The Overwhelming Majority of Rishonim Maintain that Shishim Ribo is a Criterion of a Reshus Harabbim

There was a famous debate between the Mishkenos Yaakov (O.C. 120) and the Bais Ephraim (O.C. 26) regarding the tally of Rishonim who pasken whether or not shishim ribo is a fundament of a reshus harabbim. The Mishkenos Yaakov sent a lengthy teshuvah to the Bais Ephraim arguing that the Taz (345:6) and Magen Avraham (345:7) are incorrect in their assumption that most Rishonim maintain that shishim ribo is a criterion of reshus harabbim since most Rishonim uphold otherwise. The Mishkenos Yaakov argued that there were only eight Rishonim who maintained that shishim ribo is a criterion of a reshus harabbim and that there were approximately 14 who upheld otherwise. The Bais Ephraim replied that one cannot argue against the accepted minhag established by the Chachmei Tzarfas and Ashkenaz and that he disagrees with the Mishkenos Yaakov’s tally of Rishonim. The Bais Ephraim goes on to argue his case and proves that the Taz and Magen Avraham are correct in their belief that most Rishonim maintain that shishim ribo is a criterion of a reshus harabbim.

The Aruch HaShulchan (345:17) and the Misnhnah Berurah (Bi’ur Halachah 345) cite the Mishkenos Yaakov’s count without mentioning that the Bais Ephraim disagreed with some on the list (however the Misnhnah Berurah obviously didn’t agree with three of the Rishonim on the Mishkenos Yaakov’s list – the Rif, Riaz and Ra’avin – since he omitted them from his list). The Aruch HaShulchan adds that some of the Rishonim whom the Mishkenos Yaakov cites were not yet published in the times of the Taz and Magen Avraham and therefore they didn’t have the actual count of Rishonim who pasken against the criterion of shishim ribo.

l

We therefore set out to count the actual number of Rishonim including those published recently who clearly pasken shishim ribo is a criterion of a reshus harabbim. The following list confirms that there are four Gaonim and 30 Rishonim (regarding the importance of the Gaonim see Kuntres Kaneh VeKinamon: Carrying and the Baal Nefesh, note 2). Therefore, since the overwhelming majority of Rishonim maintain that shishim ribo is a criterion of reshus harabbim (there are only 11 Rishonim who clearly maintain otherwise) there is no doubt that that the Mishkenos Yaakov and the Misnhnah Berurah would agree that shishim ribo is an accepted fundament.

1. Bahag, (Berlin edition) p. 131.[1] 2. Rav Amram Gaon, Halachos Pesukos Min HaGaonim, siman 70.[2] 3. Sar Shalom Gaon, Chemdah Genuzah, siman 70 and Sharei Teshuvah, siman 209.[3] 4. The Gaon mentioned in the Sefer Ha’itim, ois 206.[4]

5. Rashi, Eruvin 6a, 6b, 26a, 59a, 47a. 6. Tosfos, Eruvin 6a, 26a, 59a, and Shabbos 6b, 64b. 7. HaEshkol, Hilchos Tzitzis ois 31 and Hilchos Eruvin ois 64. 8. Sefer HaTrumah, ois 214, 239.[5] 9. Semag, Hilchos Shabbos p. 17. 10. Sefer Ha’itim, ois 92, 206, 209. 11. HaManhig, Hilchos Shabbos HaTzarichos ois 138. 12. Ra’avan, Shabbos 349.[6] 13. Piskei HaRid, Eruvin 6a, 59a, Pesachim 69a. 14. Rokeach, Hilchos Shabbos 175. 15. Ravyah, Hilchos Eruvin 379, 391.[7] 16. Riaz, Eruvin Perek 1:5, 5:5.[8] 17. HaAgudah, Perek 5:56. 18. Rivevan, Eruvin 6b, 59a. 19. HaAgur, siman 537. 20. Piskei Rabeinu Mendel Kloizner (Ramak), Shabbos 6a. 21. Rabeinu Yerucham, Toldot Adom V’Chavah 12:4, 12:17. 22. Or Zarua, Hilchos Shabbos siman 16, Eruvin 129. 23. Piskei Mahrach Or Zarua, Eruvin Perek 2 ois 57. 24. Maharam MeRotenberg, siman 31, Eruvin ois 9, 10. 25. Smak, Mitzvos Hatluyos B’Shabbos p. 296, 299. 26. Tsedah LaDerech, Perek 42, 46. 27. Machzor Vitri, Perek B'mah Isha, ois 31, 32. 28. Haitur, Hilchos Tzitzis, Shaar 3 Shaar Adom Chelek 1. 29. Rosh, Beitzah 24a, Eruvin 6a (see also Kitzur Piskei HaRosh, Perek 1:8). 30. Hagahos Ashri, Eruvin 6b, 20b. 31. Sefer HaNeyar, Hilchos Eruvin p. 51. 32. Hagahos Maimonios, Eruvin Perek 5:2, 5:4. 33. Mordechai, Shabbos 64b, 100a.[9] 34. Orchos Chaim, Hilchos Shabbos ois 284. 35. Tur, O.C. 345, 364, 392.

