Tuesday, August 26, 2008

Eruvin in the News: Sacramento, CA

New Boundary Opens Doors for Arden Arcade Jews

By Jennifer Garza

Marijke Melman stepped out of her Arden Arcade home Saturday to begin the three-block trek to the synagogue with her two small children.

In the past, the walk could take up to an hour because her kids – Erez, 3, and Yosha, 1 1/2 – would get tired and need to rest. On this Jewish Sabbath day, they arrived at the synagogue within 10 minutes.

The difference? For the first time, Melman and other Orthodox Jews in the Sacramento area were allowed to push strollers outside on the Sabbath. Read on...

Friday, August 22, 2008

Eruv Expansion in Williamsburg

Mazel tov to the residents of Williamsburg upon the expansion of their eruv. May the zechus of their enhanced shmiras Shabbos bring brachah and shalom to all of Klal Yisrael.

Tuesday, August 19, 2008

Can the Minority Compel the Majority to Establish an Eruv?

המיעוט כופין את הרוב לעשות עירוב

זה לשון שו"ת מהר"י מינץ סימן ז: דתניא בתוספתא דבבא מציעא כופין בני העיר זה את זה לבנות להן בית הכנסת ולקנות להן ס"ת נביאים וכתובים וכופין בני מבוי זה את זה לעשות להן קורה ולחי למבוי וכו', וכופין בני מבוי זא"ז לעשות קורה ולחי אעפ"י שאין זה צריך כל כך אפ"ה כופין וכו', ואמר אחרי רבים להטות כמה שמסכימים הרוב, אף על פי שהמיעוט המתנגדים נראה להם שטענותם חזקות, הרי הם בטלים ברוב ואין שומעין להם כמו שאין שומעין אם טענו לא נכניס אורחים לא נחלק צדקה לא נשכיר מנין. וכי לענין לחי וקורה אם טען למה אתן לתקנם כדי להכניס ולהוציא בשבת, אני איני רוצה להכניס ולהוציא או אינו צריך להכניס ולהוציא או לכלנו אין צריך לנו כל כך בתקנה זו, כמה שכתב מהר"ם בעצמו על לחי וקורה בסוף התשובה הנ"ל שאין בה צורך כל כך אלא כופין זה את זה כו', אלמא דאין מקבלים טענותם ואין שומעין אליו. וכן גבי בני העיר שכופין זה את זה לקנות ספר תורה נביאים וכתובים, אם טוען אחד מהם לא אסייע לכם באילו כי יש לי כדי צורכי, אין בדבריו כלום. ואיפשר שבאילו דברים שהוזכרו במשנה וברייתא ותוספתא כופין אפילו שלא ע"י הרוב, מדנקט בלשון כופין זה את זה ולא נקט כופין אלו את אלו, אבל שאר דברים הולכין על פי הרוב.

וזה לשון השולחן ערוך בחושן משפט ריש סימן קסב: בני מבוי כופין זה את זה לעשות לחי וקורה למבוי. וכתב שם הסמ"ע דמינה נלמד למבוי מפולש דצריכין לסייע בצורת הפתח.

וזה לשון הערוך השולחן שם: בני מבוי כופין זה את זה, ואפילו המיעוט כופין את המרובין לעשות לחי או קורה להתיר לטלטל בשבת, ובמבוי מפולש כופין על עשיית צורת הפתח.

ויש להסתפק בזמן הזה שמערבין הערים בצורת הפתח אף שהם רחבים ט"ז אמה ואין בה ששים רבוא על פי הכרעת רבינו הרמ"א שם, והרבה פוסקים חולקים על זה, אם יכול אחד לומר: "לא אתן חלק בזה כי אני חושש להפוסקים האוסרים".

ויראה לי דמ"מ צריך ליתן חלקו וכו', יכולים לומר לו: "אף שאתה מחמיר על עצמך מ"מ לתקנת העיר אתה מוכרח ליתן". ואינו יכול לומר קים לי כהפוסקים האוסרין, כיון שכבר נתפשט ההיתר על פי הכרעת רבינו הרמ"א אין שום אדם יכול לומר קים לי, ועשיית עירוב הוא מצוה כדמוכח בש"ס (עירובין ס"ח.), עכ"ל הערוה"ש.

