Friday, December 31, 2010

Eruvin in the News: Jerusalem 10

Jerusalem Eruv Linked to Northern Neighborhoods

Jerusalem city councilwoman Yael Antebi has informed residents of the Pisgat Ze'ev and Neve Ya'akov neighborhoods, at the northern end of the city, that the city's religious council has connected the eruv, a symbolic border, to that of the two neighborhoods. The eruv demarcates the area in which Jews are allowed to carry objects or do things such as pushing baby carrieages on Shabbat without being in violation of Jewish law. Read on...

Wednesday, December 29, 2010

Eruvin in the News: Woodside Park, London

Woodside Park is Looking to Join the Eruv Club

By Jay Grenby

Woodside Park Synagogue is putting the finishing touches to its plans for an eruv, which it intends to submit to Barnet Council in early spring.

The move follows community and general public consultation meetings. If approved, the eruv will cover four square miles, taking in Whetstone, Oakleigh Park and Totteridge, as well parts of Finchley. Read on...

Thursday, December 23, 2010

Eruvin in the News: Far Rockaway/Lawrence, NY 2

The Five Towns Eiruv: The Inside Story

By Menachem Kagan

Neither rain nor snow nor sleet nor hail . . . This article is not about the U.S. Postal Service, but about the Five Towns eiruv. Like mail carriers, the individuals who make sure the eiruv is up each week work through all kinds of weather—sometimes with a cooler full of drinks, other times with raincoats and layers of warm clothes—ensuring that any problems with the eiruv are fixed in time for Shabbos. Maintaining the eiruv involves two steps: carefully checking the eiruv every week, and hours of maintenance to fix the myriad of problems that arise. The checkers are mostly volunteers from the Yeshiva Gedolah of the Five Towns. “I feel fortunate to have the z’chus to enhance so many peoples’ oneg Shabbos. It must be that the others feel this way as well, because no one ever complains—even when the weather is particularly bad and we’re sloshing through the snow in our boots while most people are warm and dry inside,” said one of the kollel members. The checking involves many of the bachurim and kollel members. “If you happen to be at the Yeshiva Gedolah’s parking lot at the right time you can see them all pile into cars and drive off in all directions!” said another kollel member. The checkers are organized and overseen by the maintenance crew, who are constantly conferred with regarding different changes and problems. Read on...

Thursday, December 16, 2010

Eruvin in the News: Dallas, TX 3

How Fishing Wire Helps North Texas Jews Live in the Modern World

By Pamela Gwyn Kripke

You might not know that you are in it, when you are in it. I have been in it, and have not known. Okay, I have noticed the kosher deli at the Tom Thumb supermarket and the three kosher deli men behind the counter. This is not remarkable, coming from New York. I have noticed the fringe from their prayer shawls peeking out from their white coats. But known that I was in something? Actually within a place, a province, a spiritual arrondissement? God, no. Read on...

Friday, December 10, 2010

Eruvin in the News: Borehamwood, London 12

Jewish Community Feels 'Transformed' After Eruv Installation

By Suruchi Sharma

The Borehamwood Eruv has proved to be a contentious subject since the original planning application was passed in 2007.

An eruv is a symbolic religious boundary to allow Orthodox Jews to carry out tasks usually prohibited on the Sabbath, such as carrying or pushing. Read on...

Wednesday, December 08, 2010

Eruvin in the News: Pinner, London

An Eiruv for Pinner

Pinner United Synagogue (part of the United Synagogue in London) plans to build an Eiruv in its environs. This talk, presented in the Community's SHAPE Adult Education Programme, introduces the members to the concepts behind an Eiruv and addresses some of their concerns. Read on...

Tuesday, December 07, 2010

Eruvin in the News: Queens, NY 3

Eruv Extended to Six Neighborhoods

By Bob Doda

Those that observe Torah law in six Queens communities will now be able to move about freely on the Sabbath and during the High Holy Days thanks to a yearlong process which culminated at Queens Borough Hall last week.

The Margaret Tietz Nursing and Rehabilitation Center – with the help of prominent community rabbis – have extended an eruv – a wire connected to light posts creating an enclosed boundary – linking six communities to the nursing and rehabilitation center, allowing those who practice Torah law to travel within those confines while carrying items during the Sabbath. The objective of the extension was to allow members of the community to push strollers and visit loved ones at Margaret Tietz without obstructing Torah law. Read on...

Friday, December 03, 2010

Eruvin in the News: Stanmore, London 5

Harrow Approves Stanmore Eruv

Harrow Council has granted planning permission to create the largest boundary in London to give Orthodox Jews greater freedom on the Sabbath.

Within the Stanmore Eruv, one of just hundreds worldwide, observant Jews will be able to perform duties on the Sabbath - from pushing babies in prams to carrying essential medicines - which they are otherwise forbidden to do. Read on...

Eruvin in the News: Brondesbury Park, London

Another Eruv Planned

By Robyn Rosen

Brondesbury Park Synagogue is planning the latest London eruv, allowing the Orthodox to carry items or push buggies and wheelchairs on Shabbat.

An eruv committee has been formed and meetings are being held to confirm the boundaries, taking in Brondesbury Park, Queens Park, Mapesbury and parts of West Hampstead. Read on...

Eruvin in the News: Queens, NY 2

Tietz Center Sets Up Eruvs

Symbolic Fence Allows For More Mobility During the Sabbath

By Joe Anuta

A Jamaica Hills nursing and rehabilitation center has been working to connect orthodox Jewish communities in several northern Queens neighborhoods — literally.

Representatives from the Margaret Tietz Center gathered at Borough Hall Tuesday to celebrate the extension of a traditional structure that allows Orthodox Jews to move about on the sabbath and, more importantly, allows them access to the center at 164-11 Chapin Pkwy. Read on...

Eruvin in the News: Westhampton Beach, NY 18

Eruv Proposal Sends Villages Scrambling for Legal Advice

By Erica Jackson

Westhampton Mayor says he is unsure of the legality of an Eruv.

A proposal by the East End Eruv Association to create an Eruv around Westhampton Beach and parts of Southampton Town the the Village of Quogue has led local municipalities to seek legal counsel.

The Village of Westhampton Beach has scheduled a meeting with its lawyers this week to discuss the proposal that has many local up in arms. Read on...

Monday, November 29, 2010

Eruvin in the News: Cresskill, NJ

Cresskill’s Jews Get a New Eruv

By Alexa Kravitz

After the sun sets Friday on the Borough of Cresskill, Shabbat-observant Jews can walk to shul carrying their tallit bags and pushing their baby strollers, thanks to the town’s newly constructed eruv.

Literally, an eruv is a small piece of black plastic or rubber over the town’s telephone poles. Figuratively, it is symbolic fence that encloses a safe space for observant Jews to carry items such as keys or tallit bags or push baby strollers on Shabbat and holidays, when they are forbidden from carrying anything in public spaces. On Nov. 10, Cresskill put up an eruv, thrilling the local Jewish community, according to Rabbi Mordechai Shain, director of Tenafly’s Lubavitch on the Palisades, which spearheaded the effort to create the eruv. Read on...

Eruvin in the News: Borehamwood, London 11

Eruv to 'Go Live' in Borehamwood and Elstree This Weekend

By Suruchi Sharma

A symbolic religious boundary to allow Orthodox Jews to carry out tasks usually prohibited on the Sabbath will be used for the first time this weekend across Borehamwood.

The original planning application for the boundary was passed in 2007 and amendments to the plan were unanimously approved by Hertsmere Borough Council's planning committee in November last year. Read on...

Eruvin in the News: Stanmore, London 4

Expanded Stanmore Eruv Plan is Approved

By Robyn Rosen

An application for an expanded Stanmore eruv has been approved by Harrow Council.

The original application was passed by the council in June of last year but the eruv committee decided to extend the north and south boundaries.

Additional streets include Hilltop Way, Fallowfield, Aylmer Close, Little Common, Abercorn Road, Belmont Lane, Oak Tree Close, Acorn Close, Golf Close, Courtens Mews and Wolverton Road. It will cover Stanmore Synagogue and some small minyanim and will border the Edgware eruv. Read on...

Eruvin in the News: Stanmore, London 3

Permission Granted to Complete Eruv

Approval has been granted to create an Eruv in Stanmore, which will be the largest area of its kind in London.

The Eruv is a symbolic boundary used by Orthodox Jews which allows greater freedom and easier mobility on the Sabbath. Read on...

Friday, November 19, 2010

Eruvin in the News: Stanmore, London 2

Harrow Council Grants Permission to Expand Stanmore Eruv


By Jack Royston

An area of Stanmore where Orthodox Jews can break tradition on the Sabbath will become part of the biggest of its kind in London.

The boundaries of the Eruv will be extended to link it to one in Edgware, allowing those who follow the faith to do day-to-day tasks like pushing prams and carrying shopping on the religion's holy day. Read on...

Thursday, November 18, 2010

Eruvin in the News: Westhampton Beach, NY 17

Quogue Village Hires Attorneys Over Eruv


The Quogue Village Board on Friday agreed to spend up to $20,000 on private attorneys, asking them to investigate whether or not a non-profit interested in creating a symbolic Jewish religious boundary can legally do so without securing village approval. Read on...

Wednesday, November 03, 2010

Eruvin in the News: Westhampton Beach, NY 16 ― Anti-Orthodox Bias Rears its Ugly Head Yet Again

Nonprofit Gets Preliminary OKs For Hamptons Eruv

A nonprofit formed to create an eruv in the Hamptons has received preliminary permission from two utilities to use their poles in creating the symbolic religious border in the Westhampton Beach area.

The East End Eruv Association, a nonprofit created in March, had applied to Verizon and the Long Island Power Authority for permission to string wires on their utility poles to create the eruv. Read on...

Wednesday, October 27, 2010

Eruvin in the News: Westhampton Beach, NY 15

Eruv Proposal Moves Forward, As Verizon And LIPA Give Initial Approvals

By Will James

A non-profit organization has cleared two major hurdles on the path to establishing a symbolic Jewish religious boundary, known as an eruv, that would encompass Westhampton Beach Village and the hamlet of Quiogue, the head of the organization said on Wednesday.

Marvin Tenzer, the Westhampton Beach resident who heads the East End Eruv Association, said he received word from Verizon on Tuesday evening that the company intends to allow his organization to attach markings, known as “lechis,” to utility poles in order to delineate an eruv that would encompass Westhampton Beach and Quiogue, and also include parts of Quogue and Westhampton. The Long Island Power Authority, which owns other utility poles in the area, agreed to allow the organization to mark its poles this summer but is currently reviewing that agreement, according to a spokeswoman. Read on...

Wednesday, October 13, 2010

Eruvin in the News: Westhampton Beach, NY 14

Battle 'Lines' in Hamptons

By Selim Algar

A Hamptons holy war is flaring again.

A renewed push for a symbolic Jewish boundary on the East End has sparked a bitter battle between supporters of the religious marker and opponents who brand it divisive.

Led by Manhattan attorney Marvin Tenzer, an Orthodox Jewish group is lobbying to install the boundary -- known as an eruv -- in West Hampton Beach, Quiogue and parts of Quogue and greater West Hampton. Read on...

Wednesday, September 08, 2010

K’siva V’Chasima Tova

As the New Year 5771 approaches, it is my fervent wish that תהא שנת עם אחד. May this be the year in which, in the zechus of eruvin, we merit shalom and unity as expressed in the Yerushalmi (Eruvin 3:2, 7:9) so that collectively we may be zocheh to greet Moshiach speedily in our days.

I would like to wish my readers and all of Klal Yisroel a k’siva v’chasima tova and a gut gebentchte yahr. Hashem yemaleh kol mishalos lebecha l’tova.

Saturday, August 28, 2010

Eruvin in the News: Westhampton Beach, NY 13 ― Anti-Orthodox Bias Rears its Ugly Head Yet Again

Westhampton Beach Village Mayor Expects New Eruv Proposal

Updated 8/29/2010 - 5:15 PM

See comment section.

By Will James

A group has taken initial steps to put up a Jewish religious boundary, known as an eruv, that would encircle almost all of Westhampton Beach Village and the hamlet of Quiogue, as well as parts of Quogue Village and the hamlet of Westhampton, according to Westhampton Beach Village Mayor Conrad Teller.

The Westhampton Beach Village Board held a special executive session on Wednesday to discuss the possible eruv, a designated area in which Orthodox Jews would be allowed to push and carry objects on the Sabbath, activities that are normally prohibited on their holy day. In past years, an application by the Hampton Synagogue to create a smaller eruv inside Westhampton Beach sparked a political fire storm in the village. The Hampton Synagogue withdrew its application to the village in May 2008, and has not since reapplied. Read on...

Thursday, August 26, 2010

Houses as Mechitzos: Exclusive to the Chazon Ish?

I am sure that the majority of my readership is familiar with the Chazon Ish’s shita regarding mechitzos habatim [houses] and is also familiar with the allegation that his shita is a chiddush that is not shared by any poskim. However, these assertions are generally incorrect.

To begin with, I would like to clarify that, l’kol hadeios, batim are no different than mechitzos (see for instance: Mabit, 1:48; Magen Avraham, 358:5; Ginas V'radin, klal 3:22; Mayim Rabim, siman 38, and the Bais Ephraim, Teshuvos HaBach HaChadashos, siman 3, p. 258). The only contention is regarding the efficacy of mechitzos habatim when enclosing a reshus harabbim.

I am sure that many of my readers do not realize that there are poskim prior to the Chazon Ish who allowed for mechitzos habatim to enclose an area on three sides that would otherwise be classified as a reshus harabbim. In order to make use of batim as mechitzos, these poskim needed to employ two out of the three fundaments that the Chazon Ish made use of: 1) That we pasken lo asu rabbim u’mevatlei mechitzta. 2) That we maintain pirtzos esser is d’rabbanan. It is important to note that these two fundaments are really not a chiddush but have been accepted as halachah pesukah (see The Overwhelming Majority of Achronim Maintain Lo Asu Rabbim U’Mevatlei Mechitzta and Pirtzos, Biblical or Rabbinical proscription?). [I will soon address the third fundament, which is the Chazon Ish’s chiddush.]