(We only included in this tally those Rishonim who clearly maintain that shishim ribo is a criterion of a reshus harabbim. However there are many other Rishonim who maintain that there is no reshus harabbim today and most of them must be referring to the criterion of shishim ribo as well.)

_____________________________

[1] דעת הגאון בעל "הלכות גדולות" (בה"ג) כבר מובא בתוספות (עירובין ו.) וז"ל "וכן יש ב'הלכות גדולות' דבעינן דריסת ס' רבוא". וברמב"ן (עירובין נט.) וז"ל "בכמה מקומות פירש [רש"י] שאין רה"ר גמורה אלא בעיר שיש שם ס' רבוא, ולא ידענא מנין לו לרש"י כן... אבל ב'הלכות גדולות' נמצא כן". ובחידושי הר"ן (שבת ו.) וז"ל דפירש רש"י ז"ל ובה"ג דלא הוי רה"ר אלא שיש ששים רבוא". ובמהר"ם מרוטנבורג (פסקים עירובין אות ט) "ובה"ג פירש נמי דבעינן ס' רבוא", ובתוס' הרא"ש (עירובין ו:) וז"ל "וכן מפורש בה"ג דבעינן דריסה של ס' רבוא".
אך המשכנות יעקב (סי' קכא) סבר דמכיון דלא מצא זאת בדברי הבה"ג עצמו ע"כ דעתו לא נחשבת, וז"ל בתשובתו השנית להגאון בית אפרים "אינני רואה בזה שום טעות כלל ח"ו ועיינתי בחושבנאי, לכן ראיתי לשוב כו' להתחיל על סדר בה"ג בזה אשר לא נמצא בהן מה שכ' התוס' בשמן דבעי ס' רבוא", ושוב חזר ע"ז בתשובתו שם וז"ל "והרי הר"ן והריטב"א והריב"ש וכל הפוסקים הביאו בשם רש"י ולא הזכירו שכן דעת 'הלכות גדולות' שדבריו דברי קבלה ואין נוחין לדחות בקל, אלא ודאי משמע שלא מצא הדברי בה"ג", עכ"ל המשכנ"י.
כידוע נמשך אחריו המשנה ברורה (סי' שמ"ה בביאו"ה ד"ה שאין ששים רבוא) וז"ל "ועתה נבוא להתבונן אודות מה שכתבו המג"א והט"ז דרוב פוסקים ס"ל כהי"א, הנה באמת כפי מה שהעתיק הב"י בקצור נמרץ את עקרי השיטות, דימו הם שרק אלו הם החולקים בזה, אבל כאשר חפשנו דבר זה בפוסקים מצאנו עוד הרבה מגדולי הראשונים המחמירים בענין זה. אכן מתחלה אחשב דעת המקילין בזה: ראשון לכולם הביא זה בשם בה"ג [ואינו בבה"ג שלפנינו]", עכ"ל.
אכן הקרה ה' לפנינו שבדורות האחרונים נמצא כת"י (אספמיא) של הבה"ג הנדפס בשנת תרנ"ב בבערלין ע"י חברת "מקיצי נרדמים", בעמוד 131: "רשות הרבים דוכתא דדשין בה שית מאה אלפי גוברין בכל יומא כדגלי מדבר". והם הם הדברים "דברי קבלה" של רבינו הבה"ג המובא בראשונים הנ"ל, וכבר כתב התוס' (חולין מד ע"א ד"ה כדי תפיסת היד) שדברי הבה"ג הם דברי קבלה ויש לסמוך עליהם, וכן כתב הרא"ש בשם הראב"ד (ברכות פ"ד אות יד), ובש"ך (יו"ד סי' כה ס"ק ב) וז"ל וכמה מצינו שהתוס' וכל הפוסקים חששו לדברי בה"ג אפילו היכא דלא מסתברא טעמיה, אפילו להקל, מפני שכל דבריו דברי קבלה".