Eruvin in the News: Westhampton Beach, NY 10

Westhampton Beach Residents Embroiled In Religious Boundary Debate

By Kelly Carroll

Westhampton Beach - Not an hour into the public information session regarding the Hampton Synagogue’s desire for an Eruv to be designated in the village of Westhampton Beach, one-third of the overflowing crowd stood up and walked out, angered over the reading of anti-Semitic e-mails sent to the synagogue.

“This was supposed to be an informative meeting,” yelled Jim Going, an attorney in the village. “You have made this something about Christians versus Jews.” Read on...

Friday, August 15, 2008

Eruvin in the News: Westhampton Beach, NY 9

Boos, Walkout at Hampton Synagogue Meeting on Eruv

By Mitchell Freedman

An effort by officials of the Hampton Synagogue to explain to their Westhampton Beach neighbors why they want to erect an eruv -- a symbolic boundary that would allow orthodox Jews to carry books and push baby carriages on a Saturday -- evoked catcalls, boos and a walkout by about a fifth of the crowd that filled every seat in the temple's main hall.

The Wednesday night walkout was set off at the start of the meeting when temple officials read some of the anti-Semitic responses on the Web site of a local weekly paper that had printed an article about the proposal. Read on...

Tuesday, August 12, 2008

Does Anyone Have a Right to Override a Mitzvah d’Rabbanan?

שאלה

עיר שתיקנו בה עירוב על פי יסודות ההלכה, האם יכולים לאסור לטלטל בו מחשש שיבואו לידי פריצות.

תשובה

מבואר בראשונים ואחרונים שאין בכוחנו לגזור גזירות חדשות אפילו בדבר הרשות, וכל שכן לעקור מצוה דרבנן.

א) עיין בהרב המגיד הל' חמץ ומצה פ"ה ה"כ שכתב: "אין לנו לגזור גזירות מדעתינו", וברא"ש שבת פ"ב סימן טו: "תמיהני האיך יוכלו הגאונים לחדש גזירה אחר שסתם רב אשי הש"ס", ובמסכת נדה פ"י סימן ג כתב: "דאין לנו לגזור גזירות מדעתינו מה שלא נמצא בהש"ס, ואם אדם חשוב מרוב ענוותנתו ופרישתו אינו רוצה לסמוך על עצמו לעשות מעשה, ינהג מדת פרישתו לעצמו, אבל לא ניתן ליכתב בספר להורות בו לדורות הבאין", ובשו"ת ריב"ש סימן רמ"א "אין לנו להוסיף על גזרות של דבריהם", וכ"כ שם בסימן קכה ורעא, ובסימן שצ (תשובת הר"ן) ד"ה ונשוב, ושו"ת מהר"י מברונא סימן קח, וב"י וד"מ או"ח סימן יג (ומג"א ומחצה"ש שם סק"ח), ובסימן תסב, ומג"א ומחצה"ש סימן שא ס"ק נח, ושו"ת רדב"ז ח"א סימן קמט, ושו"ת אהלי יעקב למהריק"ש סימן קד, ושו"ת אמונת שמואל סימן ד, ופר"ח או"ח סימן תסא ד"ה עוד כתב, ובסימן תרנא, וביו"ד סימן פד ס"ק יז ועוד, ויד מלאכי ח"ג כלל קנג, ושו"ת שבות יעקב חלק ג סימן כח, ושו"ת בית יהודה או"ח סימן יא וכא, ושו"ת צדקה ומשפט או"ח סימן ד, ושו"ת מכתם לדוד או"ח סימן א ויו"ד סימן מא, ושו"ת חיים שאל סימן עד ובח"ב סימן יז, ושו"ת יוסף אומץ סימן טז, וברכי יוסף סימן רפד אות ג וסימן שלט סק"ז, ושו"ת פעולת צדיק ח"ג סימן יד, ושו"ת משפטים ישרים סימן תכד, ועקרי הד"ט סימן יד אות כא, ושו"ת משיב דבר ח"ב סימן לח, ושו"ת קרן לדוד סי' צו, וערוך השלחן או"ח סימן תקט סק"י, ושו"ת רב פעלים ח"ב או"ח סימן מב, ושו"ת אגרות משה אה"ע ח"ב סימן י"ב ד"ה ויש עוד.