The following poskim maintain that batim are qualified as mechitzos when encompassing a reshus harabbim:

ז"ל הבית אפרים (סימן כ"ו דף ל"ז ע"ב ומ"ט ע"א):

תשובה הנה בנדן הלז יש בזה שני אופנים האחד אם דרך עובר באמצע העיר ממש כזה ב C והשני אם הדרך המפולש הוא מפסיק בסוף הרחוב היינו בין שלשה מחיצות הבתים המקיפות הרחוב ובין המחיצה הרביעית כזה ב ו ... ועתה אלכה ואשובה אל מקומי הראשון לברר שאלתינו והנה באופן הא' שהדרך עובר באמצע העיר נראה ברור דמועיל צורת הפתח כאשר בררתי הדברים כשמלה שאף בשם ד' מחיצות לבד דעת כל הפוסקים כרבנן דלא אתו רבים ומבטלי מחיצתא ומכ"ש בזה שיש כאן מחיצות גמורות וד"מ המקיפים מכל צד דאף דבאמצע המחיצה מזה ומזה בקעי רבים לא מבטלי וכיון דלענין פסי ביראות מהני כה"ג שיש שם ד"מ אף על פי שלא התירו אלא לעולי רגלים היינו שאין שם רק פסין טפח ופרוץ באמצע לגמרי ובזה שיש מחיצות שלימות וגם עושין צורת הפתח במקום בקיעת הרבים הוי רה"י גמור לטלטל בו אף מדרבנן ... ובאופן הב' שהדרך המפולש הוא בסוף הרחוב ויש ג' מחיצות מעב' אחד של הדרך ומחיצה ד' מעב' השני מכל מקום נראה דגם בכה"ג כיון שיש כאן ג' מחיצות שלימות שאין בטלים משום בקיעת הרבים אף שבקיעת הרבים מפסקת בין מחיצות אלו למחיצה שבעב' שכנגדה מכל מקום שוב מועיל בזה צוה"פ ואמרינן פתחא היא ושרי ומכ"ש אם ממחיצה הד' יוצאין גפופין ובליטות כרוחב אמה ויותר ולא גרע מפסי ביראות ועמש"ל מדברי רבינו יהונתן אם בנה לו עמוד מכאן הוי כחצר שיש לו ד"מ כו'.


וז"ל הבית שלמה (סימן נ"א):

אמנם אחת ראיתי להעיר אשר לא עלה ולא יעלה על לב המערער. שכיון שרוצה להעמיד צוה"פ לרוחב הדרך סמוך אל ההרים, א"כ אם הדרך רחב ט"ז אמה י"ל דהוי רה"ר ... ולרה"ר עצמו אינו מועיל צוה"פ כמבואר בשס דף ו' [דצריך דלתות] ... ובשלמא בכל העיירות שדרך המלך הולך באמצע כיון שיש עכ"פ בתים גם בהצדדים שדרך המלך ביניהם א"כ עכ"פ יש שם ד' מחיצות ובכה"ג לרבנן דף כ"ב דקי"ל כוותיהו לא אתי רבים ומבטלי מחיצות, אבל בניד"ד שנראה שאין בתים ... א"כ יש חשש בזה להסוברים דגם עכשיו יש רה"ר. וכבר האריך הרחיב בזה בתשובת בית אפרים. ע"כ מהראוי לעשות לשתי הרוחות עמוד מכאן ועמוד מכאן רחב אמה, וא"כ הוי נמי כשם ד' מחיצות ... ובזה כבר יצאו מחשש זה.


וז"ל הנפש חיה (סימן ל):

דהנ' יש לספק על כל ההיתר צוה"פ הנהוג בינינו כיון דהדרך רחב ט"ז אמה והוי כרה"ר ולא מהני צוה"פ ... וצ"ל דאנו סומכין על דיעה זו דלא הוי רה"ר רק בס' רבוא בוקעין בו. ועוד הטעם דלרבנן כל היכא דאיכא שם ד' מחיצו' היינו דאיכא בכל צד מחיצה לא אמרינן אתי רבים ומבטלי מחיצתא, ומשו"ה מהני לדידן צוה"פ דאיכא שם ד' מחיצות שישנו מחיצה בכל צד ... אך בנ"ד שכבר נבנה בתים ויהי' שם שם ד' מחיצו' ממחיצו' העשיות בידי אדם ושפיר מהני צורת הפתח.

Additionally, there are poskim who argue that batim are sufficient to encompass an area otherwise classified as a reshus harabbim, but for an alternative reason. They maintain that since the streets are lined on two sides by batim, the streets would need to be mefulash m’shaar l’shaar in order to be classified as a reshus harabbim.

The following poskim maintain that batim are sufficient to encompass a reshus harabbim if they break the streets’ requirement of mefulash:

ז"ל השער הזקנים [להגאון בעל שמלת בנימין מהאמבורג] (דף קט"ז):

ומיהו י"ל כדפרש"י בפ"ק דעירובין באין מחיצה ברוחב י"ו אמה הוי רה"ר וביש מחיצה בעי מפולש משער לשער, וכן כתב הטור וש"ע בסי' שמ"ה דשווקים ורחובות בעינן מפולש משער לשער ואם אינו מפולשים אע"ג דאינם מתוקנים בצוה"פ אין כאן רה"ר דאוריי' דמכ"מ יש היקף מחיצות [כוונתו דהפירצות אע"פ שאינו מתוקנות בצוה"פ אינו מבטל שם מחיצה מן העומד] וה"נ איכא מחיצה דבתים משני צדדים א"כ אפילו הוי רחב י"ו אמה מ"מ בזמנינו ליכא מפולש משער לשער כמו שכתבו הפוסקים ואין לו דין רה"ר.


וז"ל הביאור הגר"א (סימן שמה):

ואין לו חומה – זהו סרטיא: ופירש בדמשק אליעזר "דהיא מסלה ואין לה חומה משום צד." ואפי' יש להם חומה – זהו פלטיא: ופירש בדמשק אליעזר "שהיא רחובה של עיר ויש לה חומות משני צדדים, ומשני צדדים מכוונים שערי העיר זה כנגד זה" [כוונתו דבתוך העיר בכל ענין יש לו חומה ע"י הבתים שבשני צדדים, ועל אותן הבתים התנה המחבר שיהא מפולש ומכוון א"כ מבואר דאם יש בתים נגד הפילוש מבטל מינה שם מפולש].

In the same vein, I came across a fascinating teshuvah in Shu”t Rabi Akiva Yosef (from Rav Akiva Yosef Schlesinger) where he says that he had a dream why we are lenient today regarding reshus harabbim:

ז"ל השו"ת רבי עקיבה יוסף (סי' צ"ב):

ע"ד אשר נהגו להקל ברה"ר בזמן הזה, כמו שכ' בשו"ע (או"ח סי' ש"ג סע' ח"י) ובכמה מקומות, משם דבזה"ז ליכא רה"ר דאורייתא, ומצינן כרכים גדולים אשר להם שווקים רחובים, ומהיכי תיתי להקל בספק דאורייתא... אמנם העירוני ע"י כי כל עיר יש בה בתים סביב סביב, לא יגרעו הבתים האלו מן חומה המקפת סביב, וכמו שאמרי' (עירובין ו:) ירושלם אילמלא דלתותיה ננעלות בלילה (ה"נ) חייבין עליה ופרש"י התם דוקא אם הרשות הרבים מפולש מכוון משער אל שער אז צריך נעילה, או ראוי' לנעול, וכן נכפל התם בפרש"י (שם ע"ו ד"ה ר"ה) דוקא במפולש לרה"ר, משא"כ בעיירות שלנו בתוך העיר ליכא פילוש לרה"ר לעולם, כי אם הבתים הולכים סביב סביב במבואות, על כן בתוך העיר לעולם לא נחשב כי אם כמו כרמלית, ועל כן שפיר אמרו בזה"ז ליכא רה"ר דאורייתא, שאין לו מציאות אם לא לחוץ לעיר בצידיה...

Furthermore, I would also add the Mayim Rabim to the list of poskim who allow batim to encompass a reshus harabbim if they break the streets’ requirement of mefulash. However, even though in a few teshuvos he did mention batim in regards to mechitzos, he did not remark on their efficacy in a reshus harabbim. Nevertheless, it is clear from the teshuvah, which the following quote was excerpted from, that he would uphold that batim have the same halachic ramifications for a reshus harabbim as do mechitzos:

ז"ל המים רבים (סימן ל"ח):

דין העיר שהיא ר"ה הוא היכא שאין לה חומה או אם יש לה חומה היכא שר"ה שלה מכוון משער לשער ומפולש כלומר ... ר"ה בתרי גווני או כשאין לה חומה או כשר"ה שלה מכוון משער לשער ... אין לשום אחת מהן דין רה"ר עד שיהיו רחבים ט"ז אמה ומבלי היקף ואם יהיו להם חומה שלפחות יהיו מפולשין, כי הר"ה צריך להיות דומה לדגלי מדבר הרחב ט"ז אמה שהוא מקום הילוך רבים ומבלי חומה, וכשהוא מפולש ג"כ משער לשער אין בו חומה קרינן בי כי שני מחיצות לאו כלום הוא.

I would also like to point out that Rav Yonasan Stief who was a contemporary of the Chazon Ish independently argued for the use of batim as mechitzos in a reshus harabbim:

ז"ל המהר"י שטייף (סימן ס"ח):

שהעיר מסובבת במחיצות של הבתים והבנינים מכל ד' רוחותיה והמחיצות נעשים ע"י בנ"א ואין רבים מבטלין אותן המחיצות ... ובס' שו"ת בית אפרים סימן כ"ו אחרי שהאריך בגדר ר"ה כ' כל שיש כאן ד' מחיצות הנראים לעומדים בתוכן לא אתי רבים לבטלם, א"כ כשנערב שכונות שכונות יש באפשרות לתקן אותם שיהיה באפשרות לראות השווקים שיבואו לתוך העירוב והו"ל רואין את המחיצות ומהני צוה"פ.

Referring back to the Chazon Ish (O.C. 74:10, 107:5-7), his chiddush further extended the use of mechitzos habatim by adding a third element ― that the din of omed creates a mechitzah.

The Chazon Ish argues: Since, me’d’Oraysa, a break in an enclosure that is omed merubeh does not negate the enclosure, when a street which continues through a city ends, either with houses or a dead end, the whole length of that street with the mechitzos habatim on both sides and its dead end would be considered omed merubeh on three sides, and me’d’Oraysa, a reshus hayachid. As a result, the intersections of that street, which were pirtzos, would halachically be termed k’omed dami, closed. Consequently, all streets that run perpendicular through this street ― which now has three mechitzos and halachically closed intersections ― would in turn be surrounded by three mechitzos themselves, their own mechitzos habatim on both sides of the street and a third wall, the omed of the intersection. This creates a spiraling effect throughout the entire city. The Chazon Ish concludes that there never would be in large cities a reshus harabbim because we would always find one street that is enclosed by three walls.

The halachic ramification of the difference between the Chazon Ish’s chiddush and the above mentioned poskim is as follows: According to these poskim in order that the street/area be classified as a reshus hayachid, we would need, at the minimum, for the mechitzos habbatim to enclose the street/area on three sides. However, according to the Chazon Ish, as long as one street in a city is encompassed by three mechitzos, all the intersecting streets which are only lined with two mechitzos would be classified as halachically enclosed with three mechitzos, as well. Given that in most cities today all the streets/areas are enclosed on all [and not just two] sides by mechitzos habatim, there is no need to only rely on the Chazon Ish’s chiddush since we can rely on all the above mentioned poskim, as well.

Eruvin in the News: Manchester, England 3

Sabbath Eruv Zone Plan for Greater Manchester Jews

Jewish people in Bury have submitted a planning application to create an "eruv" zone that will permit them to carry and push on the Sabbath.

Torah-observing Jews are forbidden from pushing their children or carrying keys outside of their homes on the Sabbath. Read on...

Tuesday, August 24, 2010

Eruvin in the News: Johannesburg, South Africa

Extension of Jewish boundary Sparks Crime Fears in South Africa

Johannesburg (AFP)---An Orthodox Jewish congregation in Johannesburg is at the centre of a controversy pitting religious tradition against security fears in one of the world's most crime-plagued cities.

The Greenside Hebrew Congregation has been erecting tall metal polls in several upscale residential neighborhoods to expand its "eruv", the symbolic enclosure within which observant Jews are allowed under Jewish law to push or carry things on the Sabbath. Read on...

Tuesday, August 10, 2010

Eruvin in the News: Jerusalem 9

Jerusalem Arabs View ‘Eruv’ as New Political Border

By Tzvi Ben Gedalyahu

Jews and Arabs have found a new issue over which to argue — the “eruv” that marks the limits where Jews can carry objects on the Sabbath without violating a Torah prohibition. The eruv can be a natural boundary, such as a river or cliff, but in urban areas it often is a high wire.

It has been the focus of several secular-religious battles, both between Israeli secular and observant Jews and between Jews and non-Jews outside of the Jewish State. Read on...

Eruvin in the News: Jerusalem 8

A Jerusalem Neighborhood's Line in the Sky

By Edmund Sanders

Reporting from Jerusalem — The view from Jerusalem's hilltop Abu Tor neighborhood is pretty good.

Too good, some might say. Read on...

Monday, August 02, 2010

In His Own Words: HaRav Wosner Shlita Clarifies His Position on Eruvin

This past 14 Shevat, HaRav Hagaon Shmuel HaLevi Wosner shlita in his regular Thursday night shiur on hilchos Shabbos mentioned eruvin in Brooklyn. Following this, the anti-eruv cabal disseminated a transcription of the shiur which seemed to indicate that Rav Wosner did not subscribe to an eruv in Brooklyn. However, as we will hear, Rav Wosner declared to his son and grandson that he did not, in fact, issue a p’sak regarding the eruv. Rav Wosner added that many times he had been involved in an issue, albeit l’halachah, only to realize that 70 percent of the times the petitioner had not fully articulated the facts on the ground. Consequentially, Rav Wosner expressed regret for his involvement in such matters. [Note that this only concerns Rav Wosner issuing a public p’sak. I know countless talmidim who asked Rav Wosner privately if they could make use of the Boro Park eruv and he answered in the affirmative.]

