Eruv Online: Part 5: Sechiras Reshus For Contemporary City Eruvin

Wednesday, June 07, 2006

Part 5: Sechiras Reshus For Contemporary City Eruvin

בדברי העצי אלמוגים אם מהני הא דארעא לטסקא משתעבד גבי ישראל

הנה בעצי אלמוגים הנ"ל מסתפק בזה, בתחילה כתב דההיתר שכתב לעיל, היינו דארעא לטסקא משתעבד לא שייך אלא בנכרי דמצינו כמה קולות, ולא לענין רשות הישראלים, ואח"כ כתב לבאר דברי הריב"ש שס"ל שגם גבי ישראל שייך ההיתר שהקרקעות משועבדות לטסקא, ולהכי הוצרך לומר שלא מהני משום שאין הרבים נעשים אורחים אצל היחיד. ובאמת קשה להבין מה שכתב דלא שייך היתר שלו אלא גבי נכרי שהקילו בו כמה קולות, דהרי הוא לומד ההיתר שלו מירושת הבכור שהוא דאורייתא, ומתרו"מ שאין מפרישים בחו"ל מטעם ששייך להמלך, ולמה יהיה עירוב של ישראל חמור מתרו"מ, שלא מצינו בו קולות יתירות.

ונראה שהעצי אלמוגים כתב כן בעיקר, לתרץ מה שהכריח דא"א דמהני שכירות מהמלך לגבי הישראל אף לדעת הרא"ש, דא"כ נעקור ח"ו תקנת עירוב לגמרי. ומזה הכריח דלא מהני שכירות משו"ל גבי ישראל, ולזה הוסיף דמטעם זה מוכרח דלא מהני ההיתר של ארעא לטסקא משתעבד גבי ישראל, דאל"כ נעקור ח"ו תקנת עירוב לגמרי. אבל אח"כ כשהביא בשם הריב"ש דאין הרבים נעשים אורחים אצל היחיד, א"כ נסתר ההוכחה, וע"כ חזר ממה שכתב לעיל וס"ל דבאמת שייך הא דארעא לטסקא משתעבד גם גבי ישראלים, ואפ"ה לא נעקר תקנת עירוב בזה, דלא סגי בשכירות כיון שאין הרבים נעשים אורחים אצל היחיד כמ"ש הריב"ש. ועכ"פ נראה דעת העצי אלמוגים לבסוף, דגם גבי ישראל שייך הא דארעא לטסקא משתעבד, [ובפרט למה שאבאר דגם שו"ל מהני גבי ישראל כ"ש דארעא לטסקא שייך גבי ישראל].

ומה שערער הריב"ש דלא סגי בשכירות, כיון שאין הרבים נעשים אורחים אצל היחיד, נראה פשוט דזה דוקא לענין האנשים שלא עירבו רק השכירו רשותם, הם אסורים להוציא כיון דאינם יכולים ליעשות אורחים אצל היחיד, אבל אותו היחיד שהשכירו לו ודאי מותר להוציא כמו שהדין הוא כשרבים ביטלו אצל היחיד, שאותו היחיד מותר להוציא והרבים אסורים, ולפי"ז אף דמהני שכירות גבי ישראל לא נעקר תקנת עירוב, דהרי יצטרכו לערב כדי שיהיו רשאים להוציא, דבשכירות גרידא רק היחיד מותר להוציא ולא הרבים, אבל גבי צדוקי שפיר קאמר הגוור"ד דמהני שכירות לענין הישראלים שעירבו יהיו מותרים להוציא, כיון שהצדוקים הוין כאורחים אצלם, ואף שהצדוקים באמת אסורים להוציא, כיון שאינן כאורחים שהם רבים, מכל מקום במה שמוציאים באיסור אינם יכולים לחזור ולהחזיק, דהרי בדנקט דמי א"א לחזור ולהחזיק, כמ"ש רש"י בריש הדר, ולזה גם הריב"ש מודה דמהני שכירות לאותם שעירבו, ולא קאמר הריב"ש דלא מהני, אלא לאותם שלא עירבו, וסרה תלונת העצי אלמוגים מעל הגוור"ד.