[2] וז"ל רבינו עמרם גאון (הלכות פסוקות סימן ע) "מי שנפסקה לו ציצית בדרך בשבת, אם רשות הרבים היא, מקום שיש שם ס' רבוא בני אדם, אסור לטלטלה עד שתצא שבת".
[3] וז"ל רבינו שר שלום גאון (חמדה גנוזה סימן ע ושערי תשובה סימן רט) "מדינות ועיירות שאין בהם ששים רבוא, או יש בהם ששים רבוא ויש בהם חומה ודלתותיהן ננעלות בלילה, אין נעשות רשות הרבים ואין חייבין כרת וסקילה, מאי טעמא, דבעינן כדגלי מדבר". (נדפס גם בתשובות רב שר שלום גאון סימן לז ומובא גם בספר העתים אות צב בשם גאון).
[4] וז"ל ספר העתים (אות רו) "ובתשובות לגאון ד' רשויות לשבת מאי פירושה, כך אמרו חכמים ... ואיזו הוא רה"ר גמורה הי' לו מקום שיש בו ס' רבוא בני אדם ... סרטיא שווקים גדולים שממלאין ופתוחין למקום שיש בו ס' רובא ... ושנו חכמים המוציא מחנות לפלטיא ומבואות המפולשין לרה"ר והם מקום שיש בו ס' רובא."
[5] ודבריו הובאו בחידושי הר"ן עמ"ס שבת דף סד ע"ב, ובתוספות שבת שם, ובסמ"ג הל' שבת דף יח, ובאור זרוע הל' שבת סי' טז, ובהגמי"י שבת פרק יט אות ח ואות י, וברמב"ן עמ"ס שבת דף נז, ובמרדכי עמ"ס שבת פרק כל כתבי שצד, ובטור או"ח סי' ש"ג.
[6] ובערוך השולחן (סי' שמ"ה סעיף יז, בשם המשכנ"י) מונה את הראב"ן בין הראשונים האוסרים, דלא ס"ל התנאי דס' רבוא, אבל באמת הראב"ן הוא מהראשונים המקילין כמש"כ מפורש וז"ל "דהראשונים לא מיחו בנשים שלנו משום דסברי דעיירות שלנו כיון דאין רה"ר שבהן דומה לדגלי מדבר שאינו רחב ט"ז אמה... וגם אין בהם דריסת ששים רבוא כדגלי מדבר". וכנראה הרגיש בזה המ"ב (סי' שמ"ה בביאו"ה ד"ה שאין ששים רבוא) שלא הזכיר את הראב"ן במנין הראשונים האוסרים אשר נמנו במנין המשכנ"י.
[7] והובא בהגהות מרדכי שבת פרק יח.
[8] ובערוך השולחן (סי' שמ"ה סעיף יז, בשם המשכנ"י) מונה את הריא"ז בין הראשונים האוסרים, דלא ס"ל התנאי דס' רבוא, אבל באמת הריא"ז הוא מהראשונים המקילין כמש"כ מפורש וז"ל בפרק א אות ה "מבואות של כרכין המפולשין חוץ לעיר מצד זה ומצד זה, והן רחבין ט"ז אמה, והם מעבר לששים רבוא כדרך כרכין שכל באי העולם עוברים שם, הרי המבואות הללו רה"ר גמורה". וכנראה הרגיש בזה המ"ב (סי' שמ"ה בביאו"ה ד"ה שאין ששים רבוא) שלא הזכיר את הריא"ז במנין הראשונים האוסרים אשר נמנו במנין המשכנ"י.
[9] ובמשנה ברורה (סי' שמה בביאו"ה ד"ה שאין ששים רבוא) מונה את המרדכי בין הראשונים האוסרים, דלא ס"ל התנאי דס' רבוא, אבל באמת המרדכי הוא מהראשונים המקילין כמש"כ מפורש בפרק הזורק וז"ל "דאין לנו רה"ר וכל רחובות שלנו כרמלית הן, דלא מיקרי רה"ר אלא א"כ רחב ט"ז אמה ומפולש משער לשער וס' רבוא בוקעין בו".