גדר "מכוונות" שכתבו הפוסקים בתנאי רה"ר
בסעיף ט' העלה האברך בקובץ הנ"ל דמבואר בפוסקים דהא דבעי רה"ר שיהא מכוון ביושר זה דוקא במוקף חומה דאם אינו מכוונים יש כנגדו מחיצות ואינו דומה לדגלי מדבר שלא היה שם מחיצות, ודייק שם בהערה כ"ו כן מלשון כמה ראשונים ובהערה כ"ז כתב דהצ"צ והבית אפרים והא"א נוטים לומר דגם במבוי שאינו מוקף יש לו היתר מחמת שמתעקם, ובביא"פ מבואר הטעם כדי שיהא נוח להילוך, דאל"כ דומה לבין העמודים דלא הוי רה"ר, וע"ז כתב בקובץ הנ"ל דקשה לסמוך על זה, דדברי רבותינו הנ"ל הם נגד משמעות רש"י וטוש"ע וש"פ. ומבהיל הרעיון חוצפתו הנוראה, לאחר שבדה מלבו דיוק בלשון רש"י והראשונים, בא אח"כ לכתוב על הביא"פ והצ"צ והא"א דקשה לסמוך עליהם מחמת שדבריהם נגד הראשונים והשו"ע [וכאן שכח האברך מה שהוא עצמו כתב לעיל דהביא"פ הוא הפוסק המקובל בענינים אלו] וכי לא ראו היטב הצ"צ והביא"פ והא"א את דברי רש"י והשו"ע, ובודאי סברו שדיוק זה הוא הבל, ומה שכתב האברך לדייק מדכתב רש"י "או" וכן השו"ע שכתב ואין להם חומה ואפי' יש להם חומה אם הם מפולשין משער לשער הוי רה"ר, מהיכן קבע לומר דמה שסיים המחבר דמפולשין משער לשער דלא קאי על ב' האופנים בין יש להם חומה ובין אין להם חומה, מבלי להביא שום הוכחה על זה, ובפשטות משמעות רהיטת לשון המחבר הוא דקאי על שניהם דבין שיש להם חומה ובין שאין להם חומה צריך שיהיו מפולש משער לשער, וכן הוא משמעות שאר ראשונים. ומה שחילק המחבר לשני ענינים הוא בדרך "לא זו אף זו" דאף אם יש להם חומה יכולים להיות רה"ר אם הם מפולשין, אבל ודאי דסיום דברי המחבר קאי גם אם אין בהם חומה.
ומה שכתב האברך ראה"כ בהערה כ"ו בדברי שלוש גדולי עולם שכתבו כן בכוונת רש"י, והביא את דברי המים רבים והשביתת יו"ט והיד דוד, הנה דבריו אינם נכונים כלל, ולא הבין את דברי הגדולים כלל ועיקר, וכבר הבאנו בספר "איזהו רשות היחיד" את דברי המים רבים (סימן ל"ח דף ל"ט טור ב') שכתב וז"ל הנה כל המעיין ישפוט בצדק שהבאתי לשון הרמב"ם וכו' ואפ"ה לדידיה צריך שיהיה מפולש משער לשער ויהיה דרך פתוח כל שעה, שהיינו תרי מילי שיהיה פתחיהם מכוונים זה כנגד זה, ולא יהיה לה דלתות הראיות לנעול וכו' ולפיכך הבאתי את לשונו שכתב בפרק י"ד מהלכות שבת דמהתם שמעינן תרווייהו שיהי' פתחיהם מכוונים זה כנגד זה, שכן כתב דרכים המפולשין דהיינו כפי מה שפירשו המפרשים שמכוונים זה כנגד זה כדגלי מדבר כמ"ש הרשב"א בעבודת הקודש, עכ"ל המים רבים. והרי הרמב"ם לא מיירי כלל ממוקף חומה אפ"ה כיון שכתב דבעי מפולש זהו רק כשהוא מכוון. ומה שהביא האברך את דבריו (דף ל"ח ד"ה היוצא וד"ה והנה) הלא העתיק רק את דברי רש"י וז"ל דין ר"ה הוא היכא שאין לה חומה או אם יש לה חומה היכא שר"ה שלה מכוון משער לשער ומפולש כלומר וכו' ר"ה הוא בתרי גווני או כשאין לה חומה או כשר"ה שלה מכוון משער לשער, ובד"ה היוצא מפרש המים רבים את כוונתו וז"ל אין לשום אחת מהן דין רה"ר עד שיהיו רחבים ט"ז אמה ומבלי היקף ואם יהיה להם חומה שלפחות יהיו מפולשין, כי הר"ה צריך להיות דומה לדגלי מדבר הרחב ט"ז אמה שהוא מקום הילוך רבים ומבלי חומה, וכשהוא