Wednesday, November 15, 2006

Part 13: Things You Have Always Wanted to Know About the Flatbush Eruv (But Were Never Told)

Continued from part XII

הגאון רבי טוביה גאלדשטיין זצ"ל

אב"ד וראש הישיבה דישיבה וכולל "עמק הלכה"


"... בשנת תש"ס באו אלי ג' רבנים חשובים לדבר עמי בענין תיקון צוה"פ בבארא פארק להתיר הטלטול בש"ק.

והשבתי להם, שהיות ושמעתי שישנם מחיצות סביב העיר ברוקלין, א"כ רצוני לברר אמיתות הדבר, כדי שההיתר יהיה ברור גם ע"פ חומרותיו של הגאון רבי משה [פיינשטיין] זצ"ל.

וכך הוה, שלחתי התלמידים שלי יחד עם ראש הכולל, וטרחו להקיף את כל הנהר סביב, והעידו בפניי שאכן ישנם מחיצות ממש הגבוהים יותר מי' טפחים, שנעשו בידי אדם, המקיפים את העיר מג' רוחותיו. ואף שישנם פירצות באיזה מקומות, מ"מ כיון דהעומד מרובה על הפרוץ, הוי רשות היחיד מן התורה, ובדרבנן מהני צוה"פ לכו"ע, וע"כ נכון וראוי לתקן צוה"פ בלי שום פקפוק כמו שאר ערי היהודים בעולם המתוקנים בעירוב." (משיחתו לתלמידיו בכולל עמק הלכה)

____________________________________________


הגאון רבי אפרים פישל הערשקאוויטש שליט"א

אב"ד דק"ק האליין, וז"ל:


"... הנה הלכה פסוקה בשו"ע או"ח סי' שצ"ה מצוה לחזור אחר שיתופי מבואות ומברך עליו על מצות עירוב. ופירש שם הט"ז הטעם דהוי מצוה, הוא משום שלא יבוא לידי איסור טלטול ... והמכשול הוא פשוט שהרבה אנשים שוכחים ומוציאים באיסור. ואע"ג דבא ע"י שכחה והוי מתעסק, מיקרי מכשול ותקלה כמש"כ בשו"ת רעק"א סי' ח' דיש במתעסק בשבת איסור תורה וכ"כ בספר הבתים ...

ואפילו בזמן הזה דאין לנו רה"ר גמורה, מ"מ בשבת אפי' איסור דרבנן חמור ויש איסור אפי' במתעסק. וכה"ג כתב הרא"ש (בפ' במה טומנין סי' ב') בשם רבינו חננאל משום חומרא דשבת חשובה איסור דרבנן כשל תורה ואזלינן לחומרא...

מלבד זה מצוי מכשול בהוצאת המפתחות בהחגורה ואינם בקיאים כיצד לחברו עם החגורה. ופותחים גם כשיש על המנעול תורת רה"י, כי כשהוא עומד בכרמלית אסור לתחוב המפתח כשהמנעול הוא בכלל חורי רה"י. וגם הוצאת מטפחת היד סביב הצואר הנשמת אדם (כלל נ"ו) חוכך לאסור...

...מצות עירוב הוא חיוב הלמ"מ כמו הדלקת נרות, כמפורש בס' שכל טוב (פ' בשלח עמו' רי"ד) והכינו את אשר יביאו, את אשר יאכלו לא נאמר אלא אשר יביאו, כלומר יכינו ביום הששי במבואות ובחצרות תיקוני לחי'ים וקורות וצורות פתחים ועירובים ושיתופים להתיר להם את אשר יביאו ביום השבת מרשות לרשות עכ"ל.

...וכ"כ בלקח טוב (פ' בשלח) את אשר יביאו, מכאן לעירובי חצירות מן התורה, שיערב אדם בשבת בפת או בשום מאכל כדי שיטלטל מבית לבית ומחצר לחצר עכ"ל. והוי עשיית עירוב מצוה חיובית ...."[10] (קובץ אוצרות ירושלים חלק רח"צ שנת תשמ"ב)

__________________________

[10] ובא וראה אזהרתו החמורה של רבינו הרא"ש ז"ל נגד אחד מרבני דורו, שאסר לתקן עירוב של צורת הפתח, וזל"ק: "אתה רבי יעקב ברבי משה דבאלינסיא, כבר כתבתי לך על ענין העירוב שנהגו בכל גלויות ישראל להתיר מבואותיהם המפולשין, בצורת פתח, ואתה אסרת אותו לקהל פריריש, וכתבת לי ראיותיך, ואני הודעתיך שאין בהם ממש. והזהרתיך שתחזור בך ותאמר לקהל, שיתקנו מבואותיהם כאשר הורגלו עפ"י גדוליהם. והנה הוגד לי, שאתה עומד במרדך ואתה מכשיל את הרבים בחילול שבת. לכן אני גוזר עליך, אחר שינתן לך כתב זה בעדים, שתתקן המבואות המפולשין לרשות הרבים בצורת פתח, תוך שבועיים אחר שתראה כתב זה. ואם לא תתקן המבואות כאשר כתבתי, אני מנדה אותך. ואם היית בימי הסנהדרין, היו ממיתין אותך, כי אתה בא לעקור תלמוד שסידר רב אשי, ולחלוק על כל הגדולים שהיו עד היום הזה" (שו"ת הרא"ש כלל כ"א או"ק ח' ובאו"ק ט'. וראה עוד לעיל בהערה 8).