Wednesday, February 03, 2010

A Critical Analysis of the London Anti-Eruv Kuntres: Part 6

וזה לשונם: וכן מבואר בחכמת שלמה סוס"י שס"ג


תגובתינו

המעיין בדברי הגרש"ק, יראה דלא היו דברים מעולם, דהרי לא הזכיר כלל דכשיש בגוף העיר ס' רבוא הוי רה"ר, אלא דכשיש בעיר ס' רבוא בטל המחיצה. ולגבי ענין זה כתב לעיל דאף בכרמלית בטל המחיצה (שנעשית בידי שמים) ע"י בקיעה, ולא דוקא בבקיעת ס' רבוא. וזה מש"כ דע"י שיש בעיר ס' רבוא בטל המחיצה, דאף שכתב רש"י דהיכא דליכא ס' רבוא לא הוי רה"ר, ה"ה דלא מיקרי רבים לבטל המחיצה פחות מששים רבוא, מ"מ א"צ שיהא ס' רבוא על התל עצמו כדי לבטלו ממחיצה, ודי מה שיש ס' רבוא בעיר לבטלה, כי התל הוא מחיצה לכללות העיר, וע"כ מהני הס' רבוא שבתוך העיר כדי לבטלה, אף אם התל כרמלית. אך מ"מ קצת רבים בעינן שיבקעו בהתל עצמו כדי שתהיה קפנדריא, דבלא"ה נחשב התל כסתום. ודברי החכמת שלמה הם כשיטת שו"ע הרב והמו"ק והחת"ס דס"ל דבקיעת הרבים בתוך הרשות מבטלת מחיצה בידי שמים, וא"צ שהבקיעה תהיה על המחיצה (ועי' בשו"ת בית שלמה סימן נ"א שהאריך בזה). [אך ראוי לציין שבמחיצה שבידי אדם כגון צוה"פ אינו בטל אלא ברה"ר ולא בכרמלית.] הרי שאין שום רמז בדברי החכמת שלמה הנ"ל דהס"ר תלוי בעיר, כי הרי לא דיבר כלל מרה"ר אלא מביטול מחיצות.

ואדרבה לענין רה"ר כתב הגרש"ק להדיא בספרו ובחרת בחיים (סימן קי"ח) וז"ל, "להיות דין רה"ר בעינן שיהא ס' רבוא ביחד", הרי שדעתו שהס"ר תלוי ברחוב וכדפשטות השו"ע והפוסקים.


וזה לשונם: וכ"ה בתפא"י בפתיחה למס' שבת דכל שיש בעיר ס' רבוא אפי' אין ברחוב עצמו ס' רבוא הוי רה"ר.


תגובתינו

וז"ל התפארת ישראל, "סרטיא, ואם אחד מאלו השנים רחב ט"ז אמה וס' רבוא בני אדם דרין בהעיר לעבור בו בכל יום", עכ"ל. תמיה איך מביאין ראיה לסתור, הרי מדבריו מוכח כדברינו דעיר אינו אלא היכי תימצי שיעברו ברחובה ס' רבוא. וכן מוכח להדיא בתפארת ישראל בפתיחה לעירובין, וז"ל שם ומ"ש המג"א ס"ק מ' דאפי' רבים בוקעים בחריץ כל שאין ס' רבוא בוקעין שם, לא מבטלי מחיצתא, ואייתי ראיה מסימן שמ"ה ס"ק ז', לפענ"ד היינו דלא שוי לר"ה אבל כרמלית מיהו הוה", עכ"ל. הרי דהתפארת ישראל הסכים עם המג"א דאם אין בהחריץ עצמו ס' רבוא לא הוי ר"ה אף אם יש בעיר ס' רבוא.


וזה לשונם: וע"ע בשו"ת אחיעזר ח"ד סי' ח', בתשובתו לעיר פאריז, וז"ל שם "והנה בודאי נראה שפאריז היא רה"ר גמורה מה"ת, שיש בה ששים רבוא בוקעים, אע"פ שאין בה בכל רחוב ס' רבוא בוקעים מ"מ מקרי רה"ר, דגם ירושלים ומחוזא לא היו ס' רבוא בכל רחוב וכו', שו"ר בתשו' בית אפרים סי' כ"ו וכו' ושם חשב לי' פאריז רה"ר מה"ת" עכ"ל.


