כוונת רש"י בפירושו
"ועיר שמצוין בה ס' רבוא"
הנה מלשון רש"י[195] יש שהבינו דהתנאי של ס' רבוא תלוי באוכלסי העיר,[196] אך מלשון הבה"ג,[197] שהוא מקורו של רש"י, הדבר תלוי בדריסה על דוכתא/מקום, ואין הדבר תלוי באוכלוסי העיר.
ואם כן קשה מדוע הזכיר רש"י בפירושו "ועיר" שמצויין בה ס' רבוא.
אך רש"י עצמו כבר פירש דבריו במקום אחר, ש"עיר" הוי היכי תימצי שימצא בה רה"ר במבואות העיר שהיו נהוגים בזמן הש"ס וכדמפרש רש"י להדיא לקמן:
"דרך עיירות להיות פתחי פילושיהן לאורכם ורה"ר עוברת מפתח לפתח וחלוקה לאורכה ... והני דרסי בהך רה"ר ... ורה"ר זו מחברתם שכולם מעורבין בה".[198]
ומבואר שם מן הסוגיא, דלא היה להם פתח אחר לצאת מן העיר אלא דרך רה"ר זו.
וכנ"ל מצינו גם בתוס' רי"ד וז"ל:
"דדמי מבוי האמצעי לכל מבואות העיר הפתוחין לעיר, כמו המבוי לחצרות ... כך כל מבואות העיר דורסין על המבוי האמצעי כשרוצין לצאת מן העיר ולהיכנס".[199]
וראיה ברורה לכך מלשון הראשונים אשר הביאו את דברי רש"י הנ"ל, בהשמטת מלת "עיר", והם התוספות[200] הרא"ש[201] והריטב"א[202] והר"ן[203] והמאירי.[204]
וכאמור, דלא בכדי השמיטוהו, כי העיר אינו אלא היכי תימצי שיהיו מצויין בה ששים רבוא דורסין במבוי האמצעי שלה, אשר הוא הוא הרשות הרבים, ופשוט.
____________________________
[195] עירובין דף ו ע"א ד"ה רשות הרבים וז"ל: "משמע רחב שש עשרה אמה ועיר שמצויין בה ששים ריבוא".
[196] ראה לעיל הערה 106.
[197] "רשות הרבים דוכתא דדשין בה שית מאה אלפי גוברין בכל יומא כדגלי מדבר", ראה לעיל הערה 147.
[198] עירובין נט ע"ב ברש"י ד"ה אלא לאורכה.
[199] שם
[200] עירובין דף ו ע"א ד"ה כיצד מערבין וז"ל: "פירוש הקונטרס רה"ר רחב י"ו אמות ומפולש משני צדדים משער לשער ומצויין בה ששים רבוא".
[201] שם סימן ח וז"ל: "ורשות הרבים פי' רש"י צריך שיהא רחב ט"ז אמה ומצויין בה ששים רבוא".
[202] שבת דף ו ע"א ד"ה ואיזהו רשות הרבים וז"ל: "ופלטיא השוקים והרחובות שנושאים ונותנים רבים תדיר, ומבואות המפולשים כשהם רחבים י"ו אמה ויש בהם דרך לששים רבוא וכפרש"י בפ"ק דעירובין".
[203] עירובין ו ע"א, וז"ל: "פרש"י ז"ל דרשות הרבים בעינן שיהא רחב ט"ז אמה ועוד שמצויין בה ששים רבוא".
[204] שם ע"ב וז"ל: "ורשות הרבים הוא לדעת רש"י שהוא רחב י"ו אמה ושתהא דריסת ששים רבוא מצויה לשם".
No comments:
Post a Comment