ב) ובשו"ת רב פעלים ח"ב או"ח סימן כה כתב וז"ל: אין לגזור גזירות חדשות מדעתינו, ודי שיעמדו אנשי הדורות האלה להזהר בגזירות המפורשים להדיא בדברי חכמים. ובספר ידי חיים (הוספות תשובות על ספר הנ"ל רב פעלים) סימן א יש עוד תשובה ממנו על דברי תשובה הנ"ל, וז"ל שם: דהסכימו הפוסקים דכל דבר שלא גזרו בו חז"ל בפירוש, אין אנחנו יכולים לגזור בו ולאוסרו, אע"פ שהוא דומה לאותו דבר שגזרו בו חז"ל, ואע"פ דהוא עדיף מיניה וכו', אפילו אם נמצא בו טעם לומר דודאי אם היה בזמן חז"ל היו אוסרים אותו משום גזירה וכו', עם כל זה כיון דאין חז"ל הראשונים שיש בידם כח לאסור המותר משום גזירה מצויים עתה לאוסרו משום גזירה זו, אין לנו כח לעשות דבר זה לאסור את המותר משום גזירה, עכ"ל. וע"ע בשד"ח מערכת ג כלל יא ובפאת השדה מערכת ג סי' ד, ושו"ת דברי יואל יו"ד סימן עו אות ז וסימן קה אות א.

ג) ועיין שו"ת בית אב תנינא סימן א ענף ז' ד"ה ואולם שכתב: שמעתי דבת עם, אשר לדעתי המה עוברי דרך התורה, שמים אור לחושך וחושך לאורה, שאומרים: כי זהו מצוה הבאה בעבירה, כי בהתיר טלטול בשבת לההמון יטלטלו גם דברים המוקצים בשבת, וגם זילותא היא לקדושת שבת אם הכל מטלטלים בשבת ואפילו בהיתר, וכהנה סברות הכרס מלאות ארס אשר יבדו להם. לזאת הנני להודיעם כי בתשב"ץ הגדול ח"ב סימן לז נשאל בזה וכו' והשיב וכו' "ומי שלבו נוקפו בזה, הדיוטות גמורה היא או מינות נזרקה בו, וזכות גדולה היא למתקן".

ד) ועיין בתקון שבת (אדעסא) עמוד 36 בתשובת הרה"ג ר' שלמה יצחק משעביז שכתב: "כמה גדולה החרפה לטעון שעירוב בעיר הוא מכשול, נגד הש"ס ונגד הגאונים בעלי התשובות קמאי ובתראי וכו', והמה מחשיכים שמש האמת".

ה) ועיין שו"ת הר צבי או"ח הלכות עירובין סימן כד בענין גזירות חדשות לגבי עירובין שכתב: "כבר אמרו הראשונים שאין לנו לגזור גזירות מעצמנו", ע"ש באריכות.

ו) ובתשובת הרה"ג רא"מ אבד"ק הוניאד כתב: רוב תושבי עיר וועסברין היו מעולם קלי הדעת מכת המתחדשים, ועכ"ז זירז החתם סופר (בשו"ת שלו או"ח סימן צט) את הרב דשם לתקן עירוב בעירו, ולא חשש שקלי הדעת יכשלו בו. וע"ע באום אני חומה סימן ע וסוף סימן עא, ובעמוד שע-שעא.

ז) ובתשובת האדמו"ר ממונקאטש שליט"א אות ד כתב: באתי לעורר על מה ששמעתי שיש אנשים שמנבאים שעתיד העירוב לפרוץ את חומות הצניעות ח"ו. לדעתי הם דברים שאסור לשומעם וכל שכן לאומרם, כי הם דברים נגד תקנת חז"ל, וא"א להאמין כלל שיצאו דברים מנוסח זה מפה קדוש שמסר נפשו להעמיד דברי חז"ל ולא לסותרם ח"ו. ורב אחד טען ואמר לי שחז"ל שתקנו לעשות עירוב לא הכירו את אמריקה. ואמרתי לו שהם דברי כפירה רחמנא ליצלן, ושכך אומרים הרפורמים מעולם.

זאת ועוד, דבר פשוט הוא, שמה שכותב רבן של ישראל החתם סופר ז"ל (בשו"ת או"ח סימן צ"ט) "שאי אפשר בשום אופן לקהל ישראל לשמור את כל בני ביתם קטנים כאלו, וגם לא נשותיהם וחלושי דעת, לשמרם בכל יום השבת מבלי להוציא מפתח ביתו החוצה דברים קטנים ומטפחת וקטנים ופתם בידם", הנה הוא שקול כנגד כל החששות כולם. ואיך נחשוש על העתיד בחששות הבדוים מן הלב, במקום שהחתם סופר מעיד ומוכיח כן מהש"ס שבלי עירוב אי אפשר לשמור שבת כבר עכשיו בהוה מדי שבת בשבתו, עכ"ל.

