועל כרחך דסומכין על ה'יש אומרים' שבסימן שמ"ה דרשות הרבים לא הוי אלא אם כן ס' רבוא בוקעין בו, וזה אין מצוי [4] [פמ"ג]. אמנם באמת הרבה [5] ראשונים חולקין על הי"א הנ"ל כמו שכתבנו שם בסימן שמ"ה, ועל כן אף דאין למחות לאחרים הנוהגין להקל ע"י צורת הפתח, שכן נהגו מעולם ע"פ דעת הפוסקים המקילין בזה, מכל מקום כל בעל-נפש יחמיר לעצמו שלא לטלטל ע"י צורת הפתח לבד, ועיין בביאור הלכה. [ובביאור הלכה סימן שמ"ה ד"ה וי"א, כתב בשם האלי' רבא דבמקום שיש עוד איזה "צד להקל" [6] אזי גם בעל נפש יכול לסמוך על הי"א] (משנה ברורה סימן שס"ה ס"ק ח)

__________________________

[1] זהו דעת רוב הפוסקים כפשטות לשון השו"ע דבעינן שיהיו הס"ר בוקעין במקום אחד ותושבי העיר אינם מצטרפין למנין ה"ה המשכנ"י בדעת המחבר, אשל אברהם (סי' שמ"ה), שו"ת מהרש"ם (ח"ג סי' קפ"ה), משנה ברורה (סי' שמ"ה בשעה"צ או"ק כ"ה), שו"ת מנחת אלעזר (ח"ג סי' ד'), שו"ת מהרש"ג (ח"ב סי' כ"ה), חזו"א (סימן ק"ז ס"ק ו), שו"ת תירוש ויצהר (סי' ע"ג), שו"ת בית אב (ח"ב סי' ה' או"ק ב'), שו"ת מנחת שלמה (ח"ב סי' ל"ו).

[2] "עיירות שלנו אין מוקפות חומה" (פרי מגדים או"ח סימן שס"ב במשבצות זהב או"ק יח). ובתקופת המשנה ברורה ודאי דכבר נפרצו החומות מרוב עיירות אירופא. ונפקא מינה להתיר לסמוך על צורת הפתח ל"בעל נפש" מכח חסרון התנאי דמפושלין המוזכר במ"ב להלן ובהערה הבאה.

[3] עיין במשנה ברורה סימן שמ"ה ס"ק כ' דמפולשין היינו שהרחובות יהיו גם מכוונים משער לשער (ביושר ולא בעיקום) זה כנגד זה. תנאי זה דמפולשין הזכיר המשנה ברורה גם לעיל בסימן שס"ד סעיף ב' בביאור הלכה ד"ה ואחר שעשה, בהקשותו שם "על מנהג העולם שמסתפקין בצורת הפתח ברשות הרבים שהוא רחב י"ו אמה ומפולש משער לשער". הרי לנו מפורש דדעת המשנה ברורה אינו כהסוברים ד"מפולשין משער לשער" הוא דין רק בערים המוקפים חומה, אלא ס"ל כרוה"פ דהוא אחד מתנאי רה"ר הנוגע לעיירות שלנו שאינם מוקפים חומה, דאם רחובותיה אינם מפולשין הוי רשות היחיד מן התורה, ומהני צורת הפתח אף לבעל נפש.

[4] מכאן מוכח דס"ל להמשנה ברורה כרוה"פ דהתנאי דרשות הרבים של ס' רבוא בוקעין אינו מכח הצטרפות כל רחובות העיר, דא"כ מדוע אין מצוי בזמנינו רשות הרבים גמור, הרי בדורות האחרונים נתרחבו הערים ונתפשטו רחובותיהם, ויותר מצוי בזמנינו שיצטרפו ס' רבוא מכל רחובותיהם יחד, ועל כרחך דס' רבוא עוברין בו היינו במקום אחד, מקום המסחר, כפי שהי' נהוג בימי קדם. ואכן כך מדוקדק מלשון המשנה ברורה בשער הציון (סימן שמ"ה או"ק כה) בדין זה דס' רבוא עוברין בכל יום, דבעינן "שיעברו דרך המבוי המפולש" דייקא, עיי"ש. ובאמת ענין זה ד"אין מצוי" מפורש בשו"ע או"ח סימן ש"ג סעיף י"ח ד"השתא לית לן רשות הרבים גמור." וכן הוא ברמ"א סוף סימן שמ"ו "שכל רשויות שלנו הם כרמלית."

[5] ושם בביאור הלכה (ד"ה ואחר שעשה) כתב ד"רוב ראשונים" חולקים וסוברים דגם בדידן איכא ר"ה וציין להמשכנות יעקב. וראוי לציין מש"כ הגרי"י פישר ראב"ד עדה החרדית בעיה"ק ירושלים זצ"ל בשו"ת אבן ישראל (או"ח סי' ל"ו) דהמשנה ברורה שהכריע כהמשכנ"י להחמיר לבעל נפש, מסתמא לא ראה את תשובותיו של הבית אפרים להמשכנ"י. וכ"כ בס' תולדות שמואל (ח"ג סי' פא, פו) ובשו"ת בית אב (ח"ב סי' ה או"ק ב) ובשו"ת דברי יציב (ח"ב סי' קעג). ובקונטרס "מאז ומקדם" הביאו הוכחה מפורשת לכך מהמשנה ברורה עצמו שכתב בסי' ר"ח סעי' ט (בביאו"ה ד"ה מברך) וז"ל, עי' בשערי תשובה וכו' ולא ביאר טעמו, וספר בית אפרים שלו אין בידי עכ"ל.

[6] וכ"ש במקום דידן שיש יותר מכמה וכמה יסודות להקל, כגון שרחובותינו אינם "מפולשין משער לשער" וחסר א' מתנאי רשות הרבים (כדלעיל הערות 2, 3), והן דאיכא סביב העיר מחיצות גמורות בידי אדם דמשוי לי' רשות היחיד מה"ת, ואף דאיכא בהם פירצות יותר מי' אמות - הרי לרוב הפוסקים הוי זה רק דרבנן דמהני ביה צורת הפתח), וא"כ לדעת המ"ב ודאי דשפיר וראוי לכל ירא שמים לסמוך בנד"ד על צורת הפתח להתיר הטלטול לכתחילה אף לבעל נפש.