Tuesday, November 24, 2009

Part 2: Meoz U’Mekedem – Exploring the Historical Roots of the Machlokas Regarding Eruvin

הערעור על מנהגן של ישראל


העירעור הראשון והתקיף בדורות האחרונים[13] נגד מנהג עתיק זה של ישראל המטלטלים בעירוב, יצא מאת תלמיד תלמידו(הגר"ח מוואלוז'ין זצוק"ל), ה"ה הגאון הגדול רבי יעקב ברוכין אב"ד קארלין בעמח"ס "משכנות יעקב", בעת היותו עדיין אב"ד האראדק, שכתב ד"לא ישר בעיני מאד המנהג הלזה... דלאו שפיר עבדי וחוששני להם מחטאת".[14]

בקונטרס תשובתו הרמה ששלח כ"שאלה" לבראד,[15] ערך המשכנות יעקב מערכה גדולה נגד נו"כ השו"ע רבותינו הט"ז והמג"א,[16] בו הלך ומנה מנין הראשונים המחמירים, שלדעתו הגדולה הם רוב מנין ובנין,[17] הסוברים דרחובות הרחבים ט"ז אמה, אף אם אין ס' רבוא עוברים בהן, הוי "רשות הרבים" שאינם ניתרים בצורת-הפתח אלא רק בדלתות.[18]

למולו נעמד כחומה בצורה הגאון הגדול רשכבה"ג רבי אפרים זלמן מרגליות זצוק"ל מבראד (בעמח"ס "מטה אפרים" ו"שערי אפרים"), לחזק ולקיים פסק השו"ע ונו"כ, ולהגן על מנהגן של ישראל קדושים, והשיב בארוכה[19] להגאון משכנות יעקב: ש"אין כח ביד שום אדם לערער על המנהג אשר נתייסד עפ"י גדולי עולם חכמי צרפת ואשכנז אשר אנו מבני בניהם וממיהם אנו שותים, וכל מה שטרחתי, לא טרחתי אלא בשביל ידידי החכם השלם החריף ובקי בחדרי תורה מו' יעקב נ"י מק"ק האראדק, הנה זה בא קונטרסו והאריך למעניתו וקרא ערעור על מה שכתב הט"ז והמג"א שיש לסמוך וכו'. ולבבו לא כן ידמה, וערך מערכת הפוסקים החולקים. ולזאת הוכרחתי להיות מונה והולך גדולי עולם הסוברים כן. וגם אשר חשב ידידי החריף הנ"ל לחזי לאצטרופי איזה גדולים לדעת האוסרים, טעי במנינא, ולכבודו אמרתי לבוא קצת על סדר קונטרס וכו'. - בהמשך דבריו מעיר שמלבד זאת - עי' באורים ותומים בקונטרס התפיסות, שאין להעמיד יסוד על מה שנראה לעינינו כי אלו הפוסקים הם רבים וכו', כי מי יודע כמה חולקים וכמה מהפוסקים אשר המה עודם בכתובים[20] כו', וקיימו וקבלו עליהם חכמי הדור לשמור ולעשות כהכרעת המחבר והרמ"א".[21]

____________________________

[13] כי בדורות הקודמים כבר הקדימוהו הלמדנים דעיה"ק צפת בפקפוקם על היתר הטלטול דלא סגי בצורת-הפתח, כי בשכונת הגוים מקום קיבוציהם לתיפלה היתה רחבה גדולה יותר מט"ו אמה, ומבואות העיר פתוחים אליה, ודחה המהרי"ט צהלון את ערעורם (ראה להלן הערה 39). וכבר רמז בשערי תשובה סימן שמ"ה על ערעור קודם זה.