מפולש משער לשער אין בה חומה קרינן בי' כי שני מחיצות לאו כלום הוא עכ"ל. מבואר מזה דמה שכתב המחבר מפולש משער לשער על יש לה חומה משום דבאין לה חומה הוא מפולש לגמרי ואף שתי מחיצות אין לה, וכתב המחבר בדרך "לא זו אף זו" לא מיבעיא כשאין לה חומה הוי רה"ר אלא אפי' אם יש לה חומה אם הוא מפולש ומכוון הוי כמו אין בה חומה, א"כ מובן ממילא דגם באין לה חומה שצריך שיהא מפולש ומכוון, אלא דביש לה חומה איכא עכ"פ שני מחיצות, הוצרך לומר דרק שני מחיצות מותר להיות לה ולא שלש, אבל באין לה חומה הרי אין לה אפי' שני מחיצות א"כ ודאי שהוא מפולש ומכוון, דהרי אין לה שום הפסק בשום צד, ונמצא דאין חילוק לדידיה בין יש לה חומה לאין לה חומה דשניהם צריך שיהיה מפולש ומכוון.
ומה שכתב המים רבים שיהיה בלי היקף אין יכולים לדייק מדבריו דאם אין לה היקף חומה א"צ שיהיה מפולש ומכוון, דפשוט דכוונתו לומר שיהיה בלי היקף כדי שיהיה מפולש ומכוון, ואם בתים מפסיקים הפילוש ג"כ אינו רה"ר דנמצא דיש לה היקף בצד השלישי, דמה לי אם ההיקף הוא ע"י חומה או ע"י בתים, ואי נימא דבתים לא נקרא היקף משום שיש פירצות בין בית לבית, הרי אף בחומה יש פירצות ומקום הילוך אצל כל פתחי החומה ואפ"ה צריך להיות מכוון, דהפירצה תהיה דוקא מכוון נגד הפילוש שבין שני המחיצות, ואל"כ אינו דומה לדגלי מדבר שלא היה מחיצה בצד השלישי, ולא מהני מה שיש פירצה בצידה, ובכל ענין שאינו מפולש ומכוון נקרא מוקף בשלש רוחות ואינו דומה לדגלי מדבר שהיה רק מוקף בשני רוחות.
ומה שהביא הראה"כ בקובץ הנ"ל את דברי השביתת יו"ט סימן ז' (ד"ה ומרן) לא הבין כלל את דבריו. ונעתיק את דבריו וז"ל ומרן בשו"ע בתחלה הביא בסתמא דר"ה הוי דוקא ברוחב י"ו אמה ואין להם חומה ואפילו יש להם חומה דלא חשוב רה"ר עכ"ז אם הוא מפולש משער לשער, דביש להם חומה הוא דבעינן מיהא מפולש משער לשער [שיהא] מרשות הרבים דומה לדגלי מדבר דהוי רה"ר עכ"ל. כוונתו להוכיח כשיטתו לחלוק על רש"י והרמב"ם שכתבו דצריך שיהא מפולש משני ראשיו לסרטיא, והוא טוען דלדעת המחבר וכמה פוסקים אף דס"ל דצריך שיהא מפולש מסוף העיר עד סופו מ"מ סגי במה שמגיע הפילוש לכרמלית שבסוף העיר, וראייתו מדהדגיש המחבר רק במוקף חומה שיהא מפולש משער לשער היינו כמ"ש המים רבים משום דבלא חומה פירושו שאין לו מחיצות כלל אף בשני צדדים, ממילא הוא מפולש לגמרי וא"צ להתנות שיהא מפולש, וביש לו חומה והוא מפולש ומכוון הוא כמו שאין לו חומה, והשתא אי נימא כשיטת רש"י דצריך שיגיע הפילוש להסרטיא שבסוף העיר, א"כ גם באין לו חומה היה צריך לאשמעינן זאת דלא סגי במה הוא מפולש לכרמלית שבסוף העיר אלא צריך שיגיע הפילוש להסרטיא, ומזה ראיה דכל ענין הפילוש הוא רק שלא יהא מופסק בחומה בהצד השלישי וה"ה ע"י בתים, אבל א"צ שיהא מפולש להסרטיא דוקא, זהו תוכן כוונת השביתת יו"ט. אבל לא דן שם כלל אם צריך שיהא ישר או סגי במעוקם, דהרי הוא דן על עצם ענין הפילוש ולא הזכיר בכל דבריו מלה אחת מענין מכוון, וא"כ פשיטא דגם באין לו חומה צריך מפולש, אלא כוונתו דביש לו חומה יכולין ללמוד כוונת המחבר על אין לו חומה עד היכן צריך שיגיע הפילוש.