תגובתינו

ראשית, צריך להבין מש"כ האחיעזר בשם הביא"פ דפאריז נחשבת לרה"ר מה"ת, הרי הביא"פ כתב מפורש להיפך, וז"ל, "לפי שהי' מצוי שם כמה עיירות גדולות כו' שהיו בו ס' רבוא, כגון עיר הגדולה פאריז לונדון ווינא פפד"מ כו' ועי' בתשובות ח"צ סי' ט"ז לענין אינגלטירא שכתב כו' ויש בה כמה סרטיות ופלטיות ודשו בה רבים ואולי ס"ר כו' ואמנם עיירות שבמדינות אלו רחובותיהם קצרים ואין בהם רוחב י"ו אמה, וגם אין מכוונים משער לשער", עכ"ל. הרי להדיא כתב הביא"פ דפאריז אינו רה"ר, ועל כרחך צ"ל דהאחיעזר הבין מדבריו, שאלמלי אין ברחובותי' רוחב ט"ז אמה ואינם מפולשין, עדיין הוה רה"ר מצד שיש בהם ס"ר.

וזה ברור דאין להוציא מדברי הביא"פ דכל העיר נחשבת לרה"ר, דלא מבעיא כל הראיות הברורות שהובאו לעיל שדעתו דהס"ר תלוי ברחוב, אלא אפילו מאותו קטע עצמו שהעתיק האחיעזר מדברי הביא"פ, לא שייך כלל להבין דהס"ר תלוי בעיר. דהרי הביא"פ מביא שם (באותו קטע) את לשון הרב השואל בתשו' חכ"צ על אינגלטירא שהיא "ארץ רחבת ידים ויש עליה כמה סרטיות ופלטיות בתוכה דדרסי בה רבים ואולי ס' רבוא בלא עיכוב כלל". הרי דלא יתכן שהאחיעזר יבין מהביא"פ אחרת ממה שהוא עצמו כתב שהס"ר תלוי בפלטיא/רחוב.

ומה שכתב האחיעזר ד"אע"פ שאין בה בכל רחוב ס' רבוא מ"מ מקרי רה"ר, דהרי גם ירושלים ומחוזא לא היו ס' רבוא בכל רחוב", אין מכאן שום הוכחה כלל לדבריהם דלדעתו תלוי הס"ר בעיר, דכוונתו דבעיר הגדולה פאריז יש בה רחוב אחד שס"ר רבוא בוקעים בה, ועי"ז נעשים כל רחובות העיר המפולשין אליה, רה"ר. וזהו מדויק מלשונו שהדגיש ב' פעמים שאין בה 'בכל רחוב' ששים רבוא (ולא כתב שאין 'בשום' רחוב, או שאין ברחוב אחד), כי די בכך שיש רחוב אחד בלבד שיש בה ס"ר כדי שכל העיר תהוי רה"ר.

ועל כרחך דזהו כוונת האחיעזר, דאל"כ מה ראיה מירושלים וממחוזא, דאי נימא דס"ל להאחיעזר דמצרפים כל הרחובות לס' רבוא, מנ"ל דבירושלים ומחוזא היו כל רחובותיהם רה"ר דילמא רק רחוב אחד. וכמוכח מרש"י (עירובין ו' ע"ב) "ירושלים, רשות הרבים שלה מכוון משער לשער", הרי דמיירי מרחוב אחד שבירושלים. וכן מוכח ממחוזא, דהרי שם בגמ' לא נאמר על כללות העיר מחוזא, אלא על אבילי דמחוזא הוי רה"ר, דהיינו הרחוב הראשי שמפולש לכל אורך העיר משער לשער. וה"ה לעיר פאריז דדי שהיה מצוי שיהיו ס"ר ברחוב מרכזי אחד כדי שכל העיר תהוי רה"ר, וכמ"ש בתשו' מנחת אלעזר (ח"ג סי' ד) וז"ל "שאין לנו רה"ר בזה"ז דאין ס' רבוא רגילין לעבור בו, הנה לפי"ז בעיירות הגדולות כמו לונדון פאריז וויען וברלין וכהנה ברחובות הגדולים מקום המסחר ביותר דבודאי ס' רבוא בוקעין בו ביום". וכ"כ בשו"ת ישכיל עבדי (ח"ב קונטרס אחרון סימן ו') וז"ל, "ופאריז ודאי דאין זה (רה"ר) אלא ברחובות הגדולים מקום המסחר". לאור הנ"ל ברורה כוונת האחיעזר, דבעיר הגדולה פאריז הרי יש בה רחוב שס"ר רבוא בוקעים בה, ועל ידה נעשית כל רחובות העיר המפולשין אליה, רשות הרבים.


