Wednesday, December 02, 2009

Part 8: Meoz U’Mekedem – Exploring the Historical Roots of the Machlokas Regarding Eruvin

להלן אגרת מכתב-ידו[93] של הגה"צ רבי יוסף דוד מאסקאוויטש זצ"ל, השופך אור[94] על גודל ההשתדלות והפעולות שנעשו בתקופה ההיא, וזה לשונו:

ב"ה יום ד' לסדר ברוך תהי'[95] פה ניו יארק יצ"ו.

כבוד חכמים ינחלו ותמימים ינחלו טוב, אל מעלת כבוד הה"ג י"ח בנש"ק עבצ"צ וכו'

מו"ה צבי אייזינשטאט שליט"א

הנה ע"פ סיבה באתי לידי דבר זה להתחיל בדבר התיקון עירובין בעיר מאנהעטען, ולא ידעתי שכת"ה כבר עסק במצוה הזאת. שתחילת דברי היו את הרב י.מ. חרל"פ שליט"א ושאלתי ממנו אם אתחיל לעיין בדבר, ולא אמר לי שיש קונטרס מת"ה ומהרב פאלאק זצ"ל וגם איסור מהרב פיינשטיין נ"י. ויעץ אותי להתחיל בדבר כי דבר גדול הוא, וסיפר לי שכבר עסק הרב משערפס ולא עלה בידו. ולי אמר בזה הלשון, מן השמים הניחו לי הדבר להתגדר בו. ונסעתי סביב מנהטן ג' פעמים באני' לראות חוף הריווער מצד מנהטן. גם הלכתי ברגלי על כמה גשרים ובהרבה רחובות, ועשיתי קונטרס תיקון עירובין ושלחתי רק לאיזה אנשים, והם הה"צ מסאטמר שליט"א והגה"צ מו"ר יונתן שטייף שליט"א ולאדמו"ר מליובאוויץ שליט"א ולחמישה רבני דליטא.[96] הגה"צ ר' יונתן שטייף שלח אלי מכתב וגם דיבר פא"פ ואמר לי שמצוה רבה הוא, וכן כתב במכתבו, וצוה עלי בע"פ ובכתב לדבר עם כת"ה. והה"צ מסאטמאר קרא אותי תיכף ודיבר איתי ארוכות וקצרות, ואני הכרתי בדבריו שהם דברי רבני דליטא,[97] כי אמר הקושיא מהתוספות יו"ט[98] והתפארת ישראל[99] מדוע לא עירבו בירושלים, כי זאת הוא התירוץ הראשי שלהם.[100] ואני אמרתי לו תוך-כדי-דיבור, רבי, בימים אחרונים ישאלו גם הדורות הבאים מפני מה לא עירבו במנהטן והוא עיר מוקפת חומה, וישיבו גם הם כתירוץ התפארת ישראל שרבני דליטא לא הניחו לערב, ועוד דברים, עד אשר ראיתי שנהפך לאיש אחר.[101] ואח"כ אמרתי איזה פעמים, רבי, אם אינך נוטה לזה, אמור לי ואפסוק מלעסוק עוד בדבר הזה. ושתק ולא אמר מידי. וכשנטלתי רשות ממנו, אמרתי עוד הפעם, שיאמר לי הן או לאו, שכל בטחוני עליו. ואמר לי בזה הלשון בשחוק על שפתיו, איך מיש מיך נישט,[102] ובירך אותי. גם קבלתי מכתב מאדמו"ר מליובאוויץ ומכותלי מכתבו ניכר שדעתו נוטה לדבר.[103] ומהרב טייץ קבלתי ב' מכתבים ולא אמר לא היתר ולא איסור. ואחר זמן נתן לי הרב פיינשטיין את הקונטרס של כת"ה, ומהרב ווייסמאנדל, והמבחל"ח מהרב פאלאק זצ"ל, וגם האיסור שלו, ותיכף אמרתי לו מה יהי' אם אמצא שאינו ע"פ הלכה, אמר לי, כי תורה היא וכו'. ועשיתי איזה הערות על קונטרס של כת"ה, ועל האיסור שלו הוכחתי שאינו עולה יפה ע"פ הלכה כלל לע"ד.[104] ועל עתה באתי שיתן לי אפשרות לדבר איתו פנים אל פנים, ובזה אסיים ומברכו בברכה המשולשת, מוקירו בלתי מכירו, הק' יוסף דוד.