ח) ואנו רואים שבכל עיירות הגדולות נעשו עירובין בהוראת גדולי הפוסקים (ווארשא, לאדז, בריסק, ווילנא, קראקא, לעמבערג, פינסק, בארדיטשוב, וכן בכמה ערי ספרד וכו', וכלשון האגרות משה באו"ח ח"ה סימן כט: "בכל עיירות שהיו נמצאים יהודים היו מתקנין עירובין"), וכן בימינו (ירושלים, בני ברק, אנטווערפן, קאנאדא, וכמה עיירות גדולות בארצות הברית, ועוד), ולא חששו מטעם "השקפה" לעקור ח"ו מצוה דרבנן. בבני ברק ועוד עיירות גדולות בארץ ישראל נתייסדה העירוב ע"י מרן החזון איש (עיין ארחות רבינו), ובירושלים נתייסדה ע"י הגאונים דבד"צ עדה החרדית מדור הקדום ושבימינו, באנטווערפען ע"י הגאון האדיר הגר"ח קרייזווירטה זצ"ל, בקאנאדא ע"י גדולי הרבנים דשם, ובארצות הברית התיר האגרות משה בכמה עיירות גדולות כשלא היה חשש על פי הלכה לשיטתו (קיו גארדענס הילס בקווינס, עיין או"ח ח"ד סימן פו "הנני רואה בזה תועלת גדולה והצלה ממכשול בשוגג ובמזיד", ובדעטרויט, עיין בחלק או"ח ח"ה סימן כט "שיש שם פחות ממאה אלף תושבים", ובסי-געיט, עיין שם סימן כ"ח ד"ה ומה שהביא מסיגעיט "שם עשיתי בעצמי העירוב"!), ובבארא-פארק ובוויליאמסבורג ע"י גדולי הפוסקים שבשם, הגאון הגדול הישיש אבד"ק האליין והגאון הגדול אבד"ק קארלסבורג, וכולם לא חששו ח"ו לחששות זרות כאלו, וכמנהג ישראל יותר מאלף שנה בכל העיירות בכל העולם כולו שתקנו עירובין היכא שהיה אפשר, ואליהם תשמעון.

ט) ובזה מובן דבר התמוה בשו"ת תשב"ץ ח"ב סימן ל"ז ד"ה האחד עשר, וז"ל השאלה שם: אם יש חשש עבירה בתקוני מבואות, וכל הרואה דבריו משתומם, איזה חשש עבירה יכול להיות בתקוני מבואות? ועל כן הכניס המוציא לאור תיבת [לת"ח] בחצאי ריבוע, כאילו השאלה הוא אם תלמיד חכם ישתדל בתיקון המבואות, אבל התמיה עדיין קיימת, איזה חשש עבירה יש?

ובימינו שנתרבו שועלים המחבלים את הכרמים, ומוציאים דיבה על גדולי ישראל כאילו ח"ו אסרו לעשות עירוב משום חשש פריצות וכדומה (דבר שלא נמצא בשום ספר מגדולי הפוסקים מעולם), מובן היטב מה דברי השואל הנ"ל, האם יש חשש עבירה בתקוני מבואות?

ובזה נבין תשובה החריפה של תשב"ץ וז"ל: ח"ו, אבל הזריז בזה ה"ז משובח, אדרבה הם תמהים בגמרא על מי שאפשר לו לתקן ואינו מתקן וכו, ומי שלבו נוקפו בזה הדיוטות גמורה היא או מינות נזרקה בו, וזכות גדולה היא למתקן וכו', עכ"ל.

תקנת הקהלה

ואפילו אם רב של קהלה (שנבחר לשירותו ע"י בחירות מכל הקהלה) יעשה תקנה חדשה שלא לטלטל, לא מהני.