The following is a recording of Rav Benzion Y. Wosner shlita and his son Reb Mordechai Yoseph together with their respective father and grandfather, Rav Shmuel Wosner. A transcription follows.

הר"ר מרדכי יוסף וואזנער הי"ו, נכד מרן בעל שבט הלוי שליט"א: דאס וואס מ'האט פריער גערעדט דא וועגען די פאשקעווילן, מיט זיידי, מ'האט יעצט אין אמעריקע אויך ארויסגעגעבין עפיס מיט זיידי'ס נאמען דארטן, מיט די עירוב, געמאכט א גאנצע...

מרן בעל שבט הלוי שליט"א: מיט'ן עירוב איז א מעשה שטות פון די מענטשן. אין מיט'ן שיעור האב איך ממשיל געוועזן א רשות הרבים אין דער ברייט, כדי דער עולם זאלן פארשטיין, עס זיצ'ן דא אסאך אמעריקאנער, פון איסטערן פארקוועיי...

הר"ר מרדכי יוסף: אוישן פארקוועיי.

מרן בעל שבט הלוי: [יא] אוישן פארקוועיי. די הכרעה יא עירוב, אדער נישט עירוב, האבן מיר נישט גערעדט. נאר וואס דען, די מענטשן ווילן דאך עפיס הערן, חאטש זיי הערן נישט.

הר"ר מרדכי יוסף: זיידי האט עס מיר כמה פעמים געזאגט אז זיידי מישט זיך נישט אין אמעריקע אין הלכות.

מרן בעל שבט הלוי: איך האב אין לעבן אסאך מאל חרטה געהאט, כ'האב מיך געמישט, איך מיין כ'האב מיך געמישט כהלכה, אבער 70% איז נתגלה געווארן אז דער שואל האט נישט איבערגעגעבן די גאנצע מציאות. און אז מ'געט נישט איבער די גאנצע מציאות קען ארויסקומען א טעות אויך.

הר"ר מרדכי יוסף: זיידי האט אמאל געהאט א הכרעה וועגן די עירובין אין אמעריקא?

מרן בעל שבט הלוי: איך האב נישט מכריע געווען לכאן או לכאן. איך האב זיי געזאגט, זיי האבן זיך אלע געווענדעט אן מיר, בארא פארק, און דער און דער האט זיך געווענדעט. הערצו רבותי, ב"ה אין דעם האב איך מצליח געווען, אויך דאהי. איז א ויכוח אין די הלכה, איז אויטענטיש. ס'קען זיין א ויכוח אין די הלכה. אז עס שטעלט זיך אויס כיתות כיתות, קען אויכעט זיין, אויף דעם, וואס מאכט מען על פי תורה, מ'רופט ביידע כיתות צוזאמען, זיי דארפן מתווכח זיין אזויווי א בית דין. אבער אין פאשקעווילן לאז איך מיך נישט אריין. אויב פון א ויכוח ווערט א מחלוקה איז ידי מסולקת.

וואס אין אמעריקע איז געשען איז פון א ויכוח געווארן א מחלוקה, ממילא מיש איך נישט.

הר"ר מרדכי יוסף: מיין טאטע האט געהאט די מעשה ווען ס'איז געווען די פלעטבוש עירוב, האט זיך אפגעטוען מיט די ליטווישע, זיי האבן געשריגן ר' משה, מיין טאטע האט געזאגט פאר יעדן איינעם, ווילסט קומען מיט מיר רעדן הלכה, כ'בין גרייט. ווילסט קומען רעדן פאליטיק, נישט מיט מיר. זאל מען זיך אוועקזעצן צוזאמען לערנען די הלכה, האט ער געזאגט.

הגאון הרב בן ציון יעקב הלוי וואזנר שליט"א: די טאטע האט מיך געשיקט אויף שיקאגו מאכן דעם עירוב,

מרן בעל שבט הלוי: יא.

הגאון הרב בן ציון יעקב: און איך האב מצליח געווען דארט מאכן בהידור רב, רובו מחיצות

מרן בעל שבט הלוי: דער עירוב אין שיקאגו, דאס איז פאר מיר אויך לייכטער געוועזן, כ'האב דאך געשריבן וועגן דעם. דער עירוב אין שיקאגו איז מחיצות ממש.

הגאון הרב בן ציון יעקב: די זעלבע זאך, טאטי, איז אין בארא פארק.

מרן בעל שבט הלוי: דער ים דארט.

הגאון הרב בן ציון יעקב: ביים ים, און רובו מחיצות, אזויווי שיקאגו, רובו עומד. איך זאג עס אזוי פאר טאטי צו הערן א פארגעניגן. רוב גמור, רוב גמור איז דא מחיצות גמורות.

מרן בעל שבט הלוי: ווי איז דארט די מחיצות?

הגאון הרב בן ציון יעקב: פונעם ים אינעווייניג, אין בארא פארק, די אלע מחיצות וואס די שטאט האט געבויט, ארום די בית הקברות, און נאכדעם צו די הייזער מיט אלעס איז דא 80%, רובו עומד. אזוי ווייט. די רבנים האבן געזאגט, אין בארא פארק, האבן זיי געבויט אויף די תשובה וואס כ'האב געהאט א זכיה, טאטי האט עס אריינגעשריבן אין שבט הלוי. אז ס'איז רובו עומד זאגט דער חזון איש אז דאס איז א רשות היחיד גמור.

הר"ר מרדכי יוסף: זיי האבן עס געוואלט מפרסם זיין (דברי מרן בשיעורו על אוישן פארקוועיי), און אויפשטעלן א טייפ ווי זיידי רעדט, מיט א צעטיל [אנגעדרוקט זיידי'ס ווערטער], איך הער זיידי האט מוחה געווען אויף דעם.

מרן בעל שבט הלוי: אויף דעם האב איך מוחה געווען, אבער נישט מיט [א מחאה מיט] צעטלעך. כ'האב מודיע געווען כמה פעמים ברבים, קיינע האט נישט קיין רשות נאכצוזאגן וואס מיר האבן נישט געזאגט.

Note in this recording the discussion regarding mechitzos and city eruvin. Rav Benzion Wosner was the original Baal Machsher of the Chicago (West Rogers Park) eruv and was instrumental in obtaining his father’s approval of the said eruv. As the elder Rav Wosner states in this recording, he readily consented to the Chicago eruv because [as relayed to him by his son] it consisted of mechitzos. In this recording Rav Benzion expressed to his father his confidence regarding the mechitzos encompassing the Boro Park eruv, as well.

Sunday, August 01, 2010

Eruvin in the News: Woodridge, NY 2

New Eruv in Woodridge

A fantastic development recently has taken place in Sullivan County’s Catskills Village of Woodridge, NY. Congregation Ohave Sholem is a 106 year old Shul that is world renowned. The Shul maintains year round Minyanim and provides a beautiful Mikvah as well. The Village has a vibrant community bustling with people who spend their summers here and enjoy the beautiful air the Catskills has to offer. After much difficulty and years of labor, Congregation Ohave Sholem and the Village of Woodridge have a fully kosher Rabinically approved Eruv in place. Read on...

Eruvin in the News: Woodridge, NY

Woodridge Kehilla Announces Completion of Eruv Around Town

The Woodridge Kehilla is pleased to announce the completion on the first phase of the Woodridge Eiruv – the first of its kind in Sullivan County history!

After many years being bogged down in local politics, Rabbi Hillel Grossman has accomplished what has eluded the Woodridge Kehila for some time. The Rav asked that the Tzibur please acquaint themselves with the attached PDF. Some areas of Woodridge have only portions covered and one needs to be aware of this. Read on...

Eruvin in the News: Rutherford, NJ 2

Rutherford’s Small Jewish Community Establishes an Eruv

By Nancy R. Mandell

Cong. Beth El is the only synagogue in Rutherford, tucked away on a residential stretch of Montross Avenue. Since the 1950s, the formerly Conservative shul has been housed in the same tree-shaded Queen Anne mansion — inconspicuous behind shade trees on a street lined with spacious, well maintained homes.

But this now modern Orthodox congregation of about a dozen families has quietly succeeded in establishing an eruv with a three- to four-mile perimeter, half a mile wide. At 5 p.m. today, the borough’s mayor, John F. Hipp, will issue the formal proclamation declaring its existence. Read on...

Eruvin in the News: Borehamwood, London 10

Support Urged for Borehamwood Eruv Change

Hertsmere Jews have been urged to rally behind an application to vary the positions of some poles for the long-awaited Elstree and Borehamwood eruv, which has been submitted to the local council.

The revised application was demanded by Hertsmere planners last month after it was found that obstacles such as trees and underground utilities required the relocation of a number of previously approved positions. Read on...

Sunday, July 18, 2010

Eruvin in the News: Montreal, Canada

Snowdon to Have First Eruv to Cross Decarie

By David Lazarus

Montreal — An historic moment in Montreal Jewish community life more than three years in the making is nigh as the first eruv to transverse Decarie Boulevard prepares to open.

The west-end Snowdon eruv, according to prime mover Rabbi Schachar Orenstein of the Spanish & Portuguese synagogue, will allow ritually observant Jews in the district to carry objects or push baby strollers back and forth across Decarie on Shabbat and on Yom Kippur. Read on...

Eruvin in the News: Mill Hill, London 5

The Eruv and Mazeltovs All Round

By Cllr Jack Cohen

Tuesday was "planning night "at the Town Hall. All three planning sub committees met. I learned something new. The three committees rotate between using the Council Chamber, Committee room one, and Committee Room three. Not all on one evening but each four weekly cycle. I do not know which panjandrum thought this one up. Read on...

Eruvin in the News: Mill Hill, London 4

Mill Hill Eruv to be Constructed 'Within Six Months'

By Robyn Rosen

Construction of a Mill Hill eruv will begin "within six months" after the project was given the green light by Barnet Council.

On Tuesday, Barnet's planning committee voted in favour of the application for 24 poles which would link up with the existing Edgware and Golders Green eruvs. Councillors requested a wildlife survey at Sheepwash Pond, part of the eruv area, and that the colour of the poles be green, rather than black. Read on...

Eruvin in the News: Mill Hill, London 3

Mill Hill Eruv Given Green Light by Barnet Councillors to Connect Religious Boundaries in Edgware and Hendon

By Alex Hayes

A Controversial religious boundary will be created in Mill Hill after being given the go-ahead by Barnet Councillors at a packed meeting last night. Read on...

Eruvin in the News: St Ives, Australia 6

A Current Affair Stirs Up the St Ives Eruv Controversy - an Absolute Disgrace!

The AJN article about anti-semitic comments posted on the ACA website after it published a story about the St Ives Eruv plans: Read on...

Eruvin in the News: St Ives, Australia 5

Residents in the North Sydney Suburb of St Ives Are Disputing Plans for a 20-Kilometre Symbolic Fence to Benefit Orthodox Jews on the Sabbath

A plan to build a 20 kilometre symbolic fence for Orthodox Jews has become a hot-button issue in Sydney's upper North Shore suburb of St Ives. The eruv, or virtual wall, made of poles and wires, mimics the walled cities of biblical times, creating a religious zone that allows strictly observant members of the Jewish faith to carry out activities usually forbidden on the Sabbath. But many St Ives residents fear the eruv may come at too high a price, spoiling the leafy streetscape of their suburb and creating a religious enclave that could divide the whole community. Deborah Cornwall reports. Read on...

Sunday, July 04, 2010

Eruvin in the News: Lakewood, NJ

Lakewood Police Chief Addresses Issue of Police Officer Who Tore Down Eruv

There has been considerable interest concerning an Eruv that was taken down by a member of the police department. There has been speculation this was an anti-Semitic gesture and I would like to set the record straight on this. Read on...

Eruvin in the News: Jerusalem 7

Eruv Sabotage in South Jerusalem Ratcheted Up

By Yechiel Sever

Hundreds of thousands of south Jerusalem residents were left without a proper eruv following the latest act of sabotage in an ongoing series of attacks against eruv poles. The relentless strikes have been taking place for several years, and in the recent incident dozens of poles were uprooted to the southwest of the city, using bulldozers stolen from the site after razing the poles' foundations.

During a routine inspection of the eruv last week, rabbis from the Jerusalem Religious Council were surprised to find the extensive damage near Rechov Panama in the Kiryat Menachem neighborhood. They spoke out angrily against the regular cutting of eruv lines, causing many people to transgress the prohibition against carrying. Read on...

Eruvin in the News: St Ives, Australia 4

Residents Draw Line Over Jewish Boundary

By Josephine Tovey

It is a spiritual boundary made from wire just one centimetre thick but a planned Jewish eruv around St Ives has divided residents of the upper north shore suburb.

Jewish residents of St Ives have long tried to create an eruv around the suburb: a zone marked by overhead wire within which orthodox Jews are permitted to carry objects out of doors on their sabbath and holy days, which would otherwise be forbidden. Read on...

Eruvin in the News: St Ives, Australia 3

North Shore Eruv Plans Ignite Anti-Semitism

By Joshua Levi

A proposal to erect an eruv in Sydney’s North Shore has led to anti-Zionist and anti-Semitic outbursts from members of the local community.

The Northern Eruv committee has submitted its plans to put up 27 poles, which are needed to complete the circuit of wires, to Ku-ring-gai Council. Read on...

Saturday, July 03, 2010

Eruvin in the News: St Ives, Australia 2

Jewish Leader Calls for Fair Go

By Julie Huffer

A JEWISH leader is calling for “a fair go” in response to opponents of a controversial plan for a symbolic religious zone at St Ives.