____________________________

[93] כת"י מכתב זה היה שמור אצל הגאון מוהר"ץ אייזנשטאט זצ"ל בין שאר גנזי המכתבים והתשובות מגדולי הרבנים שנשלחו אליו.

[94] הגם שתוכן דבריו המוזכרים במכתבו זה כבר נדפסו בירחון "המאור" (תשרי תשט"ו) ע"י הגרי"ד מאסקאוויטש זצ"ל עצמו, אבל הואיל וישנם שינויים ביניהם המשלימים זה את זה, ע"ד אומרם ז"ל "דברי תורה עניים במקומם ועשירים במקום אחר", ע"כ ראינו לנכון להדפיס כאן כתב-ידו זה, ולציין את השינויים המשלימים את התמונה עד כמה השתדלו גדולי הרבנים הגאוה"צ בענין הגדול הלזה להציל רבים ממכשול.

[95] בתאריך חסר השנה, ברם תוכו מוכיח שנכתב בשנת תשי"ד, כחודשיים לאחר שקיבל את מכתבו של הגאון מהר"י שטייף זצ"ל (עש"ק פ' קרח תשי"ד) המודפס בראש ספרו "תיקון עירובין במאנהעטען", בו הודיע לו שהרב הגדול רבי צבי אייזענשטאט כתב קונטרס בענין זה. ומה שהדפיס ב"המאור" (ראה הערה דלעיל) היה אחר מכתב זה.

[96] נראה דכוונתו על הרבנים הגאונים ה"ה הגרי"א הענקין, הגר"מ פיינשטיין, הגרפ"מ טייץ, הגר"י לעווין, הגר"י מעסקין, כדמשמע מספרו פרק י – חוות דעת הגדולים שליט"א.

[97] כלומר, שהם לא דברי עצמו, ורק חפץ לשמוע מהגרי"ד מה יש לו להשיב על טענות רבני ליטא שנטה לדבריהם בתחילה (ראה להלן הערה 101). דהרי מנהגו של הגה"ק מסאטמאר זצוק"ל היה להביא את סידורו מביתו לביהמ"ד ע"י קטן (ראה 'ספר המנהגים' מהמשב"ק ר' עקיבא וויינשטאק), וגם ידוע הוראתו לעשות עירוב לשבת חוה"מ סוכות עבור הדיירים הרבים שנזקקו לבנות סוכתם מחוץ לביתם, הרי דעל כרחך לא ס"ל להלכה כרבני ליטא, אלא כרובא דעלמא דס"ל דרה"ר שלנו הוי רק כרמלית דמהני צורת-הפתח, וראה עוד להלן בהערה 128.

[98] עירובין (פרק י משנה ט) "ואמאי לא עירבו מערב שבת כדי שיוכלו להוליך (פסחיהם), אלא ודאי שא"א לערב כולה ומפני כן אפשר שלא עירבו כלל, כדי שלא יבואו להוליך אפילו במקום שאינו מעורב". ודברי התוי"ט צריכין ביאור, דאי נימא כפשוטו וכהבנת רבני ליטא, א"כ גם בכפר קטן אין לערב חציה, שמא יבואו להוליך ממקום שעירבו למקום שלא עירבו, ואין לחשש זה שייכות דוקא לעיר גדולה. מה גם דזהו נגד הגמ' והפוסקים דיכולים לערב חצי העיר, ואף נגד המשנה שיכולין לערב עיר של רבים ולשייר, ולא גזרינן כלל גזירה זו שיבואו להוליך לשם. ואדרבה לפי הבנתם בתוי"ט זה, יוצא קלקול גדול ממה שתיקנו חכמים שצריך לשייר.

