Monday, November 30, 2009

Part 6: Meoz U’Mekedem – Exploring the Historical Roots of the Machlokas Regarding Eruvin

גדולי ישראל שהקפידו לטלטל בעירוב


משנה תוקף לחייב תיקון עירובין הי' למקובלים ולעדת החסידים,[64] כי מלבד תיקונו להצלת רבים משגגות מכשולי הוצאה בשבת החמורה, ראו בתיקון צורת-הפתח הרחבת גבולי הקדושה לרשות-הרבים שהוא מקום שליטת החיצונים,[65] השראת קדושה עליונה של רה"י (הנעשית ע"י לחי וקורה וזיכוי פת) והמתקת הדינים (גבורה בגימטריא רי"ו) בחסדים (חסד גימטריא ע"ב) ולשמירה מעליותא.[66] כי קדושת מקום המוקף בעירו"ב אסיק ועולה עד לרקיע,[67] ותיקוניו וסודותיו הנשגבים ידועים למארי דרזין.[68] וידוע מאמר הבעש"ט הק' שמצות תיקון עירובין הוא אחד משלושת הדברים שעל ידם תצעד ארץ.[69]

ועד כדי כך, שהגה"ק בעל "בני יששכר" זי"ע הקפיד לטלטל בעצמו בעיר המתוקן בעירוב כהלכה[70] כדי שלא להיות בכלל "מי שאינו מודה בעירוב",[71] ומטעם זה הקפיד גם הגה"ק בעל חידושי הרי"ם זי"ע[72] לטלטל בעירוב, וכן נהגו עוד הרבה גאונים וצדיקים.[73]

____________________________


[64] הגה"ק בעל "ייטב לב" זצ"ל הבטיח בצוואתו את העוה"ב שלו למי שיוציא מכח אל הפועל תיקון עירוב בעירו שהתנגדו לכך (גדולת יהושע - נאסויד, או"ק לב). כן ידוע שהגה"ק משינאווא זצ"ל בביקורו בעיירות שעדיין לא הי' בהם עירוב השתדל ועשה פעלים לתיקון עירובין, והי' מבטיח לחשוכי בנים "מי שישתדל בממונו שיוכלו לשאת בשבת, תישא אשתו (פרי בטן), עי' "דברי יחזקאל החדש" עמוד קמ"א וז"ל: "בעת שהי' בלימאנוב, במשך הזמן שהיה שם באו אצלו כמה אברכים להזכיר עצמם להפקד בזרע של קיימא, וכשכבר היה מוכן לנסוע, נתקבצו אליו ביחד והפצירו בו שיפעל ישועה עבורם. והתחיל לצווח, לא אוכל להבין, 'אם אין עירוב בהעיר ווי אזוי קען מען טראגען. זאל מען מאכען אן עירוב וועט מען קענען טראגען'. וכמובן קיימו דבריו, ואני עוד הכרתי כמה מאותם שהיה להם אז ישועה על ידו". וכעין עובדא זו היה גם כשביקר הגה"ק משינאווא זצ"ל בעיר קאשוי.

[65] וכך כותב מוהרח"ו בשעהמ"צ פ' בשלח דרוש ג בשם האריז"ל, "ועל ידי כך יתבטל כח הדינין, ותתבטל אחיזת הקליפות, ויוכל האדם להכניס ולהוציא... בלי פחד מהקליפות".

[66] כמובא בספר "מעדני מלך" (וישלח דף כ טו"ג) וז"ל: "ועירובין שיש בכל ערי ישראל הוא שמירה לכל אנשי העיר שתנצל כל העיר מן השדים ומן המחבלים". ובספר "מאור השבת" (חלק ג בפניני המאור עמוד שע"ג) כתב בעהמ"ח הרה"ג משה מאיר יאדלר וז"ל: "סיפר עוד הגה"ח ר' שלום זאב אייזנבאך שליט"א ששמע מזקיני [רבי בן ציון יאדלר] זצ"ל בדרשות, שאמר בשם החתם סופר שעירוב הוא שמירה על העיר מכל מרעין בישין ומשונאים". ומרגלא בפומיה של הגאון הגדול רבי אפרים פישל הערשקאוויטש שליט"א אב"ד האליין, שהשפעת תועלת העירוב בימות החול, אינו פחות משבת קודש.

[67] עי' פתחא זוטא בהקדמתו בשם הגה"ק מהר"ל הורוויץ זצ"ל אבד"ק סטרי וסטאניסלאוו בספרו "פני אריה" פ' ויצא.