בדברי השו"מ דמהני גבי ישראל הא דארעא לטסקא משתעבד וביאר דבריו

הנה גם שואל ומשיב כתב דמהני במה שהמלך הוא הבעלים על הבתים, שיכול להשחית ולקלקל הבתים בכדי לתקן העיר וליפותה, וס"ל שם דזה מהני גם גבי ישראל שאינו מודה בעירוב, וס"ל שם דדינו כישראל וצריך ביטול דוקא, ואפ"ה מהני השכירות של המלך, דכיון ששכרו מן המלך גם בבתיהם יש לו רשות להמלך, ובסוף תשובתו שם כתב דבאופן ששייך להמלך מחמת שנוטל הקרקע בעד המס, הוא מכ"ש ממה שמהני במה שיכול לקלקל ולהשחית הבתים לצורך העיר, נראה מזה דגם לענין הישראל דדירתו דירה מעיקר הדין מהני שכירות מהמלך מחמת זה.

אמנם דבריו שם צריך ביאור, דמתחילה כתב דמהני שכירות מהמלך לבתיהם של אלו, ואח"כ כתב וז"ל, ואין לומר דסוף סוף כיון דהם אינם מודים בעירוב א"כ הם אוסרים עלינו, ומה מועיל השכרת רשות סוף סוף אינם מודם בעירוב, ואינם משתתפים בעירוב שלנו, נלפענ"ד ברור לפמ"ש הרשב"א בחידושיו וכו' וה"ה כאן דכל שנותן עירובו ומזכיהו, והוא זכות גמור לו דבאמת צריך עירוב רק שאינו מודה בו, אין מועיל אף אם היה עומד וצוח שאינו רוצה, ובפרט שלא יוכל בעקשותו לאסור על אחרים מלהשתמש ע"י העירוב, עכ"ל. ולכוארה תמוהין דבריו דמתחילה כתב דמהני שכירות, ואח"כ כתב דסוף סוף לא נשתתפו בהעירוב, הנה אם מחמיר כדעת האומרים דלא מהני שכירות גבי ישראל, למה האריך דאינם משתתפים בהעירוב, הלא כבר כתב בתחילה דצריך ביטול רשות דוקא, וע"ז כתב דמהני שכירות במקום ביטול רשות, א"כ מה איכפת לן במה שאינם משתתפים בעירוב, ואיך חזר בו תוך כדי דיבור, דבתחילה כתב ומן האמור נוכל למצוא היתר וכו', היינו מטעם שכירות מן המלך, ואח"כ היתחיל לומר דברים אחרים מטעם זיכוי העירוב בע"כ.

ועוד קשה מה שכתב שם דלא מהני עומד וצוח כיון שהוא זכות גמור, ובפרט שלא יוכל בעקשותו לאסור על אחרים להשתמש על ידי העירוב, אינו מובן, דהרי בשו"ע כתב דצדוקי שאינו מודה בעירוב לא מהני עירוב אף שנותן הפת לעירוב ברצונו, אפילו הכי לא מהני כיון שאינו מכיר בה, וכ"כ התוס' דף ס"ט גבי עכו"ם כיון שאינו מכיר בה אינו יכול לערב, א"כ במה שכופין אותו ודאי לא עדיף ממה שנותן העירוב ברצונו, ואפ"ה לא מהני, וגם מה שכתב שלא יוכל בעקשותו לאסור על אחרים להשתמש בהעירוב, אינו מובן, דזהו דבר הנעשה ממילא דכיון שלא זכה בהעירוב, ממילא אחרים אסורים להשתמש, ולא שהוא אוסר על אחרים.