NSW Jewish Board of Deputies chief executive Vic Alhadeff said the Jewish community was “not attempting to turn the area into an enclave”, as residents opposed to the plan had suggested.
“It is seeking the support of fellow residents to enable people to carry out the requirements of their faith, with zero impact on the rest of the community,” he said. Read on...

Sunday, June 13, 2010

A Critical Analysis of the Bais Va’ad L’Chachamim: Part 9

האם עיירות הגדולות שבזמנינו הם רה"ר דאורייתא

ומה שכתב האברך הנ"ל בהערה ל' דלא מצינו לשום פוסק שהחליט להקל אפי' כשיש בעיר ס"ר, אם אין ברחוב אחד ס"ר, והדברי מלכיאל מסתפק בזה וכתב שחלילה להקל בדאורייתא עכת"ד ופלא איך לא בוש להעלים שהדברי מלכיאל חזר בו בח"ד סימן ג' וכתב להקל מאחר דאין ס"ר ברחוב אחד, וכתב דכן המנהג פשוט לערב בעיירות גדולות של ס"ר בימינו מטעם זה משום דלא נמצא ס"ר ברחוב אחד.

בהערה ל"א כתב דמה שאנו נוהגין בעיירות גדולות בכמה קולות שמותר רק בכרמלית כגון לצאת בתכשיטין ואמירה לעכו"ם וכיו"ב, מצא ע"ז אופני קולא שיש להקל אף ברה"ר דאורייתא, וכתב דע"ז נתיסד מנהגינו. וכל דבריו אין להם שחר כלל דהרי כבר אנו נוהגין זה ששים שנה באלו הקולות, וכל הרבנים הזקנים יודעים שאנו מקילין מאז ומקדם מטעם שאין לנו רה"ר דאורייתא, א"כ מה יועילו במה שימציאו עתה אחרי ששים שנים אופני קולות מה שמותר גם ברה"ר, הלא זה אינו יכול לסתור המנהג הקדום שנתייסד רק על סמך שאין לנו רה"ר דאורייתא כמו שהעידו כמה רבנים זקנים ע"ז, ואפי' רבנים המתנגדים לעירוב הודו דמה שאנו נוהגין לצאת בתכשיטין ואמירה לעכו"ם הוא על סמך שאין לנו רה"ר דאורייתא, רק הם טוענים שמ"מ הוי ספק רה"ר וכשנוגע לדרבנן הם תופסים שאינו רה"ר, אבל לא כשנוגע לדאורייתא, והם לא ידעו עדיין מההמצאות של אברכי זמנינו, וא"כ איך יחליפו עתה טענותיהם בטענות חדשות לבאר מנהג הקדום בהמצאות שלא עלה על דעתם כזאת.

ובעיקר הדבר מה שאומרים שהם תופסים שהוא ספק רה"ר, ועל דאורייתא הם מחמירים. כבר הושבנו ע"ז הרבה פעמים שכאן ליכא ספק אחד בלבד, אלא הרבה ספיקות, וממילא כשאיכא ספק ספיקא אזדא לה חששא דאורייתא.

ומה שכתב האברך בקובץ הנ"ל בענין התכשיטין דאנו סומכים בעיקר על מוטב שיהיו שוגגים לא א"ש דזה מהני רק שלא למחות אבל המנהג הוא שאנו מתירים להדיא לצאת בתכשיטין, גם מה שכתב דמותר לצאת בתכשיטין מטעם שאנו סומכים על הרמ"א דכיון דמצויין תכשיטין גם בחול ליכא למיחש לשלפי ומחוויא. דבריו לא א"ש דהנה עיין בביא"פ דף מט ע"ב בסוף התשובה וז"ל, ואם אתה מחמיר עליהם להטעינם עיבור צורת הפתח המכשלה הזאת תחת ידך ואתו לידי תקלה לטלטל בלא זה, וגם מהאי חששא אנו צריכין לאסור לנשים תכשיטין אשר לא ישמעו. ואף לדעת הרא"ם יש דברים האסורים עכ"ל. הרי דאין אנו סומכים על הרמ"א שהביא רק בשם י"א ולא פסק כן, וגם הרי כתב בש"ע הרב שאין זה מועיל אלא לתכשיטים שאסרו מחשש שמא תשלפם אבל תכשיטים שאסרו מחשש שמא יפלו או מחשש טבילה או שמא ישחקו עליה אין לנו לומר אלא שסומכים על דברי המקילים עכ"ל. והרי אנו נוהגים לצאת בכל התכשיטין, וע"כ שהוא מטעם שאין לנו רה"ר דאורייתא.

כתב בקובץ הנ"ל דמה שאנו נוהגים בשבת שבחג הסוכות לעשות צוה"פ לטלטל מהבית להסוכה הוא משום שמוקפת רק רחוב אחד, ואם יש ב' מחיצות שלימות יש מגדולי הפוסקים דלא אתו רבים ומבטלי לה כהגהות אשרי, וכן כתבו לעיל בסעיף ג' דבשעה"ד יש להקל כשיטה זו, ודבריו אין להם שחר דהרי הוא הלכה פסוקה בש"ע דבשני מחיצות עדיין הוי רה"ר דאורייתא וכן דעת רוב הראשונים נגד ההג"א, ולעיל לא רצה האברך ראה"כ הנ"ל לסמוך על החזו"א דעיירות שלנו אינו רה"ר, מחמת דלפי דעתם המשובשת הוא נגד הביא"פ שצריך להיות מחובר בקרנות, [וכבר ביארנו לעיל דהביא"פ לא כתב דבר זה כלל] וכתב דהביא"פ הוא הפוסק המקובל בענין זה, וא"כ איך יסמוך הוא על השיטה בהגהות אשרי והרי השו"ע הוא הפוסק המקובל שנתקבל בכל ישראל לנהוג כמותו והוא פוסק דבשתי מחיצות עדיין הוי רה"ר ולא מהני צוה"פ, ואם בשעת הדחק אפשר לנטות מהקבלה נגד השו"ע, א"כ כ"ש שיש לנטות מקבלה שלו שבדה מלבו לפסוק דצריך מחובר בקרנות, ובפרט שאין לו שום שורש בהפוסקים הקדמונים, ויש לפסוק כהחזו"א ועוד הרבה אחרונים שהבאנו שאי"צ להיות מחובר בקרנות ועומד מרובה על הפרוץ, אף שאינו מחובר בקרנות חשוב כשם ד' מחיצות ומהני לרוב ראשונים ואחרונים, כמו שכבר ביארנו בספר "איזהו רשות היחיד" הנ"ל, וזה עדיף הרבה משתי מחיצות מעלייתא דלא מהני אלא למספר קטן של ראשונים, וממילא אפי' לשיטתם של אברכי בית ועד לחכמים המקילים בשתי מחיצות בשעת הדחק, כ"ש וק"ו שעליהם להקל לערב בעיירות שלנו שיש להם ג' או ד' מחיצות עומד מרובה על הפרוץ.

ובעצם הדבר שרצה לומר דבחג הסוכות סומכים על השיטה דשתי מחיצות דאורייתא משום שעת הדחק, כמה תשובות בדבר א) הלא אין לו שחר ליתן טעם חדש להמנהג שכבר נוהגים עשרות בשנים לערב בחג הסוכות ושום רב לא ידע מהיתר זה של שתי מחיצות דאורייתא שמצא עתה בספר עמק הלכה, וא"כ ע"כ המנהג אינו מטעם זה, אלא משום שהחזיקו ערים שלנו לכרמלית. ב) הרי נוהגים לעשות צוה"פ בכל אופן אף במקום שליכא שתי מחיצות. ג) אם מותר רק בשעת הדחק צרכין להחמיר בחג הסוכות שלא לטלטל דברים שאינן מחיוב בסוכה, כגון פירות יאכלו בבית ולא יביאום לתוך הסוכה, ואיך יכולים להקל בהוצאה דאורייתא משום החומרא לאכול פירות בהסוכה, והרי הכל יודעים שמטלטלים כל הדברים לתוך הסוכה, וא"כ ע"כ אין ההיתר משום שעת הדחק, ועוד הרי גם לשמיני עצרת הם נוהגים להשתמש בהצוה"פ אף שיש צדדים גדולים שלא לאכול בסוכה אפ"ה הם מקילים על הוצאה דאורייתא, וע"כ דכל דבריו הם בדותא בעלמא.

ועוד והוא העיקר דכבר ביארנו לעיל בספר "איזהו רשות היחיד" הנ"ל בהא דכתב הגהות אשרי בשם האור זרוע דפסקינן שני מחיצות דאורייתא, דזה שייך בכל מקום בעיירות שלנו אף במקום שנפרצה בהצד לרחוב אחר, מ"מ גם שם מותר כיון דנפרצה רק למקום שיש בו ג"כ שני מחיצות דאורייתא, וא"כ הרי נפרצה לרה"י אחר, וכה"ג לא מזיק הפירצה כלל. וכן ביאר החזו"א דבכה"ג דנפרצה לרה"י לא חשוב פירצה, וא"כ ליכא רה"ר בשום מקום דבכל מקום איכא שני מחיצות דאורייתא, וביררנו בראיה ברורה מדברי האור זרוע עצמו שמבואר כן, [וגם הבאנו מדברי האבני נזר דבאמצע הפילוש לא חשוב מפולש משער לשער כיון דלהלאה הוי רה"י הוי כמאן דמליא.] וא"כ אם נאמר להקל ברחוב אחד מחמת שני מחיצות דאורייתא, ה"ה שיש להקל לערב כל העיר יחד דבכל מקום ומקום שבעיר איכא שני מחיצות דאורייתא.

עוד כתב האברך הנ"ל בהערה ל"ז דהרגיל בהלכות שבת ימצא הרבה פעמים בנו"כ הש"ע במקום שיש נפק"מ להלכה בין כרמלית לרה"ר כתבו דעיירות שבזמנינו לא הוי רה"ר מחמת דעת רש"י דצריך ס"ר והשתא אם נאמר דכל שאינו מכוון עד חוץ לעיר לא הוי רה"ר, הלא לכו"ע אין העיירות רה"ר משום כיון שאין הדרכים מכוונות עד חוץ לעיר, ולדברי המתירים לחנם טרח הביא"פ להוכיח דנקטינן כדעת רש"י הא יש היתר פשוט. הנה כבר כתבנו דמפורש יוצא מהדברי מלכיאל ומדברי הגאון רש"ד כהנא ראב"ד דווארשא דרק העיירות הגדולות לא היו מכוונות בזמניהם, אבל העיירות הבינונות והקטנות היו מכוונות, וא"כ אלו הוי רה"ר להפוסקים שאין מצריכים ס"ר, וכן שמענו מהרבה אנשים נאמנים שביקרו באירופא שעוד היום ישנם הרבה עיירות כמו במדינות פולין וכיו"ב שהן מכוונות ממש משער לשער ורק בערים הגדולות מאד אינם מכוונות, ומה שכתב האברך הנ"ל דהפוסקים עד זמנינו כתבו דלהמחמירים שא"צ ס"ר יש רה"ר דאורייתא בעיירות גדולות, לא ידענו מה הוא סח, הרי להמחמירים שא"צ ס"ר הלא גם עיירות הקטנות הוי רה"ר וא"כ הלא לא דיבר כלל מעיירות הגדולות שאינם מכוונים.

עוד כתב האברך ראה"כ הנ"ל דמה שטוענים דאין מצרפים קאר'ס כבר מפורסם דהביא"פ מיירי רק מביטול מחיצות דהנוסעים למעלה מי' אין מבטלים מחיצה עכת"ד. הנה כבר ביררנו בארוכה בספר "איזהו רשות היחיד" שזה אינו אמת דהרי הביא"פ כתב שלש היתרים, שנים קאי על רוכב על הסוס א' מחמת שהוא למעלה מי', והב' מחמת שאינו בוקע ברגל דומיא דדגלי מדבר, וכתב אח"כ כ"ש היושב בקרון דכיון שהוא יושב ברה"י פשיטא דאינו מבטל המחיצה. וטעם זה הוא טעם בפנ"ע אף שהוא בתוך עשרה, וכ"כ מהרש"ם בשם הביא"פ דאין מצרפים היושב בקרון לס' רבוא, ומה שהקשה האברך הנ"ל מדברי המג"א בקושייתו למה ים לא הוי רה"ר מחמת הספינות, ותירץ מחמת דלא ניחא תשמישתיה. כבר הבאנו בספר "איזהו רשות היחיד" הנ"ל מדברי הכנסת יחזקאל שמפרש את קושיית המג"א דלמה לא הוי הים רה"ר מחמת ההולכים ברגל וע"ז תירץ דלא ניחא תשמישתיה ולא מיירי שם כלל מענין הספינות שדיבר לעיל עי"ש. ואפי' אי נימא שמדבר שם מהספינות הרי ישנם הרבה ספינות שאינם רה"י וממילא הוקשה לו למה לא הוי רה"ר מחמת אלו הספינות. והבאנו שם שבעה עשר גדולי אחרונים שסוברים שאין מצרפים לס' רבוא הנוסעים בקאר'ס. וכן הבאנו דברי גדולי ראשונים שמוכח מדבריהם דאין מצרפים הנוסעים בעגלות לעשות רה"ר עי"ש.