[68] הקדמת תיקוני זהר וע"ש בכסא מלך דף ח. ומוהרח"ו כתב בטעמי המצות פ' בשלח, וז"ל: "לכן פי' עירוב נעשה באופן שיכריע קו האמצעי לב' קוין דנו"ה הימיני והשמאלי שיערבו יחד בקו האמצעי שהוא יסוד המכריע ולהמתיק הגבורה מהחסד ע"י קו האמצעי תפארת, ונעשים שם ע"ב רי"ו, והגבורה גימטריא רי"ו סוד אותיות עירו"ב, כי ע"ב רי"ו נתערבו יחד נמתקו זה בזה ע"י קו האמצעי תפארת, לכן נקרא עירוב, להורות תערובת יחד שם. והנה סוד עירוב כזה הוא בג' אמצעית חג"ת ושם הוא עירובי מבואות כי הם בתי גוואי, ומבואות לשון ביאה וכניסה, וכנגדם בג' תחתונים נה"י, עירובי חצירות בתי בראי והם ע"ב בנצח רי"ו בהוד, ונכללים ביסוד ונעשים עירוב ע"ד הנ"ל, גם זהו לשון עירובי חצירות עירובי מבואות כי עירוב הם אותיות ע"ב-רי"ו כנ"ל".

[69] "בזעם" תצעד ארץ (חבקוק ג יב) ר"ת ז'ביחה ע'ירובין מ'קוה, שע"י תיקון ג דברים אלו תצעד ארץ (בית אהרן בליקוטים, וראה בעש"ט עה"ת פ' יתרו אותיות יח-יט).

[70] נימוקי או"ח להגה"ק בעל מנח"א ממונקאטש זצוק"ל סימן שצ"ד ס"ק א וז"ל: "מקובל בידינו בשם קדוש זקיני בעל בני יששכר ז"ל (כשהי' בעירו או במקום שהוחזקו העירובין בטוב) ביציאתו לחוץ מביתו בש"ק, לקח לתוך בגדו מפתח וכיוצא, כדי שישאוהו במקום העירוב, ולא יהי' בכלל מי שאינו מודה בעירוב", עכד"ה. ועי"ש שציין לדברי התשב"ץ המובא בברכ"י דמי שלבו נוקפו בזה, הדיוטות גמורה היא או מינות נזרקה בו, וכן ציין לדברי האריז"ל המוזכר לעיל בהערה 10. ועי' בס' דברי מנחם מהגה"ק מסטראפקוב בהערה מהרב המו"ל לעמוד קמה וז"ל: "בדידי הוה עובדא שבא כ"ק אדמו"ר בעל מנחת אלעזר ממונקאטש זצל"ה לשב"ק לעיר בערעגסאז אשר אני הייתי ממונה שם על כשרות עירובין, ובש"ק בבוקר כשהלכו לתפילה לקח האדמו"ר הסידור בידו והוליכו בעצמו, ואמר, שבעיר אשר איש ירא שמים ות"ח ממונה על העירובין, אין מן הראוי להחמיר שלא להוציא, כדי שלא יהא ח"ו כאינו מודה בעירוב. וכמדומני שאמר זאת בשם זקנו הקדוש בעל בני יששכר". (בתשובת כ"ק אדמו"ר ממונקאטש שליט"א כתב שכ"ק זקינו המנח"א זי"ע קיבל הנהגה זו גם מרבו הגה"ק בעל דברי יחזקאל משינאווא זי"ע.) קפידא זו של הגה"ק בעל בני יששכר ידועה ומקובלת גם בין שאר יוצאי חלציו, וכפי שכתב הגאון רבי חיים קרייזווירט זצ"ל אב"ד אנטווערפן בהסכמתו על ספר "רחובות העיר", ומוזכרת גם בספר "קנה וקנמון" (סימן ה אות נו) מהגאון בעל זכרון יוסף.