א) דזה הוא דבר פשוט בפוסקים דלעשות תקנה חדשה בעינן הסכמת הקהל, וכיון שבני העיר לא יסכימו לתקנה כזה אין בו שום תוקף. ( עיין שו"ת צמח צדק החדש יו"ד סימן קצ"ה (טו:), ומשפט שלום למהרש"ם על חו"מ סימן רל"א בקונטרס תקון עולם בדיני תקנות הציבור, ודרכ"ת סימן א' ס"ק ר"ח, וע"ע שו"ת בעי חיי להכנה"ג יו"ד סוף סימן ר"ד ד"ה עתה, ועיין שו"ת אריה דבי עילאי יו"ד סימן א', שנהג לפרסם תקנתו ברבים, כיון שידע שרוב אנשי העיר יהיו מסכימים אתו, אבל בלא הסכמתם לא היה לו תוקף, ועיין דעת תורה סימן א' ס"ק נ"ז שהעיקר כשיטת אריה דבי עילאי הנ"ל, ומובא בדרכי תשובה סימן ס"ה ס"ק צ"ד).

ואפילו כשיש הסכמת כל הקהלה אי אפשר לאסור לקהלה אחרת. וז"ל החידושי הרי"ם (נדפס במאיר עיני הגולה מכתב לג): ואם רו"מ מעלתו מתירא שאולי בתורת תקנה תיקן "רבה של לובלין" ועשה איסור, אתמה מאד על רו"מ, דאם היו חסידים יראים מענינים כאלו, לא ימצאו בשום מקום מנוחה, ידוע שבתורת תקנה צריך להיות רוב העיר, עכ"פ התלמידי חכמים, ושיהיה לצורך, ושיהיה לשם שמים. גם פשוט שהדין כמו ב' בתי דינין בעיר אחת, ומפורש בכל תשובות הספרדים שאי אפשר לקהל אחד לתקן על קהל אחר שום תקנה, עכ"ל הקדוש. (ועיין שו"ת אגרות משה או"ח ח"ה סימן ט"ו שכתב בשנת תשמ"א: "וברור שיש בלאנדאן שני בתי דינים וליכא משום לא תתגודדו").

ב) וכל זה כשמתקנים לאסור דבר הרשות, אבל לעשות תקנה לעקור מצוה דרבנן (מצות עירוב) אי אפשר אפילו בהסכמת כל העיר. התבוננו כרגע, מה היו אומרים אם יבא רב אחד לעקור ימי פורים בעירו, מפני שנכשלו כמה בעירו בהוללות ובפריצות, אתמהה.

אסור לאסור את המותר

וכיון שביררנו שאי אפשר לאסור לטלטל בהעירוב, בין ע"י גזירה ובין ע"י תקנה, נביא גם חומר הענין לאסוק דבר המותר (אפילו בדבר הרשות).

א) זה לשון הש"ך ביו"ד סוף סימן רמב אות ט: "כשם שאסור להתיר את האסור כך אסור לאסור את המותר, אפילו בשל עכו"ם, ואפילו במקום שאין הפסד", ומקורו בירושלמי סוף פרק ב' דעבודה זרה, (והובא בתוספות עבודה זרה מ.).

ב) ועיין שו"ת מהרשד"ם חלק יו"ד סימן קצב שכתב וז"ל: "אין אדם רשאי להחמיר במקום דאיכא למיחש שמא יטעו ויקבעו הלכה לדורות, לפי שחותמו של הקב"ה אמת, וצריך לקיים האמת במה שהוא אמת אפילו לקולא".

ג) וז"ל הדברי חיים ח"א יו"ד סימן ב: "אם שיקר ועיות לומר על דבר שידע שמותר ואמר אסור, בודאי עבר על לאו ד'לא תעשו עול במשפט' כמבואר במנין המצות להרמב"ם ז"ל סי' רע"ג, וגם עבר על לאו ד'לא תעמוד על דם רעך' ע"ש.

ד) וז"ל השל"ה הקדוש במסכת שבועות ד"ה ותכלית הלימוד: "אין זה נקרא מורה הוראה להחמיר לאחרים שלא כדין, ולו לעצמו יחמיר כטוב בעיניו, ובמסכת ברכות פרק קמא (ד.) אמר בדוד המלך ע"ה שהיו ידיו מלוכלכות בשפיר כו' כדי לטהר אשה לבעלה, לא אמר 'כדי לטהר או לטמא', רק היה יגע כל כך, באם הוא טהור בבירור על פי הדין, שחס ושלום לא יטמאנה ויחמיר לאחרים לבטלם מפריה ורביה, ומכל שכן שמוזהר בעל הוראה שלא יכשיל חס ושלום אחרים, רק בא לאשמועינן כח דהיתרא, וכן הוא הדין בכל הוראות".