ומה שהביא את דברי היד דוד, הנה כבר ביארנו בספר "איזהו רשות היחיד" דמבואר בדבריו דברים ברורים אף באין לה חומה וז"ל היד דוד, וראיתי בספר חדש שביתת יו"ט שכתב דנראה דכל הפוסקים חולקים, וליתא והרי גם שו"ע סימן שמ"ה פסק דצריך שיהא מפולש משער לשער וזה לא שייך במבואות המפולשין לכרמלית עכ"ל. הרי אדרבה הוא לומד מדברי המחבר שכתב מפולש משער לשער ולמד מזה על כל המבואות אף שאין לו חומה שצריך להיות כן, הרי דלומדים מיש לה חומה הדין על אין לה חומה. עוד כתב שם היד דוד וז"ל הרי שאין נקרא רה"ר לרש"י בעיר שיש בה חומה אלא דוקא במפולש, וטעמא כיון דמפולש הוי מעבר לרבים הא כל שאינו מפולש משער לשער לא הוי רה"ר, וא"כ במבואות של עיר איך יהיה רה"ר אם אין מפולש משני צידיהן לרה"ר אחר, ואם אינו מפולש הרי אין מעבר לרבים עכ"ל. וכבר כתבנו בספר "איזהו רשות היחיד" דמביא ראיה ממוקף חומה דמשם יכולין ללמוד כוונת המחבר מה שצריך להיות כמו"כ באין לו חומה כיון דשם כתב משער לשער וסתם שער הוא רה"ר, מזה למד דה"ה בכל המבואות צריך להיות הפילוש לרה"ר, ולא דן היד דוד כלל מענין עקום וישר ולא הזכיר היד דוד מלה אחת מענין מכוון, ולא דן אלא על ענין מפולש, ואיך יעלה על על הדעת דבלא חומה שלא יצטרך להיות מפולש, אלא הדבר פשוט כמ"ש דממוקף חומה לומדין כוונת המחבר גם על אינו מוקף חומה.
עוד הביא האברך ראה"כ בקובץ הנ"ל את דברי ה"חסד לאלפים". ודבריו מרפסין איגרא, דהרי החסד לאלפים העתיק אות באות את לשון המחבר א"כ כמו שאנו לומדים בדברי המחבר כמו"כ נלמד בהחסד לאלפים וז"ל, רה"ר דהיינו רחובות ושווקים הרחבים י"ו אמה ואינם מקורים ואין להם חומה ואפילו יש להם חומה אם השערים מכוונים זה כנגד זה ואין דלתותיו נעולות בלילה יש לאותו דרך המכוון משער לשער כל דין רה"ר עכ"ל. הרי דכתב ממש לשון המחבר בצירוף דברי המג"א, וא"כ כמו דאנו לומדים בדברי המחבר כמו"כ יתפרש דברי החסד לאלפים ואין כל חדש בדבריו, וראיה גדולה דהרי לשון זה ממש כתב בשלחן עצי שיטים וז"ל איזהו רה"ר וכו' ורחובות ושווקים שבעיר שאינו מוקפות חומה או אפי' מוקפות חומה אם הם מפולשים משער לשער והשערים מכוונים זה כנגד זה עכ"ל. והרי השלחן עצי שיטים בספרו מרכבת המשנה הקשה על הב"י מנ"ל דבעי מכוונים והרי נקטינן דמבוי עקום תורתו כמפולש עי"ש. ואם היה מפרש את דברי המחבר דוקא במוקף חומה לא היה מקשה כלום ממבוי עקום שאין לו חומה, אע"כ דדיוק זה הוא הבל הבלים, דהרי כיון דכתב המחבר בדרך "לא זו אף זו" מובן ממילא דכל מה שכתב על יש לה חומה צריך להיות באין לה חומה, אלא אשמעינן רבותא דגם ביש לה חומה הוי רה"ר אם יש לו התנאים הצריכין להיות רה"ר.