אלא דביאור הדברים הוא, דהתוי"ט הקשה על הא דתנן בפסחים (פרק ה משנה י), יצאה כת ראשונה וישבה לה בהר הבית, לפי שלא היו יכולין להוליך פסחיהם בשבת כדפרש"י. והקשה התוי"ט ואמאי לא עירבו מערב שבת כדי שיוכלו להוליך פסחיהם, אלא ודאי שא"א לערב כולה, ומפני כן אפשר שלא עירבו כלל. והיינו דאף שלא עירבו יחד לשאר שבתות השנה, מדוע לא עירבו לשבת זו. וע"ז שפיר תירץ התוי"ט דכיון דצריך לשייר נ' דיורין וא"א לטלטל בכל העיר, יש מקום לטעות דלא ידעו היכן דרין הנ' דיורין ששיירו, כיון שלא היו רגילין לערב בשאר השבתות את כל העיר. אבל ודאי אם היו מערבין לכל שבתות השנה ליכא למיחש לחשש זה, דהכל יודעים עד היכן שיכולים לטלטל. ומה שלא עירבו בכל שבתות השנה, כי הי' די בעירוב ושיתוף כל מבוי בפנ"ע, ובזמנם הרי לא היה חיוב לערב את כל מבואות העיר יחד (ראה לעיל הערה 2 ולהלן הערות 104,100), ורק בפסח נזקקו לערב את כל מבואות העיר יחד כדי שיוכלו להוליך פסחיהם ממבוי למבוי.

[99] עירובין (שם או"ק נז) וז"ל: "ותמוה האיך לא עירבו בה. ונ"ל משום דהרבה צדוקים ובייתוסים היו בה שאסרו על השאר, וכמעשה דר"ג פ"ו, ולפעמים גם המלך בעצמו צדוקי הי' ולא רצו לבטל רשותן אל הפרושים".

[100] עי' "אגרות משה" (או"ח ח"א סימן קלט ענף ה) דהוכיח שבירושלים לא הועיל עירוב, דאם היה מועיל, מאי טעמא לא עירבו, הרי מוטל חובה על חכמי העיר לערב, כדאמר רבב"ח לאביי (עירובין (סח ע"א) מבואה דאית ביה גברי רברבי כרבנן, לא להוי בה לא עירוב ולא שיתוף? וטעמו מדוע לא הועיל, כי לירושלים באו עולי רגלים מכל המקומות, וגם בכל השנה להקריב קרבנות ולאכול מעשר-שני, וחששו שמא יראו אלו הבאים ממקומות שלא מתוקנים במחיצות כמו בירושלים, וילמדו לטלטל גם במקומות מגוריהם, לכן לא עירבו את העיר ירושלים. על יסוד הוכחה זו החמיר הגאון בעל אגרות משה לאסור תיקון עירוב בעיר מאנהעטען הואיל ובאין אליה ממקומות הרבה שא"א לתקן שם עירוב, לכן אין לתקן עירוב במאנהעטען כדי שלא יבואו לטלטל במקומות מגוריהם, ע"כ.

ובאמת הדברים פלאיים, דאיזה הוכחה יש מגמרא זו דאיכא חיוב לעשות עירוב על כל העיר, הרי רבב"ח אמר דבריו על "מבואה", לחייב תיקון עירוב ושיתוף על כל מבוי בפנ"ע, ולא נזכר בדבריו שום חיוב לערב את כל מבואות העיר יחדיו (ראה לעיל הערות 2, 98). ואכן מצינו לב' ראשונים שכתבו להדיא דבירושלים היו מערבין מבוי מבוי בפני עצמו, ה"ה: א) רבינו הראבי"ה (עמוד 398) וז"ל: ותו דאמרינן בפרק ראשון דעירובין ירושלים וכו', אבל הואיל דדלתות נעולות הוי כרמלית כדאמרינן פרק המוציא תפילין, ומערבין והיו מטלטלין בה, ומסתמא בלחי וקורה היו מתוקנין, דלא גרע רה"ר דידה ע"י נעילה משאר מבואות שאינו מועיל עירוב כי אם ע"י לחי וקורה, וגם כל ישראל היו עוברין ודורסין לתוכה בעל כורחן, ושרי לטלטל בתוכה. ואמרינן נמי בפרק הדר, מעשה בצדוקי אחד שהיה דר וכו', אלמא שהיו שם מבואות בתיקון לחי, עכ"ל. הרי מפורש שהיו מערבין בירושלים מבוי מבוי בפנ"ע, ומשו"ה לא היו יכולין להוליך את פסחיהם ממבוי למבוי. ב) רבינו בעל ההשלמה (דף ו) וז"ל: זהו דעת הרב אלפסי ז"ל ברה"ר דמיערבא בדלתות נעולות בלילה. ואע"ג דתנן במסכת פסח שני גבי ארבעה עשר שחל להיות בשבת, כת ראשונה ישבה בהר הבית, שניה בחיל, דמשמע שלא היו יכולין להוציא הפסח משם, ולמה לא היו מערבין בה. איכא למימר ההוא בשלא היו דלתותיה נעולות בלילה. אי נמי, לאחר שנפרצה בה פירצה, כדאיתא בפרק המוצא תפילין, עכ"ל. הרי דמהא דאמר פרק המוצא תפילין דירושלים כרמלית הקושיא אינה למה לא עירבו, דהרי לא היה שום מצוה לערב כל מבואות העיר יחד, אלא מבוי מבוי. אלא הקושיא היא, מדוע לא עירבו, לצורך הפסח, את כל מבואות העיר יחדיו, כדי שיהיו יכולין להוליך פסחיהם ממבוי למבוי. והתירוץ הוא, דמתני' בפסחים מיירי רק לאחר שנפרצה בה הפירצות, ואה"נ קודם שנפרצה בה הפירצות היו מערבין כל מבואות העיר יחד לצורך הפסח. הרי דהוכחת האגרות משה מירושלים אינה מוכרחת כלל, וכמבואר לעיל בהערה 98, ולמעשה כבר כיוון לזה הגרי"ד בספרו "תיקון עירובין במאנהעטען" בהערותיו על קונטרסו של הגאון רבי משה פיינשטיין זצ"ל (שנדפסה אח"כ באגרות משה או"ח ח"א סימן קלט ענף ה), ראה להלן הערה 104.