ה) וזה לשון שו"ת תשובה מאהבה ח"א סוף סימן קפא: מרגלא בפומי לאמר לתלמידי, צאו וראו איזהו עונשו מרובה, המחמיר [לאחרים] שלא כדין או המקיל שלא כדין? הוי אומר המחמיר שלא כדין עונשו חמור! כי המקיל שלא כדין חטאו בין אדם למקום ב"ה ושב ורפא לו, אבל המחמיר שלא כדין צריך (להרצה) [לרצות] את חברו. וסימנך 'הלכה חמורך טרפון' (סנהדרין לג.), גם הוא רמז על מי שמחמיר ומטריף הכל, עכ"ל. ובספר ברכת אהרן עמ"ס ברכות אות רלג הביא כן בשם הישועות יעקב.

סוף דבר

לאסור עירוב שמותר על פי הלכה יש בו כמה איסורים חמורים: א] עוקר מצוה דרבנן שתקנו לעשות עירוב כדי לטלטל בו, כמ"ש בפרישה (סי' שצ"ה) ובפרי מגדים (א"א ר"ס סק"ג) ובשו"ת חתם סופר (או"ח סימן צ"ט). ב] מבטל מצות עשה מדברי קבלה "וקראת לשבת עונג". ג] מצער אלפי בני ישראל. ד] אוסר דבר המותר ה] ולפי דברי התשב"ץ יש חשש שמינות נזרקה בו.

וכל זה אפילו לאסור לפי שעה, וקל וחומר בן בנו של קל וחומר לאסור בכל שבת ושבת לדורות עולם!

Monday, August 11, 2008

My Answer to Some Critique

Lately, someone disseminated a response to my critical comments on The Jewish Tribune diatribe against the NW London Eruv. Clearly they left out the ikar, and it is obviously because they have no rejoinder. Even though I would rather not involve myself in a petty debate, however, as Chazal say v’da mah shtashiv… I feel that it is incumbent on me to answer. Nevertheless, since I don’t deem this a worthwhile argument, I will only post it in the comment section for those of you who are interested.

Update 1 – See comment section.
Update 2 – See comment section.

Monday, August 04, 2008

The Opinion of the Ohel Yaakov Regarding London

שיטת האהל יעקב לענין לונדון

בשו"ת אהל יעקב ישנו שתי תשובות (משנת תל"ב-תל"ד) לענין עיר לונדון העתיקה.

בסימן מ"ו נשאל ע"ד העיר לונדון שמוקף חומה מג' רוחותיה וברוח הרביעי ישנו ים, ויש פירצה שהוא יתר מעשר אמות, וכנגד הפרצה יש הרבה יתידות וביניהם יותר מג' טפחים, ולמעלה בראשי היתידות יש קורה, אם מהני משום צורת הפתח להתיר מקום הפרוץ.

והשיב דלהתיר העיר צריך לבקר בכל החומה ולראות אם אין שם עוד פירצות כהנה, ואפילו אם אין שם פירצות עדיין אסור משום פירצה הנ"ל, דהקורה על גבי היתידות לא הוי צורת הפתח מכמה טעמים ע"ש. ומוכח להדיא דבצורת הפתח היה מותר, ועל כרחך דהעיר אינו רשות הרבים.

ובסימן ס"ו חזרו לשאול כדי לעמוד על בריין של דברים (כמ"ש במפתח שבסוף ספר הנ"ל), והשיב (בד"ה בתחלת) שהעיר מלא פירצות, "בהיות כל העיר נקבים נקבים חלולים, ושאם יסתם אחד מהם יפתח הרבה מהם, ואי אפשר להתקיים כי אם כי אם על ידי היקף חומה ודלתות הראויות לינעל". [והא דלא התיר בצורת הפתחים סביב העיר, דאזיל לשיטתיה בסימן מ"ו הנ"ל, דלא מהני הרבה צורת פתחים יחד, ומובא בשע"ת או"ח סימן שס"ג על סעיף כ"ט. וע"כ לא הצריך דלתות נעולות, כיון דאינו רה"ר וסגי מדינא בצורת הפתח].