[14] הנה לאחרונה נודע, דרבו הגר"ח מוואלוז'ין פקפק על דבריו אלו ולא הסכים דיש בזה גררא דחיוב חטאת, וז"ל רבו הגר"ח אליו: "ואשר כתב שהמטלטלים במבואות שבהם דרך הרבים עוברת ע"י צוה"פ עוברים על איסור דאורייתא, אזיל לשיטתי' שתופס לעיקר דעת המלחמות כו', אבל לשיטת התוס' שם ובכמה דוכתי קי"ל כרבנן דסגי בשם ד' מחיצות, ואפילו להעומדים באמצע הפילוש דליכא מכל הצדדים אלא צוה"פ, לא הוי רה"ר לרבנן, מכל שכן היכא דאיכא שני מחיצות גמורות ומשני הצדדים צוה"פ, ודאי נפיק לי' מאיסור דאורייתא". (מתוך תשובת הגאון החסיד אור העולם מרנא רבינו חיים מוואלוז'ין זיע"א הנדפס אשתקד [תשס"ח] בריש ספר אוצר רבי חיים ברלין - שו"ת נשמת חיים). וראה עוד להלן הערה 44 דעת שאר הפוסקים דצוה"פ ודאי מפיק מחשש חטאת.

[15] שהדפיסו אח"כ (בסימן ק"כ-קכ"ב) וכתב שם בריש תשובתו: "שאלה זו ותשובתי שלחתי לק"ק בראדי, ליד כבוד הרב הגאון המפורסם נר ישראל וכו' מוהר"ר אפרים זלמן נר"ו".

[16] או"ח סימן שמ"ה וז"ל הטו"ז (ס"ק ו' וי"א שכל שאין ס' רבוא כו'): כתב ב"י הדיעה האחרונה היא דעת רש"י והתוס' והרא"ש והטור וסמ"ג וסמ"ק וסה"ת (והמרדכי פ' כל כתבי) והרוקח והאחרון מהרי"ו בתשו', ודיעה ראשונה הוא דעת הרמב"ם ורמב"ן ורשב"ם והמ"מ והר"ן והריב"ש וכו'. ורמ"א כתב בסי' שמ"ו שכל רשויות שלנו כרמלית הם, משמע כדיעה אחרונה, ובפי העולם מורגל עכשיו שאין לנו ר"ה הוא כדעת הי"א והם רבים...". וכן כתב המג"א (שם ס"ק ז' ד"ה ויש אומרים) וז"ל: ומשאת בנימין סי' צ"ב ורש"ל בביצה סי' פ' פסקו לחומרא, אך דעת רוב הפוסקים להקל, וכן פסק בש"ע סי' ש"ג סי"ח ובכמה דוכתי וכ"כ מהרא"י בפסקים סי' נ"ה, ע"כ לשונם.

[17] כי בדורו של המשכנות יעקב נתגלו מספר ראשונים שלא ראו אור הדפוס בימי המג"א והטו"ז, כמבואר ב"ערוך השלחן" (סימן שמ"ה סעי' י"ז) וז"ל: "והנה מפרשי השו"ע (ט"ז ומג"א) כתבו דרוב הפוסקים סוברים כשיטה זו (דבעינן ס' רבוא), האמנם אחד מהגדולים בדור שלפנינו הרעיש העולם על העירובין שלנו והראה בעליל שהאוסרים הם הרבה יותר מהמקילים, אך מפרשי השו"ע לא ראום, כי לא נדפסו בימיהם".

[18] שו"ע או"ח סימן שס"ד סעיף ב.

[19] שו"ת "בית אפרים" או"ח סימן כ"ו.

[20] ראה להלן שרוה"ק הופיע בבית מדרשם, שאכן נתגלו בתקופתנו עוד הרבה ראשונים שעודם היו בכתובים בזמנו של המשכנות יעקב ואף בדורו של המשנה ברורה, ועד בכלל, כמפורט להלן בהערות 188-147.

[21] באו"ח סימן שנ"ז סעי' ג דבזמן הזה לית לן רשות הרבים, וכן בעוד כמה דוכתי. ובדרכי משה סימן שס"ד ס"ק א בשם מהר"ם מרוטנבורג.

No comments:

PART 3: THE TRUTH REGARDING THE STAMFORD HILL ERUV

Their argument: But the Mishnah Berurah argues that most poskim uphold asu rabbim u’mevatlei mechitzta , so according to most poskim the...