וזה לשונם: וע"ע בערוך השלחן סי' שמ"ה סי"ח ע"ש.


תגובתינו

אדרבה, ממה שהדגיש הערוך השלחן שם "דהאידנא אין לנו רה"ר רק בערים ספורות הגדולות בעולם כמו ערי מלוכה שיש בה ס' רבוא", מוכח בעליל דכונתו על הרחוב המרכזי של העיר, דהרי בערי מלוכה היו כמה מליון אנשים, וע"כ שהיה שייך שימצאו ס"ר ברחוב המרכזי, וכדעת שאר הפוסקים.

והראיה לכך ממה שדייק (להלן סעי' כ"ו) מדברי הטור שכתב עוברין דמשמעותו שיעברו ברחוב וז"ל "והטור והשו"ע כתב עוברין והשו"ע הוסיף בכל יום, ולפי"ז גם במסילת הברזל ליכא רה"ר, אבל לא ידעתי, דרש"י לא הזכיר עוברין אלא שבעיר יהיה מצוי ס' רבוא וכו', הרי שלא הוצרך בכל יום וכו', ויראה לי שזה שכתוב בכל יום לאו דוקא", עכ"ל הערוך השלחן. והיינו שהקשה על הטור והשו"ע שכתבו עוברין, דהרי רש"י לא כתב אלא מצויין בעיר ולא עוברין ברחוב, ולכן כתב לתרץ דבכל יום לאו דוקא, כדי ליישב קושייתו דאין סתירה מרש"י להטור והשו"ע, דע"י שמצויין בעיר תמיד ס"ר, הם עוברין ברחוב במשך הזמן, הרי דעת הערוך השלחן מבוארת להדיא דהס"ר צריכים שיעברו ברחוב.


וזה לשונם: וכ"כ הגאון מטשעבין ז"ל שניו יארק, חשוב רה"ר מה"ת,


תגובתינו

דברי הגאון מטשעבין ז"ל שכתב "ובפרט בעיירות גדולות כמקומכם [בברוקלין] דרשות הרבים גמור הוא", עכ"ל. ומה ראיה מצאו בדבריו אלו, הרי פשוט דמש"כ ובפרט בעיירות גדולות קאי על נידון השאלה אי מותר לצאת עם המורה שעות, וע"ז כתב דבעיירות גדולות כ"ש שאסור לצאת עם המורה שעות דכיון דאיכא בעיר רחוב שהוא רה"ר גמורה, א"כ עלול שיעבור בדרך הילוכו באותו הרחוב שהוא רה"ר, וע"כ אסור לצאת אף בשאר הרחובות שאינם רה"ר. וכבר הזכרנו לעיל דאכן סברו כמה וכמה מגדולי הפוסקים האחרונים שבערים הגדולים ישנם רחובות שס"ר בוקעים בהם, וכמה מהם אף כתבו זאת מפורש על עיר ברוקלין שיתכן שיהיה בה רחוב כזה, ה"ה מהר"י שטייף (סי' ס"ח) וז"ל, "בקל יש לתקן כו' בעיר ברוקלין כו' וע"י תיקון זה יהא אותן השווקים מובדלת מיתר השווקים שיש בהם דריסת הרגל של ס"ר שלא יהיה פרוצים להם", וכן סבר האגרות משה וכתב מפורש כן (ח"א סימן ק"ט טרם חידושו שמצרפים כל העיר) וז"ל "וגם הא בנוא יארק וברוקלין יש אולי מקומות שהם רה"ר דאורייתא שהולכים שם ששים רבוא, ואם בנוא יארק אפשר שאינו דאורייתא מצד היקף מחיצה וכו' מ"מ בברוקלין אפשר יש מקומות שהם רה"ר", עכ"ל.

ופשוט שדעת קדשו של הגאון מטשעבין לא היתה אחרת מכל שאר גדולי הפוסקים כפשטות השו"ע דהס"ר תליא ברחוב. והא ראיה דאילו היה ס"ל דבעירות גדולות כמו ניו יארק וברוקלין נחשבים לרה"ר מן התורה, שע"כ אי אפשר לתקן בהם עירובין, מדוע נמנע מלהורות למעשה להחמיר ולאסור (בפשיטות כמו שפסק לגבי איסור הוצאת מורה שעות), כאשר נתבקש מהאדמו"ר מקופישניץ זצ"ל (שנסע במיוחד לכך מארה"ב לארה"ק) לשמוע חוות דעתו ולהכריע במחלוקת הידועה בענין תיקון עירובין בעיר ניו יארק (ראה "שר התורה" עמוד 514). הרי שוב עירבו בעלי הקונטרס מין בשאינו מינו.