ומה שהביא האברך ראה"כ הנ"ל את דברי הפרמ"ג סימן שס"ג ס"ק ל', הלא לא מיירי הפרמ"ג כלל מלעשות רה"ר אלא קאי על דברי המג"א דנימא אתו רבים ומבטלי מחיצות כיון שהוא בידי שמים, וע"ז איכא חשש אף שאינו דומה לדגלי מדבר ואף שאינו רה"ר, כמבואר בסימן שס"ה דאף במבוי מזיק בקעי בה רבים וממילא איכא חששא אף בבקיעה ע"י עגלה, וכן החת"ס סוף סימן פ"ט לא מיירי כלל מחשש רה"ר דאורייתא אלא דיבר מענין בקיעת רבים דמזיק אף בכרמלית, שהרי כתב שם דכיון דאיכא צורת הפתח אינו מפסיד שום בקיעה והרי ברה"ר לא מהני צוה"פ, אלא כונתו דאיכא חששא דבקיעת רבים אף בכרמלית, וכיון דא"צ דומיא דדגלי מדבר ממילא מזיק אף רוכבי הרכש ועוברי מעברה במרכבה, וע"ז תירץ דכיון דאיכא צוה"פ לא מזיק הבקיעה אבל לא מיירי החת"ס כלל מענין רה"ר דאורייתא, והאברך הנ"ל טועה בדברים פשוטים כאלו, ותמיה רבתא האיך כותב דברי ברור טרם יחקור דבר לאמיתו.

וגם מה שכתב בקובץ הנ"ל דמהרש"ם גופיה בח"ג כתב לענין מרכבת הברזל שאינו רה"ר כיון שאין שם ס"ר, משמע דאם היה שם ס"ר הוי רה"ר כבר כתבנו בספר "איזהו רשות היחיד" שזה טעות דשם קאי מהרש"ם לאפוקי מדברי השואל שכתב דבזמנינו יש רה"ר דאורייתא משום דא"צ להיות ס"ר בפועל רק ראוי לס' רבוא, וכיון שיש מרכבת הברזל שראוי לבוא שם ס' רבוא ממילא יהיה רה"ר, ואין כוונתו דמקום מסילת הברזל יהיה רה"ר אלא כונתו דהעיר עצמו יהיה רה"ר מחמת שראוי לבוא שם ס' רבוא ע"י מסילת הברזל, וא"כ לא שייך כאן הנידון אי מצרפים הנוסעים בעגלות, שהרי כיון שהוא רה"ר רק מחמת שראוי לבוא שם ס' רבוא והרי הם ראוין לצאת מהמסילת הברזל ולבקוע ברגליהם לתוך העיר, וע"ז הוצרך מהרש"ם להשיב לו דלא סגי במה שראוי לס' רבוא אלא צריכין לבוקע בפועל ממש.

גם מה שכתב האברך ראה"כ הנ"ל דבלא"ה אין לנו נפק"מ מזה כיון דמצרפים כל העיר לס' רבוא א"כ אפילו הנוסעים בקאר'ס הולכים ברגליהם בכניסה וביציאה מן הקאר. הנה הדבר לפלא דלעיל בהערה כ"ט האריך דיש לנו ברחוב בעדפאר"ד עצמו שהוא ארוך תשעה מייל ויש שם ס' רבוא, הרי היה לו נפק"מ גדולה לבאר זאת, וא"כ לפי מה שכתבו גדולי הפוסקים דאין מצרפים הנוסעים בקאר'ס א"כ בטל כל בניינו, ולמה אין נפק"מ. ובעיקר דבריו כבר כתבנו לעיל בספר "איזהו רשות היחיד" הנ"ל דאף להמצרפים כל העיר לס' רבוא מ"מ אין מצרפים מה שהולכים מביתם עד הקאר ברגליהם, שהרי מבואר בראשונים, בספר השלמה ובספר המאורות ובמאירי, דמה שבוקעים במבוי שלהם שהם דרים שם אינו עושה רה"ר, ורק מה שהוא מקום דריסה לכל בני העיר ולא מבני מבוי ההוא, רק דריסה כזו עושה רה"ר, וא"כ מה שבוקעים ברגליהם במבוי שלהם שהם דרים שם עד הקאר אינו עושה רה"ר כלל, ואח"כ הרי נוסעים רק בקאר.

עוד הביא האברך הנ"ל דברי מהר"י שטייף סימן ס"ח במה שהביא דברי הרמב"ם דהמדבר בזמן שישראל היה שרויין שם לא היה רה"ר, וכתב הכסף משנה בשם ר' אברהם בן הרמב"ם מחמת שהיה שם אוהלים סדורות להם לא היה רה"ר, ותמה עליו שכבר כתבו בהערה כ"ח שדעת הרמב"ם שכל מחנה ישראל היה רה"ר, וכתב דכל המפרשים עשו ט"ס בדברי הרמב"ם בהא דמדבר. ודבריו מרפסין איגרא איך אברכי זמנינו מרהיבין בנפשם לחלוק על רבינו אברהם בן הרמב"ם כאילו היה אחד מחברי הכולל שלהם, והוא כתב להדיא דהמדבר לא היה רה"ר מחמת שהיה שם אוהלים סדורות, ומה שכתב בקובץ בית ועד לחכמים שזה טעות סופר בדברי הרמב"ם תמוה מאד, דהרי שום מפורש לא עשה ט"ס בדברי הרמב"ם, והדבר ידוע בפי כל הפוסקים דלהרמב"ם היה המדבר כרמלית בזמן שהיה ישראל שרויין שם. ומה שהקשה מענין תחומין כבר כתבנו לעיל דרק בהרחוב שלא היה שם אוהלים היה שם רה"ר י"ב מיל ולא בתוך המחנות.

ועוד עיין בספר יד דוד דף נ"ה שמבאר דברי הרמב"ם בהא דלומדים תחומין י"ב מיל ממחנה ישראל דא"א לומר כונתו דהיה אסור לצאת מן מחנה ישראל כיון דאורך המחנה היה ארוך י"ב מיל, דהרי מפורש בגמ' עירבין נ"ה דכל מחנה ישראל היה נחשב כד' אמות, א"כ בודאי היו מותרים ללכת חוץ להמחנה, וז"ל ואחר המחילה רבה אגב שיטפיה כתב כן שלא כתב כן הרמב"ם וז"ל היוצא חוץ לתחום המדינה בשבת לוקה שנאמר אל יצא איש ממקומו ביום השביעי, מקום זה הוא תחום העיר ולא נתנה תורה שיעור לתחום זה אבל חכמים העתיקו שתחום זה הוא חוץ לשנים עשר מיל כנגד מחנה ישראל, וכך אמר להם משה רבינו לא תצאו חוץ למחנה עכ"ל. הבין הרב זכרון יוסף שכך אמר משה הוא ענין בפנ"ע ופירשו שמשה צוה לישראל שלא ילכו חוץ למחנה, והוא דבר תימא אלא כונת הרמב"ם הוא שחכמים אמרו השיעור של תחום תורה הוא י"ב מיל והוא פירש ממקומו שהוא כשיעור המקום שחנו בו, וכן כתב הריטב"א להדיא בספ"ק דעירובין שפירוש כך, אבל תוך המחנה היו יכולין להלוך כל המחנה ורק חוץ להמחנה לא היו יכולין להלוך י"ב מיל עכ"ל. הנה לפי"ז לא קשה כלום מה שהקשה האברך על ר' אברהם בן הרמב"ם דמחנה ישראל לא היה רשות הרבים א"כ איך היה שם איסור תחומין, דהרי באמת בלא"ה לא היה שם כלל איסור תחומין בתוך המחנה דהרי נחשב כד' אמות.

והנה כתב הבית יצחק סימן מ"ב דלפי"ד היד דוד דכל איסור התחומין היה מחוץ להמחנה א"א לומר כהפוסקים דאינו נוהג איסור תחומין דאורייתא אלא במקום שיש ס' רבוא דהרי מחוץ להמחנה בודאי לא היה שם ס' רבוא, והרמב"ם לשיטתו דס"ל דהוי רה"ר אף בלא ס' רבוא ממילא י"ל דהיה רה"ר מחוץ להמחנה, אבל לתפוס דברי הרמב"ם דאינו נוהג תחומין אלא ברה"ר דאורייתא, ולתפוס שיטת רש"י דצריך ס' רבוא הוי כאוחז החבל בתרי ראשין.

אמנם בדברי הבית אפרים סימן כ"ו דף מ"ו מבואר דשפיר אפשר להיות דשאר המדבר שהיה מחוץ למחנה היה רה"ר דאורייתא של ס' רבוא וז"ל, ואין להאריך שאין נ"מ בזה שאפי' נאמר שכל המדבר היה רה"ר בזמן שהיה ישראל שרויין שם מ"מ ע"כ לומר שהיה שם הרבה עוברים ושבים יום יום והיה מצוי ס"ר בכל דרכים שבמדבר. ולפי"ז שפיר יש לתרץ את דברי הפוסקים שכתבו דאינו נוהג תחומין דאורייתא במקום דליכא ס' רבוא. דגם רש"י וסיעתו יכולין לסבור כהרמב"ם דתחומין י"ב מיל נוהג דוקא במקום דאיכא ס' רבוא, וכן היה חוץ למחנה ישראל. אבל בתוך מחנה ישראל י"ל דלא היה רה"ר כלל.

עוד כתב האברך הראה"כ בקובץ הנ"ל דמהר"י שטייף כתב להתיר דכשמערבין שכונות שכונות הרי הם מובדלין מהרחובות שס' רבוא בוקעין בהם והביא ראיה מעיר של רבים שיכולין לערב מבוי מבוי ולחלק זה מזה ע"י צוה"פ. ותמה עליו האברך הנ"ל דמפורש בדברי הפוסקים דבעיר של רבים שיש בה רה"ר צריך דלתות עכת"ד. הנה מחמת שרצונו להשיג עליו טשטש וערבב את דבריו בזדון או בשגגה. דהנה מה שהביא מהר"י שטייף ראיה מעיר של רבים הוא רק שאפשר לערב מבוי ממבוי בפנ"ע דלא תימא דצריך להכשיר כל העיר יחד, ואם מקצת העיר אינו נכשר אינם יכולין להכשיר מקצת האחרת של העיר, לזה הביא ראיה מעיר של רבים דיכולין לחלק העיר לחצאין, ומה שכתב מהר"י שטייף וז"ל ולפי"ז בקל יש לתקן העיר מאנהעטן וכ"ש העיר ברוקלין שאין כאן ס"ר בוקעים וע"י תיקון זה יהיו אותן השווקים מובדלות מיתר השווקים שיש בהם דריסת הרגל של ס"ר שלא יהוי פרוצים להם עכ"ל. כונתו להתיר אותן השווקים שאינן רה"ר דאורייתא, דהנה בתחילה רצה לערב כל העיר יחד אף אותן השווקים שיש בהם ס' רבוא מטעם דאינן רה"ר מחמת שמסובב בבתים, וע"ז כתב דכמדומה דהפוסקים לא סמכו על זה מטעם דאין ניכר המחיצות, לזה כתב עצה לתקן רק אותן השווקים שאין בו ס' רבוא וזה אינו רה"ר כלל, וע"י הצוה"פ יהיו מובדלות מאותן השווקים שהם רה"ר, כי מהר"י שטייף ס"ל בפשיטות כדעת כל גדולי ישראל שאין מצרפין כל העיר לס' רבוא, ולהכי אותן השווקים אינן כלל רה"ר דאורייתא. וא"כ אין שחר כלל מה שהקשה הראה"כ הנ"ל דבעיר של רבים אם יש בה רה"ר צריך דלתות, דשם מיירי מאותן הרחובות שהם רה"ר דאורייתא, אבל מהר"י שטייף דיבר בקדשו להכשיר אותן הרחובות שאין בהם דריסת ס' רבוא ואינו רה"ר דאורייתא.

שוב כתב מהר"י שטייף דכשמערבין רק שכונות שכונות יש היתר גם מצד הבתים, דאף שכתב לעיל דכמדומה לא סמכו האחרונים על זה, היינו כשמערבין כל העיר יחד ואינו ניכר מחיצות הבתים שהם מחיצות, אבל כשמושכין צוה"פ מרחוב לרחוב כהמשך מן הבתים יש כאן ד' מחיצות הנראים לעומדים בתוכן, דע"י הצוה"פ ניכר דהבתים הם המחיצות, והביא את דברי הביא"פ דלא אתו רבים ומבטלי המחיצות הנראית לעומדים בתוכן והוי רה"י.

ומה שהקשה עליו האברך שהבית אפרים מיירי רק כשיש מחיצה בקרנות, הנה כבר נתברר לעיל שזה טעות והביא"פ לא מיירי כלל דוקא בקרנות, ועומד מרובה עדיף הרבה ממחיצה בקרנות, והאברך הלא יכול לראות מדברי הגאון מהר"י שטייף מה שכבר מוכח מדברי החזו"א שכל מה שהעלה הם טעותים וסברות כרסיות בלי שום יסוד, ותחת זה הוא בא בחוצפתו להשיג על החזו"א והמהר"י שטייף כאילו הם לא זכו להבין היטיב את דברי הביא"פ כפי שהבין האברך הראה"כ בקובץ בית ועד לחכמים.

עוד הביא מהר"י שטייף כסניף את דברי האו"ז דיכולין להתיר אף רה"ר דאורייתא בצוה"פ אם יש לו שני מחיצות, והשיג עליו האברך הנ"ל דזה מהני רק בשני מחיצות שלימות בלי שום פירצה. הנה כבר ביררנו לעיל בראיות עצומות מדברי האו"ז עצמו דאם נפרץ רק למקום אחר שיש לו ג"כ שני מחיצות דאורייתא א"כ הרי נפרצה לרה"י של שני מחיצות ובכה"ג לא חשוב פירצה כלל, וכל העיר ניתר מחמת שני מחיצות דאורייתא והבאנו הרבה אחרונים שכתבו לסמוך על האו"ז בעיירות שלנו אף שיש לו פירצות מטעם שכתבנו.

ונחזור בקיצור על יסודות ההיתר של הגאון מהר"י שטייף א) מה שמסובב בבתים מבטל ממנה דין רה"ר וכדברי הביא"פ להכשיר הפירצות בין הבתים בצוה"פ. ב) הרחובות הללו שאין בהן דריסת ס' רבוא אינם רה"ר, אף שיש בעיר ההיא רחובות אחרים שיש בהם ס' רבוא, מ"מ שאר חלקי העיר אינו רה"ר דאורייתא. ג) שיטת האו"ז דאף רה"ר דאורייתא ניתר בצוה"פ ע"י שני מחיצות מעלייתא. ד) דברי שו"ע הרב דמדאורייתא מהני צוה"פ להכשיר רה"ר, ורק מדרבנן צריך דלתות. ה) שיטת הפוסקים דאין מצרפים לס' רבוא הבוקעים ע"י קאר.