סוף דבר, יש לנו מצד אחד את רבותינו הביא"פ והצ"צ והא"א והיד דוד והמים רבים והמרכבת המשנה שמפרשים את דברי המחבר דאף בלא חומה צריך להיות מפולש ומכוון, ומצד אחר יש לנו אברך ראש כולל שדחה דבריהם בקובץ הנ"ל מבלי שום ראיה ובלי טעם ודעת.
עוד כתב שם האברך בקובץ הנ"ל דמש"כ מהר"י אסאד בסימן נ"ד דאין לנו ר"ה מחמת שבעיירות שלנו הרחובות אינם מכוונים ע"כ קאי רק על מוקף חומה. זה דבר שא"א להיאמר, דהרי היו הרבה עיירות בזמנו בלא חומה ואם נימא דרק מוקף חומה צריך להיות מכוון, א"כ הרי יש לנו הרבה רה"ר בעיירות שאין לו חומה, אע"כ דזה ליתא. ומה שכתב לדייק מדבריו שכתב הלשון "שער" וזה לא שייך אלא במוקף חומה, כבר סתרנו בספר "איזהו רשות היחיד" את הדיוק הזה והוכחנו דגם בלא חומה היה רגיל להיות שערים בראשי המבואות. גם מה שהביא האברך ראיה מדבריו בסימן פ"ז שכתב דיש הרבה עיירות בזמה"ז דהוי רה"ר דאורייתא. הנה האברך הנ"ל לא התחיל להבין את דברי מהר"י אסאד, כי המעיין בדברי מהר"י אסאד יראה דלא כתב כלל דהעיירות גדולות בזמה"ז הם רה"ר דאורייתא, ולא נמצא בדבריו כלל דבר זה, ומה שכתב הוא דיש עיירות גדולות אף בזמן הזה דיש בהן ס' רבוא, ולא כתב שהם רה"ר דאורייתא, וכוונתו לתרץ שם מה שהקשה השואל שם דכיון דאין בזמה"ז דבר כזה שיהיה רה"ר דאורייתא, א"כ למה גזרו כל הגזירות שמא יעבירנו וכן איסור תכשיטין וכיו"ב הלא הוא דבר שאינו במציאות כלל בזמן הזה, וע"ז השיב לו מהר"י אסאד דגם בזמנינו יש מציאות כזה שיעברו ס' רבוא בכל יום בעיירות גדולות, א"כ שפיר שייך כל הגזירות דאין לומר דמ"מ אינו רה"ר מחמת שאינם מכוונים, דהרי אפשר דבזמן מן הזמנים יבנו שם דרכים מיושרים ויהיה מכוונים משער לשער ויבואו לידי איסור, וממילא שפיר שייך כל הגזירות גם בזמן הזה. וכל קושיית השואל היה רק שזהו דבר שא"א במציאות שיהי' ס' רבוא, לכן השיב לו מהרי"א דזה אפשר במציאות בעיירות גדולות אם יבנו דרכים ישרים ופשוט.
אבל אין לומר דכוונת מהרי"א דבלא חומה א"צ להיות מכוונים דמנ"ל למהרי"א דעיירות הללו לונדון ופאריז ופפד"מ היה בלי חומה, והרי כל דברי המהרי"א נובע מדברי הביא"פ, והרי הביא"פ כתב שהעייירות אלו אף שהיה בהם ס' רבוא אינו רה"ר מחמת שאינו מכוונת, וא"כ נצטרך לומר שהיה בהם חומה ומנ"ל למהרי"א דבזמנו כבר לא היה בהם חומה, וע"כ דאין שום חילוק בין יש להן חומה לאין בו חומה, ומעולם לא כתב מהרי"א שהעיירות הללו הם רה"ר. ומש"כ מהרי"א בסימן נ"ד דאין לנו רה"ר בזמה"ז מחמת שאין השערים מכוונים כולל כל העיירות אף שאין להם חומה, דהרי א"א לומר דכל העיירות בזמנו הי' להם חומה.
No comments:
Post a Comment