וזה לשונם: וכן הי' דעת הגאון מוהר"א קאטלר זצ"ל והגאון מוהר"מ פיינשטיין זצ"ל והגאון מהר"י קאמינעצקי זצ"ל, שמאנהעטען הוי רה"ר מה"ת, וכמו שנעתיק לשונם להלן בסוף הקונטרס, וגם שם לא הי' ששים רבוא בוקעים בהרחוב, כמו שכתב באגרו"מ ח"א סי' קל"ט אות ה', אלא מאחר שיש בהעיר ס' רבוא בזה לחוד ס"ל דהוי רה"ר.


תגובתינו

הנה שוב הם חוזרים על טעותם לערב מין בשאינו מינו, כי הגאון מוהר"א קאטלר נקיט בגלימת דודו-זקינו המשכנות יעקב, דלית ליה לשיטת רש"י, וא"צ לרה"ר שיהיו ס"ר בוקעין בין בעיר ובין ברחוב, וכמבואר ב"משנת רבי אהרן" (סימן ו או"ק י). ואגב יש לציין שעדיין לא ידוע בבירור על איזה יסוד ביסס דעתו דמאנהעטען הוי רה"ר מה"ת, כי הרי תשובתו ב"משנת רבי אהרן" לאו דוקא נכתבה לגבי מאנהעטען, ושחל"ח בטרם הספיק לגמור ולהסיק תשובתו, כדהעיד בנו הגאון רבי שניאור זצ"ל, עי' "דברי מנחם" (או"ח ב תיקון עירובין במנהטן נ"י, עמוד טז).

וכן מסתבר שזהו היה גם דעתו של מהר"י קאמינעצקי זצ"ל, כהמשנה ברורה דנקט כהמשכנ"י דלית ליה שיטת ס' רבוא כלל ועיקר.

ולענין מה שכתבו בשם האגרו"מ דטעם איסורו במאנהעטן דהוא מחמת שיש בהעיר ס' רבוא, זה אינו, כי הרי אי מאנהעטען מוקפת מחיצות, לכן נזקק האגרו"מ לטעמים אחרים כדי לאוסרו. וכן מה שכתבו עוד בשם האגרו"מ דגם שם (במאנהעטען) לא הי' ששים רבוא בוקעים בהרחוב, גם זה אינו אלא עוד טעות נוסף על ששים רבוא טעויותיהם, דהלא מה שכתב שם האגרו"מ קאי על הגשרים שלפי החשבון אין בכל גשר ס"ר עוברים בכל יום, משא"כ לגבי הרחובות שבעיר מאנהעטען כבר הזכרנו לעיל דכתב מפורש (באו"ח ח"א סי' ק"ט) "וגם הא בנוא יארק וברוקלין יש אולי מקומות שהם רה"ר דאורייתא שהולכים שם ששים רבוא, ואם בנוא יארק אפשר שאינו דאורייתא מצד היקף מחיצה", עכ"ל ובזה תואמים דבריו לשאר הפוסקים שהזכרנו לעיל (תירוש ויצהר, מהר"י שטייף, תפארת נפתלי, ויען יוסף).


וזה לשונם: וכ"כ הגרי"ץ דושינסקי זצ"ל בתשובתו [הנדפס בקובץ "המאור" ח"א סי' תק"ב] וז"ל "ולפי"ז בעיר גדולה כמו ניו יארק בודאי הוי רה"ר מן התורה דששים רבוא בוקעים בה" עכ"ל.


תגובתינו

המהרי"ץ דושינסקי דן לגבי נשיאת תכשיטין, וכדהזכרנו לעיל דס"ל "בעיר" הגדולה כניו יורק שייך שיהיה בתוכה רחוב מרכזי, כגון בראדוויי, דס"ר בוקעים בו והוי רה"ר מה"ת, ולכן כל העיר אסורה לישא תכשיטין (כל זמן שלא תיקנו בה עירוב, להבדיל ולסגור ע"י צוה"פ את הרחוב דס"ר בוקעין בו).


המשך יבוא בס"ד

No comments:

PART 3: THE TRUTH REGARDING THE STAMFORD HILL ERUV

Their argument: But the Mishnah Berurah argues that most poskim uphold asu rabbim u’mevatlei mechitzta , so according to most poskim the...