[71] כעין גדר כמה דברים שעשו להוציא מלבן של הצדוקים, דהעירוב הוא א' מהדברים שהצדוקים לא הודו בו. וכידוע שבמשך הדורות התלוצצו המשכילים למיניהם מכל ענין העירוב, מהחוטים והלחי'ים, והסיתו והלשינו אצל השלטונות לעכב ולמנוע תיקון צוה"פ בערי מגוריהם (ויש על כך חומר היסטורי רב ועצום שראוי לפרסמו בנפרד). ובאמת אף שבין המערערים היו מגדולי ישראל, לא כן אלו הפעילים שהכריזו מלחמת חרמה להסיג גבול עולם (להחמיר לאחרים!), שכמה וכמה מהם התדרדרו לדיוטא התחתונה לדרגת הצדוקים שאינם מודים בעיקר העירוב, וכדחזינן בפועל ממש, שנתפרסמו על ידם דברי מינות ואפיקורסות ונתחלל שם שמים לעיני כל העמים ש"עירוב מוריד את ערך השבת, כי במקום שיש עירוב נראית השבת כיום חול" וכדומה (ראה להלן הערות 184-183). ואולי יש ליתן טעם להקפדת הגה"ק בעל "בני יששכר" זי"ע לטלטל במקום שיש עירוב, כי בתקופתו נתעורר הערעור נגד מנהגן של ישראל "דלא שפיר עבדי וחוששני להם מחטאת", וחשש מאד שמא עי"ז ישתרבב חלילה זילותא כזו ברבת בני עמנו עד שיתדרדרו לכלל אלו שאינם מודים בעירוב. ולתשומת לב, דה"מעשה רב" של האריז"ל שטלטל בידו את הטלית והחומש מביתו לביהכנ"ס (ראה לעיל הערה 10) ג"כ היה בתקופה שערערו הלמדנים בצפת על הטלטול בש"ק נגד מנהגן ותיקין שנהגו מאז ומקדם בפני "גאוני עולם נוחי נפש אשר היו בארצנו ולא פקפק שום אדם מעולם" (ראה לעיל הערה 39), ומכללם היה מרן הב"י ז"ל שלא פקפק בדבר (ראה להלן הערה 226 ד"ה והשיב לו).

[72] מפי הרה"ח ר' חיים מאנדל הי"ו מחשובי חסידי גור באנטווערפן, שסיפר שכאשר נכנס פעם ראשונה אל הגה"ק בעל "בית ישראל" זצ"ל לאחר הסתלקות הגה"ק בעל "אמרי אמת" זצ"ל, אמר לו: שמעתי שאינך מטלטל בעירוב, היתכן? והשיב ר' חיים, הרי גם הרבי ז"ל (האמרי אמת) לא טלטל. על כך נענה הבית ישראל ואמר לו: "מה שאבא מארי ז"ל לא טלטל, הוא כי מישהו בדור צריך לקיים הברייתא 'חייב אדם למשמש בגדיו בע"ש עם חשכה שמא ישכח ויצא - אמר רב יוסף הלכתא רבתא לשבתא', אך ענין זה אינו נוגע לך. זקני החידושי הרי"ם נהג לטלטל בעירוב של גור, באומרו שצריכים להיות 'מודה בעירוב". ונטל הבית ישראל שקית והכניס לתוכו פירות ונתן בידו של ר' חיים וליוה אותו עד הדלת למען יטלטלנו חוצה. וראה עוד בספר "סדור תפלה ליקוטי יהודה" (עמוד קפו) וז"ל: "ודודי מרן אדמו"ר הבית ישראל זצ"ל כו' הוסיף ואמר: בפולין הי' עסק שלם עם העירוב שהסתמכו על כל מיני היתרים כדי שיוכלו לטלטל בשבת וכגון חוט החשמל ונהרות והכל מפני שהי' קשה מאד שלא לטלטל בשבת ולכן סמכו גם על היתרים דחוקים. אולם בגור שהיתה עיירה קטנה, תקנו את העירוב עפ"י הלכה ובלי שום היתרים. וזקני החידושי הרי"מ ז"ל טלטל בשבת בגור, ואמר שזה ענין של מודה בעירוב".

[73] "אע"ג דהבית מאיר ומשנה ברורה פקפקו בזה על המג"א וטו"ז, כנראה נהוג עלמא כהני סבא, וכן ראינו ושמענו מהרבה צדיקים שעשו כן למעשה להראות הלכה להקל בעיירות המתוקנין בעירובין ע"י צורת-הפתח, ואדרבה חששו על המחמיר בזה שהוא בכלל אינו מודה בעירוב" (שו"ת "מרפא לנפש" ח"ג סימן נב). ומפי הגה"צ אב"ד נאראל זצ"ל שמענו, שבעיניו ראה את הרה"ק המהרי"ד מבעלזא זצ"ל יצא מביתו בשב"ק ובידו החזיק חומש במשך הילוכו לביהמ"ד. עי' בשו"ת "והרים הכהן" לדומ"ץ דק"ק אנטווערפן (ח"ג סימן א) שמרן החתם סופר הקפיד לטלטל בעירוב, ושמע זאת מפי הגאון הגדול המפורסם מו"ה יצחק שלמה אונגר (שליט"א) [זצ"ל] אב"ד חוג חתם סופר בני ברק, וכתב דמוכח כן מתשובת החתם סופר סימן פ"ט שכתב מפורש ששינה ממנהגו (לטלטל) מחמת השאלה שהיתה שם, אבל דרך הסימטא דשם טלטל בעירוב.