עוד כתב האברך בקובץ הנ"ל דבדעת רבינו הק' אינו ידוע דבר ברור, וכתב בהערה ל"ח דבעשיית עירוב להתיר הוצאה דאורייתא לא רצה להקל בשום אופן. הנה הוא כותב משמם של איזה מו"צ שהיו צעירים מאד בשעה שבאו לכאן מייסדי הישוב, והיו אז ילדים קטנים בזמן שדנו בענין זה. ומאידך גיסא הרי לנו מה שנדפס בקונטרס שמח תשמח מהרה"ג ר' שמעלקא פר"מ שליט"א מו"צ התאחדות הרבנים וז"ל (בדף פ"ט) והנה שאלתי פא"פ מהגאון ר' נתן יוסף מייזעלס שליט"א שיאמר לי דברים כהוויתן, והשיב לי שאינו זוכר מה היה הנידון, אבל זה יכול להעיד מה שזוכר בודאות לשון קדשו של רבינו הק' שאמר לו בפה מלא וויליאמסבורג איז זיכער נישט קיין רשות הרבים דאורייתא וחזר וכפל רבינו דבריו אלו עו"פ.

Tuesday, June 08, 2010

A Critical Analysis of the Bais Va’ad L’Chachamim: Part 8

כיצד מצרפין שיעור ס' רבוא

בהערה כ"ח העלה האברך בקובץ הנ"ל שמצרפים כל העיר לס' רבוא, וראייתו מדברי רש"י שכתב עיר שמצויים בה ס' רבוא. הנה לפלא שכבר חולקים על תיבה זו ברש"י זה חמשים שנה אם כוונת רש"י להיכי תמצי או לדינא, והאברך הנ"ל לא הוסיף שום ראיה או הוכחה וחזר על הנושנות. והנה כבר הארכנו בספר "איזהו רשות היחיד" לבאר כל הדיעות ורק נזכיר כאן בקצרה מה שכבר ביררנו שם, דבזמן הש"ס הי' כל בני העיר משתשמים ברחוב המרכזי הגדול, ע"כ נקט רש"י עיר היינו שהעיר היא גדולה ויש בה אוכלסין רבים עד שיהי' ס' רבוא עוברין ברה"ר האמצעי שבה, היינו הרחוב הראשי שכולם היו משתמשים בה. וזה מבואר להדיא בדברי רש"י דף נ"ט ע"ב ובעוד כמה ראשונים. ומה שהביא האברך הנ"ל מהאחיעזר, כבר כתבנו שם דכוונתו דא"צ ס"ר יחד בכל רחוב בפ"ע, אלא סגי דהס"ר הם בכללות העיר וממילא שייך דבמשך היום יהי' ס' רבוא ברחוב אחד עי"ש. ומה שהביא מהחכמת שלמה כבר כתבנו שם דלא מיירי החכמת שלמה כלל מרה"ר דאורייתא אלא מיירי מדין אתו רבים ומבטלי מחיצות, דעל זה סגי ביש ס' רבוא בהעיר אף דהוי רק כרמלית מתבטל המחיצה בידי שמים. והסקנו שם דלא נמצא אף אחד מרבותינו הקודמים דס"ל דמצרפים כל העיר לס' רבוא.

עוד כתבו האברך הראה"כ הנ"ל דאין להביא ראיה מהא דכתבו המפרשים דרק מחנה לויה היה רה"ר ע"ז כתב דאנן נקטינן דאף מחנה ישראל היה רה"ר דאורייתא דהרי נקטינן דליכא תחומין דאורייתא אלא בי"ב מיל כמחנה ישראל. וכתב התניא דלפי"ז צריך ס"ר במשך הי"ב מיל אלמא דמחנה ישראל היה רה"ר דאורייתא עכת"ד. וזה טעות גדול דכבר ביארנו בספר "איזהו רשות היחיד" מדברי התוס' והאחרונים דהיה שם בדגלי מדבר שני מיני רה"ר, א' היה דרך המפולש מקצה המחנה עד קצהו והיה חוצץ את כל המחנות אף מחנה ישראל, ובזה היה ס"ר בכל יום באותו הדרך, ועוד היה שם רה"ר השני במחנה לויה שהלכו בכל יום אצל משה וזה היה בפנים בתוך המחנה. נמצא דבתוך המחנה בפנים לא היה רה"ר אלא מחנה לויה ולא מחנה ישראל כיון שלא היה שם ס' רבוא בוקעין בפנים, וזהו דעת הרשב"ם אבל בהדרך המפולש שהיה חוצץ את כל המחנות ודאי היה רה"ר גם במחנה ישראל שהיה שם ס"ר בכל יום וזה היה באורך י"ב מיל, ומשם לומדים איסור תחומין. ועוד הבאנו לקמן דברי היד דוד דף נ"ה דבלא"ה צ"ל דתחום י"ב מיל אין מחנה ישראל נחשב לחשבון הי"ב מיל דהרי כל המחנה היה נחשב כד' אמות, אלא צ"ל דחשבון הי"ב מיל מתחיל חוץ למחנה ישראל ומשם והלאה מתחילה השיעור די"ב מיל עי"ש ממילא אין הכרח כלל לומר דמחנה ישראל היה רה"ר.

עוד כתב האברך בקובץ הנ"ל ראיה מהמשנה דף נ"ט עיר של יחיד ועיר של רבים צריך שיור, משמע דתלוי בהעיר. הנה הדבר פשוט דאם יש בעיר רחוב שיש בה ס' רבוא כל העיר צריך שיור, דהרי כשמערבין כל העיר יחד הרי גם הרה"ר בכלל העירוב, ע"כ כתב המשנה דא"א לערב את כל העיר אלא ע"י שיור, לפיכך כתב המשנה "עיר" של יחיד, אבל ודאי מיירי שנכנסים ס' רבוא בדרך האמצעי של העיר, דבימים ההם היו הכל משתמשים ברחוב אחד כמבואר בגמ' שם ע"ב.

עוד הביא האברך הנ"ל ראיות מדברי הפוסקים דאפשר להיות בזמה"ז רה"ר של ס"ר בעיירות גדולות. הנה כבר ביררנו בספר "איזהו רשות היחיד" שכן כתבו כמה פוסקים דבעיירות גדולות ישנם רחובות גדולים כמו בראדוויי במאנהעטן שיש ס"ר ברחוב אחד. וז"ל שו"ת תירוש ויצהר סימן ע"ג אות ה' לנוי יארק, ובענין שטענו הרבנים שברחוב בראדוויי יש ס' רבוא דהוי רה"ר, והשיבו המתירין הא אין לו דין מפולש עי"ש. וכן בתשובת תפארת נפתלי סימן כ"ה אות ד' וז"ל ועכ"פ בבראדוויי ששים רבוא בוקעין בו בכל יום עי"ש. וכן בתשובת ויען יוסף סימן קצ"ה וז"ל ולפי"ז עלה הספק אולי בעיר גדולה כנוא יארק איכא רחובות גדולות שס' רבוא עוברין בו, אבל יפה העירו דבעי שיהא השערים מכונים זה כנגד זה עכ"ל. וכ"כ בסימן קנ"ה גם בעיר גדולה כנוא יארק אין רשות הרבים גמורה מן התורה אף דאומרים דששים רבוא עוברים בכל יום בשווקים גדולים וכו'. וכן מבואר בתשובת אגרות משה ח"א סימן ק"ט טרם שבא לחדש (דבר חדש) שמצרפים כל העיר כתב וז"ל וגם הא בנוא יארק וברוקלין יש אולי מקומות שהם רה"ר דאורייתא שהולכים שם ששים רבוא, ואם בנוא יארק אפשר שאינו דאורייתא מצד היקף מחיצה וכו' מ"מ בברוקלין אפשר יש מקומות שהם רה"ר עכ"ל. אבל באמת ליכא מציאות כזו בשכונות שלנו. והאברך הראה"כ טענו בחיטין והודה בשעורים ולא הביא שום ראיה דמצרפין כל העיר לס' רבוא.

עוד הביא האברך את דברי הבית אפרים דבלונדון ופאריז ישנו ס' רבוא אלא שאין הרחובות רחבים ט"ז אמה, ומזה שפט דמצרפים כל העיר לס' רבוא, ודבריו הבל דהרי אם הרחוב רחב ט"ז אמה יכול להיות ס"ר ברחוב אחד, וכי משום שרחב רק ט"ו אמה א"א להיות ס"ר בהרחוב.

ומה שהביא מהמנחת אלעזר דעיירות גדולות בפאריז ולונדון יש רחובות גדולות שיש בהם ס' רבוא, הרי להדיא דצריך להיות ס"ר ברחוב אחד, וכתב הוא דכונתו דרק הרחובות הגדולות הם רחבים ט"ז אמה, הנה כבר ביררנו המציאות ולהד"מ, רחובות פאריז היה רובם ככולם רחבים ט"ז אמה, ומה שהביא מדברי הביא"פ שלא היה רחבים ט"ז אמה, הנה יש מרחק רב בין ימי הביא"פ לימי המנח"א כמו מאה שנים ויותר, וגם הביא"פ לא כתב כן על זמנו אלא על זמן הראשונים, ומסתמא גם בימי הביא"פ כבר היו רחבים ט"ז אמה. ובגוף הדבר שרצו להעמיס בדברי המנח"א דכוונתו דרק הרחובות גדולות יש בהם רחב ט"ז אמה, הנה המנח"א כתב דהרחובות הגדולות יש בהם ס"ר, הרי מפרש את דבריו דמשו"ה נקט רחובות גדולות כדי שיהיה בהם ס"ר, ומענין רחב ט"ז לא הזכיר כלל ואין לו שחר כלל להעמיד דברים זרים בכוונתו.

ומה שהביא מהרב אלחנן יפה דעיירות גדולות הוי רה"ר. הנה לא שמענו אודות רב זה שהיה ראביי באמעריקא ומי יודע תכונתו, וכי יש לנו פסקים ממנו בשאר חלקי השו"ע שאנו סומכים עליו דנימא שנסתמך עליו בזה.

כלל הדברים כל מה שהביא מדברי הפוסקים שיש רה"ר דאורייתא בעיירות גדולות, כונתם להרחובות הגדולות שיש בהם ס' רבוא, ולא הביא האברך שום הוכחה דכונתם לכללות העיר.

גם מה שכתב שהדברי מלכיאל כתב להקל בזה מ"מ לא מצינו בשום מקום שעשו עירוב בעיר שיש בה ס' רבוא עכת"ד. הנה הדברי מלכיאל ח"ד סימן ג' העיד דהמנהג לערב כרכים גדולים של ס' רבוא וז"ל, ולזה נהגו לערב בכרכים גדולים מאד ולא חששו שיש שם ס' רבוא כיון שאין שם רה"ר מפולש, וגם כי הס"ר מפוזרים בכל הרחובות וכו' עכ"ל. הרי לנו עדות דהמנהג היה לערב בכרכים גדולים של ס' רבוא, ואילו האפרוחים שלא נפתחו עיניהם כותבים שלא מצינו כן.

בהערה כ"ט האריך לבאר שבברוקלין יש כמה רחובות שיש ס"ר ברחוב גופיה, והביא את דברי הא"א מבוטשאטש דכל הדרכים המתפצלים מרחוב המלך כל שאין מתעקם כד' נחשבים כאחד, ועפי"ז החליט הראה"כ האברך הנ"ל דעד 90 דעגר"י או פחות מזה נחשב כרחוב אחד, ע"כ כתב שברחוב בעדפאר"ד שהוא ארוך תשעה מייל ויש בו מאה אינטערסעקשן'ס וחמש רחובות גדולות חוצצים את הרחוב לרחבו ובצירף כלם שיער האברך שיש ס' רבוא בבעדפאר"ד ול"י עכת"ד.

הנה כל דבריו הם הבל וחידש כאן תורה חדשה מכריסו בענין דעגר"י, וכי מה ענין דעגר"י לכאן, הלא הא"א כתב וז"ל ויש מקומות שהדרכים מפוצלים ממקום שס"ר בוקעים בו ואינם מתעקמים הרבה כעין ד' ושיהיה נסתר מקום העקום של כאן ממקום העקום של כאן ע"י בנינים שבצד הדרך רק הולך בשוה קצת ונראה כאחד עכ"ל. הרי דכל הטעם שלא יתעקם הוא כדי שיהיו יכולין לראות מזה לזה ולא יהא נסתר זה מזה, וא"כ הרי אין שום חילוק במדת הדעגר"י, והרי כיון דהרחוב במשך התשעה מייל מתעקם הרבה פעמים וא"כ הרי אין יכולין לראות מזה לזה במשך התשעה מייל, ופשיטא דע"י הבנינים נסתר הרחוב זה מזה במשך התשעה מייל, ואף אם לא נסתר הראיה באותו שטח הקטן במקום המתעקם אבל במשך אורך הדרך הרי נסתר לגמרי זה מזה, והא"א מיירי שיש במקום א' ס' רבוא ממילא גם במקום המתעקם קצת אינו נסתר מהמקום של ס' רבוא, אבל לצרף ס' רבוא מהרבה מקומות מזה לא דיבר הא"א ופשיטא דבזה מזיק אף עיקום קצת כיון שבמשך כל האורך הרי נסתר מקום העקום זה מזה.