ולענין ברוקלין י"ל, דאפילו אם הוכחת האגרות משה היתה מוכרחת וקיימת, הרי לשיטתו ברוקלין קיל ממאנהעטען לענין גזירתו הנ"ל, דעל ברוקלין הסתפק האגרות משה וכתב בלשון "אולי" דומה לירושלים (ראה אגרות משה או"ח ח"א סוף סימן קלט, וחזר על ספיקו זה בחלק ה סימן כח סוף או"ק טו). ואם על מאנהעטען כתב הגאון בעל אגרות משה (ב"הפרדס" שנה לג חוברת ט) וז"ל: "ומצד החשש שהוכחתי מירושלים, בדיעבד בשעירבו הרי יהי' מותר", א"כ כ"ש וק"ו בשעירבו בברוקלין ודאי יהי' מותר.

[101] וז"ל שהדפיס ב"המאור": "האדמו"ר מסאטמאר קרא אותי תיכף להיכלו, ומקודם נודע לי שהוא נוטה לשיטת הרבנים המתנגדים לתקון עירוב בשביל ג' דברים אלו, 'מדוע לא עירבו בירושלים'. 'ואין כאן בי"ד קבוע'. ו'מחלוקת הפוסקים'. וכששאל אותי האדמו"ר מפני מה לא עירבו בירושלים? אמרתי, יודע אני מאין מוצא השאלה הזאת אשר התירוצים מהתוי"ט בעבור השיור, ומהתפארת ישראל בעבור הצדוקים שלא הניחו, לא ישרו בעיניהם. וכך אמרתי: 'רבי, ואם ישאלו דורות הבאים מפני מה לא עירבו במנהטן והוא רה"י מה"ת והי' באפשרות להציל רבבות מישראל מחילול שבת באונס וברצון, ויענו ויאמרו, בירושלים הצדוקים לא הניחו, ובמנהטן הרבנים המתנגדים עכבו', והוטב בעיניו. ועל מה ששאלני דאין בי"ד קבוע, עניתי, מדוע אוכלין בשר ויש חשש דנבילה וטריפה. ואמר לי תירוץ שאין מגלין וכו', ואמרתי שיהיו נמצאים בכל דור בע"ב יראי ה' בהצטרף גם רבנים יראי ה' ויעשו כולם אגודה אחת והוא הוא הבי"ד קבוע. ועוד שאלתיו: היכן העירובין דכל עיירות אירופא אשר לדאבון נפשנו חרבו ואין בה איש, ואם לא נחזיק כאן במצות ומנהגים שאחזו בהם אבותינו במסי"נ אזי מעט מעט חלילה ישתכחו מן הלב, ואם כ"ק הוא כמתנגד לתקון עירובין אז יאמר לי ואחזור בי, כי את ה' אני ירא לרבות ת"ח וצדיקי הדור, ואני את נפשי הצלתי שע"י מעשה באתי לזה ואין מרגוע לנפשי. וענה אותי בשחוק קל על פיו: 'אינני מתערב בזה', וברכני".