ובד"ה ועכשיו הוסיף עוד כמה מקומות בעיר הצריכים תיקון, וכתב שם וז"ל: "והרבה פלטיות ורחבות שרחבם ט"ז אמות, ואינם מותרים בלחי או קורה להיותם בלתי מקורים ומפולשים". ולכאורה משמע דרק לחי לא מהני אבל צורת הפתח מהני. אבל זה אינו דא"כ למה היה צריך לכתוב שרחבם ט"ז אמות ובלתי מקורים והם מפולשים, וכנראה דלחי לאו דוקא רק ה"ה צורת הפתח לא מהני, משום דהוי רשות הרבים. וזהו משום דסובר כהשיטות דאין צריך ששים ריבוא להיות רשות הרבים (וכשיטת הרבה ספרדים), וכמ"ש שם לקמן בד"ה ולבעבור, שציין לשו"ת הריב"ש סימן ת"ה כמקור לדבריו. עכ"פ מפורש בדבריו שרק הפלטיות ורחבות שרחבם ט"ז אמות ומפולשים דינם כרשות הרבים, ובשאר העיר מהני צורת הפתח וכמ"ש לעיל בסימן מ"ו.

ואם תאמר הא העיר היה מוקף חומה מג' רוחותיה ואיך הוי פלטיות המפולשים רשות הרבים. לק"מ דכן הוא בשו"ע או"ח סימן שמ"ה ס"ז, דעיר שיש לה חומה ויש רחוב לרבים המפולש משער לשער, דינו כרה"ר. ועל כן כתב דהפלטיות מפולשים, ועי"ז אותן המקומות הם רשות הרבים.

היוצא מכל זה, דרק הפלטיות ורחבות שהיומפולשים משער לשער דינם כרה"ר להשיטות דא"צ ששים רבוא, אבל בשאר העיר היה מהני צורת הפתח, רק לא היו יכולים בזמן ההוא לתקן כל מקומות הנ"ל (דלשיטתיה לא מהני הרבה צורת פתחים יחד והיה צריך היקף חומה חדש סביב העיר וכנ"ל).

ומובן מעצמו שאין שום תקנה או מסורה שלא לעשות עירוב בלונדון (אפילו בחלק העיר שהיה בימיו), ואדרבה סיים שם (בד"ה ומה לנו) וז"ל: שיותר טוב להניחם כמו שהם ולהזהירם על כך, עד שיבא זמן התיקון, אשר עכשיו קרוב לנמנע, עכ"ל. והיינו שהיה מצפה שיבא עת שיהיו יכולים לתקן מה שצריך ולעשות שם עירוב כמו בכל העיירות. ותקותינו שכבר בא זמן התיקון.

אגב, עיין ספר תורת חמד מהגאון מוה"ר מיכאל בער ווייסמאנדל זצ"ל מכתב נ"ג, שהיה בעיר לונדון (בערך בשנת תרצ"ט) ויצא לבדוק איך לעשות עירוב בעיר, וכתב שם דמאוד ניקל לעשות העירוב ואין מן הצורך אלא להעמיד בכ"א מקומות. גם בשו"ת שדה אלחנן מהגאון מוה"ר אלחנן היילפרין שליט"א האריך בזה בסימן כ"ד (ונדפס מקודם בירחונו יגדיל תורה בשנת תשמ"ב). ושניהם לא ידעו כלל משום מסורה או תקנה נגד מצות עירוב!

ונסיים בדברי התורת חמד שם, אחר שביקש מאחד לעשות עירוב בלונדון, וז"ל: ויהיה כאן תקון גדול כלפי שמים, ודבר נוח ומתקבל כלפי בני אדם, ויהא זכות הרבים ונחת רוח שלהם בכל שבת ושבת תלוי בו!

Sunday, August 03, 2008

Eruvin in the News: Westhampton Beach, NY 8

Paterson Calls Eruv Issue a Civil Rights Struggle

By Mitchell Freedman

David A. Paterson -- in his first visit to a synagogue since becoming New York's governor -- told a crowd of about 1,000 people at the Hampton Synagogue in Westhampton Beach Saturday that their efforts to put up an eruv in the community should be seen as a civil rights struggle.

The effort to create an eruv led to a community controversy, and the synagogue is hosting a community forum to explain its request on Aug. 13 at 8 p.m. Read on...

PART 3: THE TRUTH REGARDING THE STAMFORD HILL ERUV

Their argument: But the Mishnah Berurah argues that most poskim uphold asu rabbim u’mevatlei mechitzta , so according to most poskim the...