אמנם נראה כוונה עמוקה בדברי רבינו השו"מ, דלפי מה שכתב לחשוש לדברי הט"ז והח"צ, דכשמת אדון העיר בטל השכירות שהשכירו ממנו, והעלה יסוד חדש דדבריהם אמורים דוקא כשהשכירו ממנו הרשות גרידא, אבל כשהשכירו מאדוני הארץ הזכות שיהיה שייך להם הכח שיוכלו לערב, זכות זה לא פקע במיתת האדון, ונראה סברתו דדוקא שכירות נפקע במיתת המשכיר, אבל קנין אינו נפקע במיתת המקנה, והכא קנו מאדוני הארץ הזכות שבכל פעם שירצו לערב שיהיו בתי העכו"ם משועבד להעירוב, ויהיו העכו"ם כאורחים אצל אצל הישראלים, ע"כ אינו נפקע במיתת האדון, כיון שאינו שכירות, אלא קנית הזכות שיש לו להמלך להשכיר, קנו הישראלים, זה נראה שורש כונתו, והשתא נפל חששא על אותם שאינן מודים בעירוב, איך יהיו בתיהם מושכרים לאותם המערבים, הלא המלך לא השכיר לאיזה איש פרטי, אלא לכל היהודים בכללם, א"כ גם אותם שאינם מודים בעירוב בכלל, וגם להם חל שכירות הבתים, א"כ נהי דרשותם הפרטי אין אוסר כיון שהוא בכלל השכירות, מ"מ הלא גם הם זכו ברשות שהשכיר המלך, א"כ לא חל השכירות להשותפות של העירוב בלבד, כ"א גם להם, ומצד זה הלא יכולין לאסור, בשלמא בשכירות דעלמא שהעכו"ם משכיר לאיש אחד, ורק אותם שעירבו עמו זוכין ממנו, כמ"ש בגמ' אף שוכר אחד שוכר ע"י כלם, ואותם שאינם בכלל העירוב אינם זוכים רשותם של העכו"ם, משא"כ הכא שהשכיר המלך להיהודים בכללם, וע"ז חידש השו"מ דכיון דיכולים לזכות להם העירוב בע"כ, א"כ הוא בכלל השותפות, א"כ נהי דרשותו הפרטי אינו ניתר בכך, כיון שאינו מודה בו, מ"מ שותף מיהא הוי, א"כ כשזוכה בהשכירות שמשכיר המלך, הוא אינו יכול לחלוק הזכות שזכה בו להיות רשות בפני עצמו ולאסור, ואינו זוכה אלא להיות חלק מהשותפים, וע"כ מהני השכירות, אבל ודאי לענין רשותו הפרטי נשאר השו"מ כדמעיקרא, דניתר מטעם שכירות מהמלך, כיון שאינו מודה בעירוב.

ובזה מובן היטב מש"כ השו"מ בסוף דבריו, שלא יוכל בעקשותו לאסור על אחרים להשתמש בהעירוב, כוונתו דאינו צריך לזכות בהעירוב, אלא לענין שלא יאסור על אחרים להשתמש בה, ואינו צריך ע"ז אלא להסכים להיות שותף בעלמא, ודוק. ויהיה איך שיהיה, נראה מדבריו שמחמיר על האינם מודים בעירוב שדינם כישראל, ואפ"ה מתיר מצד שכירות מהמלך.

דעת הגינת ורדים דמהני שכירות מן המלך אף לגבי ישראל

וכן נראה משו"ת גוור"ד כלל ג' סימן כ"ב (ד"ה עוד יפה) דיפה כח שכירות מן גזבר המלך ממה ששוכרים מן העכו"ם עצמן, כיון שיש בינינו צדוקים דלא מהני שכירות אלא ביטול, ואינם רוצים לבטל וגם עירוב לא מהני בהם כיון שאינם מודים בה, אמנם כששוכרין מן הגזבר גם רשותם מושכרת אצלינו בדינא דמלכותא ואינם אוסרים עלינו, הרי דהחמיר דדינם כישראל, ואפילו הכי מהני שכירות מגזבר המלך.

ביאור דלכל האחרונים דמהני שכירות מן המלך לגבי ישראל ה"ה דמהני לגבי המוחים בעירוב גבי ישראל

שכירות לענין רשותם, ה"ה לענין ישראלים שומרי תו"מ שאינם רוצים לזכות בעירוב, מהני להשכיר רשותם מהמלך, רק חילוק אחד איכא ביניהם, דאם ההיתר לשכור מן המלך הוא מחמת שכירו ולקיטו, שיכול להניח אנשי המלחמה בבתי העיר, א"כ זה מהני רק בסתמא כשאינו מוחה וזהו בכל המומרים, אבל הישראלים המוחים בפירוש, לא מהני שכירו ולקיטו כמ"ש באבנ"ז (סימן מ"ה אות י') (ולקמן אבאר בכמה צדדים דמהני אפי' כשמוחה באופן שיכולים לכפותו). אך מאחר שבלאו הכי היתר דידן אינו מחמת הנחת כלים שהרי אין המלך מניח אנשי המלחמה בבתי העיר, ויש לסמוך על הע"א מטעם דהקרקע משועבד להמס ושייך להמלך, ובזה לא איכפת לן מה שמוחה הבעה"ב, וכן למה שבזמנינו יש כח להממשלה לסלק את הבעה"ב מן הבתים י"ל ג"כ דמהני השכירות אף בע"כ א"כ כמו שמהני על האינם מודים בעירוב, ה"ה דמהני על השומרי תורה ומצות שאינם זוכים בהעירוב.

