Thursday, May 03, 2007

The Malbim’s Appearance in Court to Defend the Eruv

הופעת המלבי"ם בבית המשפט להגנת העירוב


מאמצים רבים הקדיש המלבי"ם להתקין עירוב בבוקרשט כדי להציל את יהודיה מאיסור טלטול בשבת. הוא התייצב לפני מושל העיר,גוי, והסביר לו בלשון למודים את חשיבות הדבר מבחינה דתית יהודית, עד שהעניק לו הרשאה חוקית כדרוש לבצע את סידורי העירוב בכל רובעי היהודים.

לימים הוסיפו בעיר שכונה יהודית חדשה, אשר בתיה גבלו עם ארמונו של אחד משרי המלוכה, שונא ישראל, והלה שכר אנשי בליעל לנתק באישון-לילה את חוטי העירוב. הדבר נודע לטובי-הקהל אחרי מארב ממושך, הענין נמסר למשטרה, אך זו חששה מלהסתבך עם השר ולא פעלה כלום בנדון זה.

כתגובה על כך הוחלט באוכלוסיה היהודית, להחרים חרם פאסיבי את תוצרתו של שר זה, שהיה מגדולי הייצרנים של קדרות וכלי מטבח, ורוב לקוחותיו היו מישראל.

כיון שקרב הפסח, והשר, בהיותו מורגל בעונה זו לקבל הזמנות מלקוחותיו היהודים, הרגיש עכשיו כי החרימוהו, פנה לערכאות ודרש לדון בפלילים את רב הקהילה, המלבי"ם, אשר עושה דין לעצמו ומחרים את תוצרתו ללא שום סמכות. הרב, ללא מורך, הופיע בעצמו בבית-המשפט הרומני, ללא סניגור. הוא טען להגנתו, שזוהי לגביו חובה מצפונית שאסור להתחמק ממנה, התפקיד שלו מחייבו להורות לבני-הקהילה באלו כלים מותר או אסור ליהודים להשתמש בחג הפסח כמצוות דתם.

לשאלת הקטיגור, מה יסוד יש להטיל דופי בתוצרתו של השר, השיב באומץ: "אדם המסוגל כמותו להסב נזק וסבל לזולת, לקלקל את חוטי העירובין שמאפשרים לאוכלוסיה היהודית לטלטל בשבתות, איננו יכולים לרחוש לו אימון כלשהו בעניני כשרות"!*

השופטים, אכן, קיבלו את נימוקי המלבי"ם בהבנה מלאה, וזיכו אותו לחלוטין.

("בסופה ובסערה" לר' אהרן סורסקי, בני ברק תש"ס)
______________________

*בספר המלבי"ם ומאבקו ברפורמים (לוד תש"ס) מביא סיפור זה בשם הרב חיים רבינוביץ במאמרו "דרכי נוד של המלבי"ם" שנדפס בהצופה כ"א שבט תש"ם. ושם כותב, שעל שאלת השופט "מה טעמך לאיסור זה", השיב הרב: "אמרתי ליהודים שיש חשש, שהשר הניח חמץ בקדרות". על כך תמה השופט ושאל: "ומדוע יעשה השר דבר שכזה, שאין בו שום רווח?", השיב הרב בשאלה: "ומדוע ניתק השר את העירוב?", והרב יצא זכאי!