ועוד טעה טעות גדול דהרי הא"א לא דיבר כלל לצרף ס"ר, דבזה לא סגי אם נחשב רחוב אחד דהרי אף ברחוב אחד צריך שהס"ר ילכו בשטח אחד ולא מצרפינן כלל אורך הרחוב זה לזה כמו שכבר ביארנו לעיל בספר "איזהו רשות היחיד" הנ"ל מדברי האחרונים, והא"א מיירי רק כשיש ס"ר במקום אחד בהרחוב אזי כל הרחוב שאינו מתעקם כעין ד' נעשה כהמשך אל הרחוב והוי רה"ר אף שאין שם ס"ר, אבל לא דן כלל לצרף ס"ר בהרבה מקומות שברחוב וז"ל הא"א וא"כ גם הדרכים המתפצלים בשוה מדרך שס"ר בוקעים בו בכל יום והם ג"כ רחבים ט"ז אמה יש עליהם דין רה"ר עי"ש. והיינו כשיש ס"ר במקום אחד אז כל הרחוב המפולש בשוה לאותו הרחבו הוי רה"ר, וכ"כ שם וז"ל ויש מקומות שהדרכים מפוצלים ממקום שס"ר בוקעים בו. היינו שיש ס"ר במקום אחד ברחוב אז שאר הרחוב ג"כ רה"ר, אבל לא יעלה על הדעת לצרף מכמה מקומות לס"ר בתשעה מייל. וכבר הבאנו בספר "איזהו רשות היחיד" מהאג"מ דזה טעות גדול, וכן הבאנו מהבית שערים דאין מצרפים אורך הרחוב לס' רבוא דא"כ הרי אפשר לצרף בהדרכים שמפולש מסוף העולם ועד סופו לס' רבוא, ומבואר בדברי הרמב"ן להדיא דאף בדרכים אלו ליכא ס' רבוא, וכ"ש לצרף כמה אינטערסעקשנ'ס זה לזה בשעה שחצוצצים את רחוב בעדפאר"ד לא יעלה על הדעת, שהרי יש הפסק ביניהם ברחוב בעדפארד גופיה שמשמש לדרך בכיוון אחרת לגמרי, ולדבריהם אם יש שני דרכים רחוק זה מזה אלף מיל ויש הפסק מדבר שמם ביניהם בלא בנינים מצרפים זה לזה לס' רבוא, אבל באמת זה אינו עולה על הדעת ודבר פשוט הוא דבעי תשמיש להרבים של ס' רבוא לעבור שם ובזה הרי כל דרך הוא השתמשות בפנ"ע לילך למקום אחר, ובכל דרך בפנ"ע ליכא ס' רבוא ואינו רה"ר, וע"כ מילתא דפשיטא הוא לכל בר בי רב דחד יומא דכל האינטערסעקשאן הוי התשמשות בפנ"ע. ונעתיק לשון המשכנ"י בזה וז"ל בדף קכ"ו ונפלאתי מאד אם כונת מעכ"ת שבצירוף כל השיירות שבכל המדבר וכו' יצטרפו כלן לס"ר אף שרחוקין הרבה זה מזה ואין רואין ואין יודעין אלו את אלו הזה נקרא צירוף, וכו' אלא ודאי כיון שאין דרך לאלו עם אלו ואין הולכין ובאין בדרך אחד אין כאן צירוף, וכו' עכ"ל וכבר ביארנו במק"א דאף הביא"פ ס"ל כן.

ע"כ דבר פשוט הוא דכלהאינטערסעקשאנ"ס כיון דהוי דרך בפנ"ע ואין להם דרך לאלו עם אלו אין מצרפין אותם לס' רבוא, והאשל אברהם מיירי רק כשיש ס' רבוא במקום אחד ומשם מתפצלים באותו האורך נמצא דהוי כתשמיש אחד כיון שהולכים באותו האורך, והרי הדברים ק"ו דהרי כל הסברא של הא"א דבמתעקם כעין ד' חשוב כשני רחובות הוא כיון שזה הולך למזרח וזה לדרום הוי תשמיש אחר, כיון שהולך לכוון אחר, וא"כ כ"ש בשני אינטערסעקשנ'ס כשרחוקים זה מזה וכל א' הולך למקום אחר נמצא דאין שום קשר בין אלו לאלו פשיטא דאין מצרפים שום אינטערסעקשן זה לזה.

עוד כתב האברך שם דכל הסטריט'ס שבין בעדפאר"ד ול"י כיון שהם רחבים ט"ז אמה הוי רה"ר דאורייתא כי פתוח משני צדדים לרה"ר אע"פ שבאותן הסטריט'ס לא בקעי ס' רבוא וכמ"ש הביא"פ סימן כ"ו בשם הג"א עכת"ד. ופלא והפלא איך לא בוש מלזייף את דבריהם, הרי מבואר דברים מפורשים בהג"א שזה דוקא כשהולך לאורך רה"ר דאז הוי כרה"ר המתקצר, והביא"פ האריך דכוונת הגהות אשרי דכמו שא"צ להיות ט"ז אמה כשהולך לאורך רה"ר מטעם שבטל לרה"ר דהוי כרה"ר המתקצר ה"ה לענין ס"ר, וז"ל הביא"פ דף מ"ז ע"ב וכמ"ש הרשב"א לענין מתקצר באמצע הטעם לפי שא"א לרה"ר שתלקט במלקט כמו כן יש לומר טעם זה לענין ס"ר אף שבאמצעיתו אין ס"ר שא"א לרה"ר שיהיה בכל פינות שאתה פונה ס"ר עי"ש. וא"כ בהסטריט'ס שהולך לרחבו של בעדפאר"ד ול"י א"כ אינו בטל להרה"ר שבצידו אף שהוא רחב ט"ז אמה וצריך להיות שם ס' רבוא כדי שיהיה רה"ר דכמו שצריך להיות רחב ט"ז אמה מפני שאינו בטל להרהר שבצידו כמו"כ צ"ל ס"ר שם ולא סגי במה שפתוח לרה"ר.

A Critical Analysis of the Bais Va’ad L’Chachamim: Part 7

בהערה כ"ז תמה האברך ראה"כ על הביא"פ שכתב דכיון דמתעקם דמיא לבין העמודים דלא הוי רה"ר מחמת דלא ניחא תשמישתיה וכתב דצ"ע דהמג"א סימן שמ"ה פוסק דבין העמודים הוי רה"ר וכ"פ בשו"ע הרב, וא"כ אדרבה הדבר ק"ו מה אם בין העמודים הוי רה"ר כ"ש לרה"ר המתעקם דהדבר ידוע דניחא יותר ההילוך מבין העמודים, עכת"ד.

הנה זייף האברך בקובץ הנ"ל את דברי הביא"פ בזדון או בשגגה כדי לסתור את דבריו, דהנה ז"ל הביא"פ דף מ"ה, ולכן אם אינו מפולש משער לשער לא הוי רה"ר דהא לא מסתגי להדיא וצריכין להקיף הילוכם הולך וסובב אל פתח השני המפולש למסילה וכההיא דבין העמודים ואיצטבא עכ"ל. הרי דלא דימה אותו הביא"פ רק לבין העמודים אלא דימה אותו גם לאיצטבא, ונהי דבין העמודים איכא מחלוקת הראשונים דלדעת הרשב"א גם בין העמודים הוי כרמלית, ולדעת הרמב"ם הוי רה"ר, אבל באיצטבא לכו"ע הוי רק כרמלית ולהכי דייק הביא"פ בלישנא וכתב דדמיא לבין העמודים "ואיצטבא" להסביר הדבר לפי כל השיטות, ומבואר מדברי הביא"פ דרה"ר המתעקם גרע הרבה מדין בין העמודים והטעם הוא משום דבין העמודים אין צריכין להקיף הילוכם רק משהו כפי רוחב העמוד, אבל ברה"ר המתעקם צריך להקיף הילוכם בשטח יותר גדול כפי אורך הרחוב הצדדי עד שמגיע אל המסילה, ע"כ דימה אותה הביא"פ לאצטבא. ועיין בלח"מ פי"ד הלכה ו' שביאר דאיצטבא הוא אסתוונית שבברייתא שם שהמקומות שבין האיצטבא לאיצטבא אינו רה"ר משום שאינו עשוי להילוך הרבים משום דלא ניחא תשמישתיה כלל, דהאיצטבא דהוא רחב יותר מעמודים צריך להקיף הרבה ללכת בין איצטבא לאיצטבא, וא"כ ודאי רה"ר המתעקם שצריך להתעקם הרבה, פשיטא דדמי לאיצטבא, דכיון דלא מסתגי להדיא אינו רה"ר ודברי הביא"פ נהירין. וכבר הארכנו בספר "איזהו רשות היחיד" מהו הגדר דלא ניחא תשמישתיה.

ומה שכתב שם האברך הנ"ל דקשה לסמוך על הביא"פ דלא כתבו אלא דרך אגב, אין לדבריו שחר, דהרי כתב שם דצ"ע אמאי מתירים פלטיא בצוה"פ הלא פלטיא א"צ מכוון, משמע דעל שאר המבואות שאינם פלטיא ניחא ליה כיון דצריך מכוון, ולא מיירי שם מעיר מוקף חומה אלא מיירי שם ממנהג העולם שמתקנין העיר בצוה"פ. הרי דלא כתבו כלל דרך אגב.

עוד כתב בהקובץ הנ"ל דגם הצ"צ לא הקיל למעשה כיון שבשו"ת מים רבים סימן ל"ז מחמיר עי"ש. הנה להד"מ, כי הצ"צ לא כתב כלל שא"א להקל למעשה ולא נזכר דברים אלו בצ"צ, והרי מבואר להדיא בצ"צ עירובין פ"ה מ"ו דכתב דא"א לסמוך על הא דאין השערים מכוונים כיון דיש להם פלטיא, משמע דבליכא פלטיא אפשר לסמוך למעשה על הא דאין השערים מכוונים אף כשליכא חומה כמו העיירות בימיו.

עוד העלה שם האברך הראה"כ דגם הביא"פ והצ"צ לא מיירי אלא במבוי אחד שמתעקם, אבל אם הרחוב מצורף מהרבה רחובות וכל רחוב בפנ"ע הוא מכוון לגמרי גם לדידהו מיקרי מפולש ומכוון, דכיון דיש לו יציאה מרחוב זה לימינו או לשמאלו זהו השער של הרחוב ולא איכפת לן כלל אם מתעקם להלאה כמו דלא איכפת לן כשמתעקם הדרך חוץ לשער המדינה כיון דיש לו דרך יציאה, זה תוכן דבריו.

ודבריו מרפסין איגרא, ואין הבנה כלל למה שכתב דכיון דיכולין לצאת לימינו או לשמאלו למה צריכין שיוכלו לצאת אל הצד לימינו או לשמאלו, הלא אם יכולין ללכת להלאה רק ישר ג"כ יכולין לומר דזהו הסיום של אותו הרחוב אם נסתיים שם הכתלים, והרי מחוץ לעיר סגי אף שיכולין ללכת רק ישר, למה צריכין כאן שילכו לימין או לשמאל, ותו הלא אף במבוי עקום שאין לו הפסק הרי נחשב כשני מבואות כמו שכתב רש"י דף ו' שמפולש לחבירו כמפולש לרה"ר מבואר דזה נחשב כשני מבואות המפולש אחד לחבירו, א"כ הרי בכל מבוי עקום הרי כשמתעקם ללכת מאחד להשני הרי יוצא מאותו הרחוב ונכנס להשני לימינו או לשמאלו, א"כ הרי יש לו מקום יציאה מאותו הרחוב, וא"כ הרי לא משכחת לה כלל רה"ר המתעקם דהרי בכל מקום שמתעקם נימא דנחשב כשני רחובות, וא"כ הרי יש לו יציאה מאותו הרחוב ביושר[3] ועוד הרי מודה האברך הראה"כ הנ"ל דבעיר מוקף חומה צריך שהדרך יהי' ישר כדי לצאת מכל העיר כולה, כמו שמבואר בדברי רש"י דשערי העיר מכוונים זה כנגד זה, והרי הביא"פ והצ"צ מבארים הלכה זו לא מטעם מוקף מחיצות אלא כדי שיסתגי להדיא ולא בעקמימות, וא"כ כמו דבמוקף חומה ס"ל להביא"פ שצריך שילכו ישר עד חוץ לעיר ולא סגי במה שהולך ישר עד סוף אותו הרחוב כמ"ש בביא"פ להדיא וז"ל, וצריכים להקיף הילוכם סובב והולך אל פתח השני המפולש למסילה עכ"ל, הרי דלא סגי במה שהולך ישר עד מקום היציאה לרחוב השני שבתוך אותו העיר, א"כ ה"ה בלא חומה צריכין שילכו ישר עד חוץ לעיר, דהרי כל חילוק בין מוקף חומה לאינו מוקף חומה הוא רק מטעם מחיצות, כמו שכתב האברך שם בעצמו, א"כ להביא"פ דאף בחומה לא מטעם מחיצות אתי עלה, א"כ חומה לא מעלה ולא מוריד לדידיה, וכמו במוקף חומה צריך שילכו ישר עד חוץ לעיר ולא סגי בסיום אותו הרחוב, ה"ה בלא חומה, דמאי שנא וא"כ כל דברי האברך הנ"ל מבית ועד לחכמים המה בלי חכמה ובלי דעת ובנויים על הבל.

עוד כתב שם האברך בהקובץ הנ"ל דהביא"פ גופיה מודה דלדעת הסוברים דא"צ ס"ר א"א להתיר אלא ע"י דלתות ושכן כתב גם הצ"צ, ולמה, הא אין דרך רה"ר מפולש ומכוון עד סוף העיר כמו כל העיירות שבזמנינו, וע"כ דלא כתבו להקל במתעקם אלא במבוי עצמו שמתעקם עכת"ד.