No comments:

HALACHAH

Primer on Hilchos Reshuyos and Eruvin

Where We May Carry on Shabbos I
What Is a Reshus HaYachid I
What Is a Tzuras HaPesach I
What Is a Reshus HaRabbim I, II

GENERAL HALACHAH

Key Points Regarding the Permissibility of an Eruv in Brooklyn I
Why Brooklyn Is Not a Reshus HaRabbim Part: I, IIa, IIb, III
Why Construct an Eruv? I
The Chazon Ish on Carrying I
Eruvin: Whose Obligation I
The Obligation of Eruvin I
Does Anyone Have a Right to Override a Mitzvah d’Rabbanan? I
Can the Minority Compel the Majority to Establish an Eruv? I
Various Issues Regarding Eruvin Part: Ia, Ib, Ic, II, III, IV, V, VI
Delasos – Me’d’Oraysa or Me’d’rabbanan Part: I
Halachah K’Divrei Hameikil B'Eruvin Part: I, II
A Rambam Eruv in Brooklyn? I
According to the Mishnah Berurah, May a Baal Nefesh Carry in an Eruv of Tzuras HaPesachim? Part: I, II
Kuntres Kaneh VeKinamon: Carrying and the Baal Nefesh I
The Achiezer Explained Part: I, II
Is a Street Intersected by a Roofed Area Considered Mefulash? I
Are City Streets Considered 16 Amos Wide? I
Carrying a Lulav or a Shofar for a Woman or a Child on Yom Tov I

Mechitzos

The Shulchan Aruch Explained I
Like Whom Does the Rif Pasken – like Rav Yehudah or the Chachamim? I
Pirtzos, Biblical or Rabbinical proscription? I
The Overwhelming Majority of Achronim Maintain Lo Asu Rabbim U’Mevatlei Mechitzta I
The Overwhelming Majority of Rishonim Maintain Lo Asu Rabbim U’Mevatlei Mechitzta I
The Brilliant Chiddush of the Chazon Ish I
Houses as Mechitzos: Exclusive to the Chazon Ish? I

Mefulash

Mefulash According to Most Poskim I
Mefulash According to the Shulchan Aruch I

Shishim Ribo

Are a Vehicle’s Occupants Included in the Shishim Ribo? I
The Requirement of Shishim Ribo: Is It Conditional on a City? I
Shishim Ribo According to the Achronim: A Daily Requirement or Not I
Are There Rishonim Who Require a Daily Shishim Ribo? I
Rashi and the Criterion of Shishim Ribo: Conditional on a Street or a City? I
The Overwhelming Majority of Achronim Maintain That the Shishim Ribo Has to Traverse the Street Itself I
Shishim Ribo According to the Shulchan Aruch I
The Overwhelming Majority of Rishonim Maintain that Shishim Ribo is a Criterion of a Reshus Harabbim I
The Reprinting of the Berlin Edition of the Behag I
Shishim Ribo – A Mystery Solved Part: I, II
Birur HaShitos ─ Regarding Shishim Ribo Part: I, II, III, IV, V, VI, VII, VIII, IX, X, XI

Sechiras Reshus

Sechiras Reshus for Contemporary City Eruvin Part: I, II, III, IV, V, VI, VII, VIII, IX, X, XI, XII, XIII
Sechiras Reshus According to the Rivash Part: I, II, III, IV, V, VI, VII, VIII

Hilchos Eruvin According to Rav Moshe Feinstein zt"l

Key Points Regarding the Permissibility of an Eruv in Brooklyn According to Rav Moshe Feinstein zt”l I
The Permissibility of a Brooklyn Eruv According to Rav Moshe Feinstein zt”l Part: I, II, III, IVa, IVb, IVc
Rav Moshe Feinstein Zt”l: A New Discovery, Part: I, II
Rav Moshe Feinstein zt”l: The Need For Eruvin I
Kol Koreis Versus Rav Moshe Feinstein Zt”l’s Teshuvos I
Is There a Requirement of Delasos According to Rav Moshe Feinstein zt”l I
Does Rav Moshe Feinstein zt”l Require a Daily Shishim Ribo? I
Does the Eruv Encompass Shishim Ribo? I
Three Million: More or Less? I
Shishim Ribo According to Hagaon Rav Moshe Feinstein zt”l Part: I, II
Brooklyn and Queens: Same or Different? I
Yerushalayim of Old and Brooklyn: A Common Thread? I