[102] גם זו לטובה שד' מילים אלו נכתבו גם בלשון יודיש, כי מהנדפס ב"המאור" בלשה"ק "אני איני מתערב בזה" היו כאלה שרצו להבין שהאדמו"ר מסאטמאר אינו מתער"ב, כלומר שהוא אינו מאלו המערבין עירובין...

[103] מכתבו זה נזכר במכתב ברכה של האדמו"ר מליובאוויטש מיום ד' ניסן תשי"ט המודפס בין ההסכמות והמכתבים שבראש ספרו "תיקון עירובין בעיר מאנהעטען", וז"ל: "במענה למכתבו כו' בו כותב אודות ספרו תקון עירובין, וחוו"ד בהנוגע להאמור, ובכלל אודות גודל נחיצות העירוב, כבר כתבתי מאז במכתבי לכת"ר".

[104] רמז על המחלוקת שבין שיטותיהם אנו מוצאים בדברי הסכמתו של הגאון רבי משה פיינשטיין זצ"ל על ספרו תקון עירובין במאנהעטען", וז"ל: "וראיתי הרבה ענינים אשר ירד לעומקם ואסיק להלכה כאמיתה של תורה, ואף שיש גם דברים שיש לע"ד בהם שיטה אחרת כדרכה של תורה, שהקב"ה חדי בדברי שני הת"ח כשעוסקין ואומרין לשם שמים, וזה ברור שכל עסקו של מהרי"ד המחבר בספרו זה בעניני עירובין הוא רק לשם שמים".

וכדאי להעתיק דברי הגרי"ד בספרו הנ"ל (עמוד ע"ד) בו מתאר צורת בניני העיירות בימים הקדמונים, ולפי"ז נעקר הוכחת האגרות משה מדוע לא עירבו בירושלים, וז"ל: "הקשה הרב (רבי משה זצ"ל) בקונטרסו, מאי טעמא לא עירבו בירושלים. ראשית מי אמר לו שלא עירבו, וכו'. כד מעיינין בכל הש"ס, לא מצינן תקוני עירובין בעיר אלא במבוי וחצר, ורק פעם אחת איתא במשנה (עירובין נט ע"א) עיר של יחיד ונעשה של רבים, והוא משום דין דשיור כו'. והטעם הוא לפי שבזמן הבית והתנאים והאמוראים ועד דור האחרון, היו בניני העיירות בצורה אחרת משונה מזמנים האחרונים, דהיינו שהיו הרבה בתים בחצר אחת, והרבה חצרות במבוי, ורק באמצע העיר או בצידה היו שווקים ורחובות מפולשים מקצה העיר אל קצהו השנית, ולא היו שום בנינים בתוכם, ובשווקים ורחובות היו משתמשין לאסיפת התגרין מכל העולם שבאו לקנות או למכור, גם נתאספו שם לעיין בצרכי העיר אשר שם ישבו זקני העיר לתקן תקנות, לפי שנחוץ לזה מקום רחבת ידיים, וזהו שער העיר או רחוב העיר המוזכר בתנ"ך ובכמה מקומות. אבל חנויות קטנות וביהכנ"ס ובית המרחץ וכיו"ב הכל היו במבוי, והמבוי היה כעיר קטנה, ובשבת לא היו צריכין להוציא או להכניס ממבוי למבוי. ואפילו כשעשו שיתופי מבואות לא עשו השיתוף אלא לאותן המבואות שבצד אחד מן השווקים או רחובות, הלכך המבואות והחצירות עירבו, ולהשווקים ורחובות ע"פ רוב לא עשו עירוב, כי לא הי' בהם צורך בשבת", עכ"ל. וכאמור לעיל בהערה 100 שכן כתבו להדיא ב' ראשונים, ובזה נפל בבירא כל הוכחת האגרות משה ז"ל מירושלים. עי' עוד בספרו הנ"ל של הגרי"ד מה שהעיר שם גם על שאר חידושי האגרות משה להחמיר, בשיטה אחרת וכדרכה של תורה.

No comments:

PART 3: THE TRUTH REGARDING THE STAMFORD HILL ERUV

Their argument: But the Mishnah Berurah argues that most poskim uphold asu rabbim u’mevatlei mechitzta , so according to most poskim the...