HISTORY

History of City Eruvin: Intro
The Eruv in Krakow Part: I, II, III, IV
The Eruv in St. Louis Part: I, II, III, IV, V, VI, VII, VIII, IX
Historical Overview of City Eruvin I
Why is Eruvin Different From Any Other Issue that it Elicits Such a Visceral Response? Part: I, II
The Hundredth-Year Anniversary of the First Eruv in New York 1905-2005 I
The Earliest Reference to Carrying on Shabbos in New York City I
The Kol Korei of the Chemdas Shlomo I
An Eruv in Karlin? I
Meoz U’Mekedem – Exploring the Historical Roots of the Machlokas Regarding Eruvin Part: I, II, III, IV, V, VI, VII, VIII, IX, X, XI, XII, XIII, XIV, XV
Eruvin in Pre-War Europe: An Eyewitness Account I
A Purim Line From the Past I
The Truth About Warsaw Part: I, II, III, IV

COMMENTARY

Eruv = Tzuras Hapesach I
Specious Arguments Made in the Name of the Mishnah Berurah I
Would the Chazon Ish Have Utilized His Chiddush to Allow an Eruv L’chatchilah? I
Rav Eliyahu Henkin zt”l and an Eruv in New York City Part: I, II
Rav Henkin’s Final Opinion on the Manhattan Eruv Part: I, II, III, IV, V
Rav Aharon Kotler zt”l and City Eruvin Part: I
A Startling Discovery I, II
Fiction As Fact? I
Hagaon Rav Moshe Feinstein zt”l’s Reluctance to Pasken Against the Establishment of an Eruv I
Specious Arguments Made in the Name of Rav Moshe Feinstein zt”l Against an Eruv in Brooklyn: Part: I, II
Would Rav Moshe Feinstein zt”l Allow an Eruv for the Lower East Side of Manhattan? I
Rav Moshe zt"l and the Walking Stick I
HaRav Dovid Feinstein Shlita and the Flatbush Eruv Controversy I
Rabbi Ruven Feinstein on His Father’s Shitos in Eruvin I
The Truth About the Satmar Rebbe and a Williamsburg Eruv Part: I
The Truth About Rav Yonasan Stief zt”l and a Eruv in New York City I
The Truth About Rav Chaim Michoel Dov Weissmandel zt”l and a Eruv in New York City Part: I, II
In His Own Words: HaRav Wosner Shlita Clarifies His Position on Eruvin I
Harav Yechezkel Besser zt”l: I
Things You Have Always Wanted to Know About the Flatbush Eruv (But Were Never Told) Part: I, II, III, IV, V, VI, VII, VIII, IX, X, XI, XII, XIII
The 1981 Boro Park Kol Korei Exposed I
The 1979 Flatbush Kol Korei Exposed Part: I, II
In Light of New Evidence: Revisiting Brooklyn’s Kol Koreis I
Questions and Answers Regarding the Flatbush Eruv Part: I, II, III
A Call to End the Double Standard I
Such is the “Matzav” I
Rebuttal to the Laws of an Eruv Part: I, II, III, IV, V, VI, VII, VIII, IX, X, XI, XII, XIII, XIV, XV, XVI, XVII, XVIII, XIX, XX, XXI, XXII, XXIII, XXIV, XXV, XXVI, XXVII, XXVIII, XXIX, XXX, XXXI, XXXII, XXXIII
Rebuttal to the Laws of an Eruv - Hebrew Section Part: I, II, III, IV, V, VI, VII, VIII, IX
Chukei Chaim: Eruvin Rebuttal Part: I, II, III, IV, V, VI, VII, VIII, IX, X, XI, XII
The Truth Regarding Rt. 9 and an Eruv in Lakewood Part: I, II, III, IV, V, VI
Lakewood Eruvin: The Truth Part: I, II, III, IV, V, VI, VII, VIII, IX, X, XI, XII, XIII
Punch “Lines”: An Eruv Comedy I
Arichas Shulchan HaLevi: Rejoinder to HaGaon HaRav Belsky Shlita, Part: I, II, III, IV, V, VI
My Response to the Responsa – Shulchan Halevi Part: I, II
A Question and Answer Shiur From HaRav HaGaon Rav Yisroel Belsky Shlita I
Gezeiros and More: HaRav Shlomo Pearl Shlita on the Brooklyn and Queens Eruvin, Part: I, II, III, IV
Misconceptions in the Los Angeles Eruv Guidebook Part: I, II, III, IV
Commentary on Eruvin Shiurim by Rabbi Shraga Kallus, Part: I, II, III, IVa, IVb, IVc, V Series 2, Part: I, II, III, IV, V, VI, VII, VIIIa, VIIIb
A Critical Analysis of the Bais Va’ad L’Chachamim Part: I, II, III, IV, V, VI, VII, VIII, IX
A Critical Analysis of Rav Yisroel Hirsch’s Critique of Eruvin in Brooklyn Part: I, II, III, IV, V, VI, VII
The Flatbush/Williamsburg Eruv Imbroglio Continues I
The Williamsburg Eruv Imbroglio Continues I
The Williamsburg Eruv: Eruvin and Politics I
A Letter to the Editor I
The Washington Heights Eruv Controversy I
The Opinion of the Chacham Tzvi, the Bais Ephraim, and the Mahari Asad Regarding London I
The Opinion of the Ohel Yaakov Regarding London I
A The Truth Regarding the Stamford Hill Eruv Part: I, II, III
A Critical Analysis of the London Anti-Eruv Kuntres Part: I, II, III, IV, V, VI, VII
The Stamford Hill Eruv Imbroglio Continues Part: I, II, III, IV
The Eruv HaMehudar in NW London I
The Jewish Tribune’s Argument Against the NW London Eruv Part: I, II, III
An Open Letter From HaRav Kimchi Shlita I
The Case of the Missing Missive I
My Answer to Some Critique I
The Case of the Vanishing Comment I

ERUVIN IN THE NEWS

New York City I
East Coast I
New York, NY I, II, III, IV, V, VI
Williamsburg I
Sunnyside, Queens I, II
Queens, NY I, II, III, IV
Far Rockaway/Lawrence, NY I, II
Westhampton Beach, NY I, II, III, IV, V, VI, VII, VIII, IX, X, XI, XII, XIII, XIV, XV, XVI, XVII, XVIII, XIX, XX, XXI, XXII, XXIII, XXIV, XXV, XXVI
Cornell University, NY I
Woodridge, NY I, II
Swan Lake, NY I
Travel Advisory I
NW London I, II, III
Stamford Hill, London I
Mill Hill, London I, II, III, IV, V
Edgware, London I, II, III, IV
Hampstead, London I, II
Borehamwood, London I, II, III, IV, V, VI, VII, VIII, IX, X, XI, XII
Stanmore, London I, II, III, IV, V
Brondesbury Park, London I
Pinner, London I
Woodside Park, London I
Manchester,England I, II, III
Saint Brice, France I
Eretz Yisroel I, II, III
Jerusalem I, II, III, IV, V, VI, VII, VIII, IX, X
Kiryat Yovel, Jerusalem I, II, III
Sdei Eliezer, Upper Galilee I
Montreal, Canada I
Westmount, Quebec I
Amsterdam I
Vienna I
St Ives, Australia I, II, III, IV, V, VI, VII
Tanzania I
Johannesburg, South Africa I
Philadelphia, PA I
Center City, PA I
Somerton, PA I
Wynnewood, PA I, II, III
Lancaster, PA I
Buffalo Grove, IL I
Lynn, MA I, II
Baltimore, MD I
Potomac, MD I
Owings Mills, MD I
New Haven, CT I, II, III, IV, V, VI
Denver, CO I
Boulder, CO I, II, III
San Francisco, CA I
Palo Alto, CA I, II, III
Oak Park, CA I, II, III, IV, V, VI
Agoura Hills, CA I
Westlake Village, CA I
La Jolla, CA I, II
Venice Beach, CA I, II, III, IV, V, VI,VII
Los Angeles, CA I, II, III
Sacramento, CA I
Berkeley, CA I, II
Lakewood, NJ I
Tenafly, NJ I, II
Cresskill, NJ I
Marlboro, NJ I, II
Rutherford, NJ I, II
Manalapan, NJ I
South Orange, NJ I, II
Portland, OR I
Dallas, TX I, II, III
Plano, TX I
Boynton Beach, FL I, II, III

Eruv Online

Wednesday, June 07, 2006

Part 5: Sechiras Reshus For Contemporary City Eruvin

No comments:

The Bais Ephraim Revisited

Search This Blog