הנה עצם דבריו בנויים על אדני הבל בהקשותו על הביא"פ דהרי לא הי' בזמנו דרך מכוון, וכמו העיירות שבזמנינו, מנא לי' להאברך הנ"ל שצורת העיירות בזמן הביא"פ היו כצורת העיירות שבזמנינו, הלא לא הביא שום הוכחה לכך, ואולי חלם כן בחזיון הלילה, אבל לא בהקיץ, דהרי כבר העיד הפרמ"ג (בסימן שס"ד א"א ב') וז"ל ועיירות שלנו המתוקנין בצוה"פ יש לעיין במכוונין ממש השערים ורחבים הרבה עכ"ל. וכידוע הביא"פ הי' דור אחד אחר הפרמ"ג. וכן כתב הגאון רש"ד כהנא מהבד"ץ דווארשא בתשובתו וז"ל, לדעתי בעיירות קטנות שדרך המלך עובר בה ומפולש מעבר לעבר יש יותר חשש מעיירות גדולות, וההיתר של אינו מפולש מוסכם ונתקבל ועי' בב"י שפירשו דמפולשים היינו שהשערים מכוונים זה כנגד זה וכו' ובעיירות גדולות לא נמצא מפולש כלל עכ"ל. הרי לנו ברור דהמציאות היה דרחובות העיירות הקטנות והבינוניות היו מכוונים מתחילת העיר ועד סופו, וכן הוא עד היום בעיירות הקטנות באירופא, ואדרבה רק בעיירות הגדולות לא הי' מצוי שיהיו מפולשין. וכן כתב הדברי מלכיאל (ח"ד סימן ג') וז"ל, מה שכתבתי בחיבורי (ח"ג בהשמטה לסי' י"ח) שאם יש מבוי מפולש רחב ט"ז אמה, היינו שיהא מפולש מקצה אל הקצה אשר באמת אינו מצוי כלל "בעיירות גדולות" ולזה נהגו לערב בכרכים גדולים מאד ולא חששו למה שיש ס' רבוא, כיון שאין שם ר"ה מפולש כנ"ל עכ"ל. הרי דהדגיש זאת הגאון הגדול מלומזא דלא מצוי בעיירות גדולות, אבל בעיירות הקטנות והבינונות ודאי היה מצוי מפולש במדינתו. ועל העיירות הקטנות והבינונות שהיה מפולש ביושר, על זה היה הויכוח בין הביא"פ והמשכנ"י שלא היה שם רק ההיתר דס' רבוא או של שם ד' מחיצות. ובאמת כבר הקדימו בזה הביא"פ (או"ח סימן כ"ו דף מ"ה עמו' ב) בהזכירו "כמה עיירות גדולים במדינות אשכנז וצרפת ואינגלטירא, שהיו בו ס' ריבוא, כגון עיר גדולה פאריז, לונדון", כתב דרחובותיהן אינם מכוונים משער לשער, ודו"ק.

וכן מבואר להדיא בביא"פ דף ל"ז בלשון השאלה וז"ל עיירות שיש בהן דרכים המפולשים שעוברים תוך העיר והוא דרך המלך כו' אם יש היתר לטלטל בעיירות אלו בשבת ע"י תיקון צוה"פ כמנהג כל שאר העיירות במקום שהפירצה רחבה, היינו דעל שאר העיירות דלא היה שם דרך המלך היה ההיתר פשוט משום שלא היה מפולש משער לשער, וע"כ היה הספק רק בעיירות שדרך המלך עובר שם והוא מפולש ומכוון, אם גם זה מותר כמו שאר העיירות שאינו מכוון, וכן מבואר להדיא בדבריו דף מ"ה דשאר כל העיירות התירו בפשיטות משום שאינו מכוון, דמבואר שם לאחר שמבאר דפלטיא א"צ שיהיה מפולש משער לשער רק דרך העוברת צריך שיהיה מפולש כתב וז"ל, ולפי"ז לא מצאנו ידינו ורגלינו בכל מדינה ומדינה ועיר ועיר שרובן וכמעט כלם יש בהם פלטיא למקום שווקים שמתקבצים שם בנ"א ואם מתקנין העיר בצוה"פ מטלטלין בכולה אף פלטיא זו הרחבה ט"ז אמה עי"ש. מבואר בדבריו דברים ברורים דעל כל העיר לא נתקשה כלל אף בלא הדין דס"ר, שהרי צריך מפולש משער לשער ולא היה מציאות מפולש אלא באותן העיירות שדרך המלך עבר ביניהם, אבל שאר העיירות לא היה מפולש ומכוון ממילא ההיתר פשוט, ע"כ נתקשה לו רק בפלטיא איך מותר, הלא פלטיא א"צ מפולש, ואם נימא כדברי האברך בקובץ הנ"ל למה ליה להקשות מחמת דפלטיא א"צ מפולש הלא היה יכול להקשות בפשיטות דדי במה שהוא מפולש עד סוף אותו הרחוב וזה היה מצוי לרוב, אע"כ דז"א דפשיטא דצריך מפולש עד סוף העיר כמו שמפורש בביא"פ דצריך להיות מפולש להמסילה.

עוד כתב האברך ראה"כ הנ"ל שאין להקל אלא בעיר שיש לה חומה דאז כשאין הפתחים מכוונים הרי כל דרך בפנ"ע יש כנגדו חומה עכת”ד. הנה אין דבריו נכונים כלל הלא גם כשאין להעיר חומה אם יש כנגד הפילוש באותו העיר בתים אינו דומה לדגלי מדבר שלא היה בתים נגד הפילוש, ואם נאמר דדי דסיום אותו המבוי לא יהיה שם חומה א"כ גם בעיר מוקף חומה הרי יכול להיות מבואות בתוכו שבסוף אותן המבואות הוא פתוח ומה איכפת לן בהחומה של העיר שלהלאה ממנו, ואי נימא דלא די במה שיש חומה נגד הפילוש גרידא וצריך שיהיה מוקף בכל הצדדים ובבתים אף שיש בתים נגד נגד הפילוש מ"מ יש הפסק מן הצד בין בית לבית, הלא גם בחומה כשאינו מכוון אף שיש חומה נגד הפילוש, הלא יש שערים מפולשים בהצדדים וא"כ לא הוי היקף שלם, לכן הדבר ברור דאף אם נימא דטעם מפולש הוא כדי שלא יהיה נסתם במחיצות אין שום חילוק בין העיר מוקף חומה שיש לה פתחים שאינם מכוונים, לבין שהעיר מוקפת בתים וממילא כיון שיש בתים נגד הפילוש הוי כחומה ואינו דומה לדגלי מדבר שהיה בלי חומה, ומה שיש ריוח בין בית לבית כפירצה הלא אין הפירצות זה כנגד זה, ודומה ממש לחומה שאין השערים זה כנגד זה.

וכן מבואר להדיא בספר שער הזקנים (להגאון בעל שמלת בנימין מהאמבורג דף קט"ו) וז"ל, ומיהו י"ל כדפרש"י בפ"ק דעירובין באין מחיצה ברוחב י"ו אמה הוי רה"ר וביש מחיצה בעי מפולש משער לשער, וכן כתב הטור וש"ע דשווקים ורחובות בעינן מפולש משער לשער ואם אינו מפולשים אע"ג דאינם מתוקנים בצוה"פ אין כאן רה"ר דאורייתא דמכ"מ יש היקף מחיצות [כוונתו דהפירצות אע"פ שאינו מתוקנות בצוה"פ אינו מבטל שם מחיצה מן העומד] "וה"נ איכא מחיצה דבתים משני צדדים" א"כ אפילו הוי רחב י"ו אמה מ"מ בזמנינו ליכא מפולש משער לשער כמו שכתבו הפוסקים ואין לו דין רה"ר עכ"ל. הרי לנו דברים ברורים דאף מחיצה דבתים ויש לו פירצות נחשב כמו חומה שמבטל הפילוש, ומבואר בדבריו דמה שכתב רש"י ואין לו חומה כוונתו דאף שני מחיצות לא יהיה לו ע"י הבתים, ובזה מובן למה לא התנה המחבר גם באין לו חומה שיהא עכ"פ מפולש משום דכיון דאין לו שום חומה אף משני צדדים ממילא הוא מפולש לגמרי. וכן פירש הגר"א את דברי המחבר שכתב ואין לו חומה זהו סרטיא כוונתו דבחוץ לעיר ליכא חומה כלל אף משני צדדים כיון שאין שם בתים, ויש לו חומה פירש הגר"א זהו פלטיא כמו ירושלים והיינו דבתוך העיר בכל ענין יש לו חומה ע"י הבתים שבשני צדדים, ועל אותן הבתים התנה המחבר שיהא מפולש ומכוון א"כ מבואר דאם יש בתים נגד הפילוש מבטל מינה שם מפולש.

עוד כתב האברך בקובץ הנ"ל דמצא בתשובת משנת ר' אהרן אות י"ב שכל זמן שיש דרך לצאת מרה"ר הוי רה"ר אף שיש מחיצה כנגדה עכת"ד. הנה כבר ביררנו בספר "איזהו רשות היחיד" שיטת משנת ר' אהרן, והאברך טעה בדבר משנה ולא הבין את דבריו, דהלא המשנת ר' אהרן כתב להדיא באות ב' וז"ל, ועוד שכאן כיון דהמבוי לא היה מפולש רק בעקמימות כמו בצורת דלת ובכה"ג ודאי אין זה רה"ר גמור מה"ת עכ"ל. הרי דמבוי עקום לא הוי רה"ר לדידיה, ומש"כ באות י"ב דאף שצריך לעקם הדרך הוי רה"ר היינו דמצד ההליכה עדיין הוי רה"ר, אבל מ"מ מודה דאינו רה"ר מחמת שכיון דמתעקם הרי יש מחיצה כנגד הפילוש, ובאות י"ב חידש דפעמים לא מהני מחיצה שכנגדה לבטל הפילוש היינו באופן שרה"ר גמור מפסקת ביניהם וביארנו דבריו בארוכה דרק בהציור שצייר שם ר' אהרן איכא רה"ר מפסקת ביניהם אבל במבוי עקום וכן ברוב המבואות בעיירות שלנו אין רה"ר מפסקת ביניהם לכן שפיר מצטרף מחיצה שכנגד הפילוש לבטל הפילוש בעיירות שלנו. אבל לא כתב ר' אהרן כלל מה שהביא האברך בשמו שכל זמן שיש דרך לצאת הוי רה"ר אף שיש מחיצה כנגדה וזהו היפך האמת, דהרי ודאי במחיצה כנגדה מתבטלת הפילוש ורק ברה"ר מפסקת ס"ל דאין מתבטל הפילוש.

מה שכתב האברך הראה"כ הנ"ל דיש לנו פלטיא כבר ביררנו הדק היטב דאין לנו פלטיא כלל.

שוב כתב האברך בקובץ הנ"ל דצ"ע על הדברי מלכיאל ועל הויען יוסף שכתבו שאין לנו רה"ר בימינו מפולש משער לשער. הנה כבר נתבאר דדבריהם נהירין היטב וזהו דעת כל הפוסקים, וכן כתבו הרבה פוסקים להדיא דבימינו אין לנו מפולש משער לשער בעייירות גדולות אף שאין להם חומה הלא המה א) הגאון רשכבה"ג מהרש"ם כתב בח"ג סימן קפ"ח בסופו וז"ל, ולכן נלנע"ד אין שום הכרח לדחות את דברי הביא"פ וכו' וגם בעינן שיהיה הדרך מפולש משער לשער וליכא עכ"ל. ב) הצמח צדק עירובין פ"ה מ"ו כתב וז"ל עפי"ז נראה לתרץ מה שמתקנין עירוב ע"י צוה"פ ולפעמים רוחב המבואות י"ו אמה, ואם משום שאין השערים מכוונין זה כנגד זה מ"מ מצוי שראש א' מפולש לסרטיא וראש הב' מפולש להרחוב שהוא הפלטיא וכו' עכ"ל. מבואר דבאופן דליכא פלטיא אין לנו כלל מפולש משער לשער אף בעיירות שלהם שהיה בלא חומה. ג) שער הזקנים דף קט"ו וז"ל, בזמנינו ליכא מפולש משער לשער כמו שכתבו הפוסקין ואין לו דין רה"ר, וביאר שם מחמת שיש בתים בשני צדי הרחוב אף שאין לו חומה. ד) הגאון רש"ד כהנא ראב"ד דווארשא וז"ל, ובעיירות גדולות לא נמצא מפולש כלל עכ"ל. ה) תירוש ויצהר (סימן ע"ג אות ה') לנוי יארק, ובענין שטענו הרבנים שברחוב בראדוויי יש ס' רבוא דהוי רה"ר והשיבו המתירין הא אין לו דין מפולש עי"ש. ו) שו"ת דברי מלכיאל (ח"ד סימן ג'). ז) מהר"י אסאד (סימן נ"ד) וז"ל, אבל כל שאין הפתחים מכוונים זה כנגד זה מפולש משער לשער, הוי רה"י גמורה אעפ"י שאין דלתותיה נעולות בלילה כמ"ש הב"י בארוכה בסימן שמ"ה ומג"א סק"ו שם ובמדינתנו רוב עיירות אין פתחי שערי העיר מכוונים זה כנגד זה, ולכן סגי לדידן בדלתות ראיות לנעול וכו' אלא סגי בצוה"פ עי"ש. ובמדינתו היו העיירות בלא חומה כמ"ש החת"ס סימן צ' וז"ל ומכ"ש אם העיר אינה מוקפת חומה עי"ש. ח) וז"ל המנחת אלעזר (ח"ג סימן נ"ד) אבל בעיירות השכיחות גם הגדולים שאין ס' רבוא בוקעים בו וגם אין השערים מכוונים וכו' אז נ"ל להקל עכ"ל. ופשיטא דעיירות השכיחות בימיו היה מכוונים עכ"פ רחוב אחד אלא שלא היה מקצה העיר ועד לקצהו האחר. ט) שו"ת ויען יוסף (סימן קצ"ה). י) שו"ת נשמת חיים להגאון ר' חיים ברלין זצ"ל (סימן פ"ו) במכתבו להישועות מלכו וז"ל, ונשארה עיר פרוצה ומפולשה מכל צדדיה ופילושיה זה כנגד זה עי"ש. הרי דזה היה דעת כל גדולי ישראל.

ומה שכתב האברך מכמה מחברי זמנינו שכתבו דבעירות גדולות בזמנינו איכא רה"ר דאורייתא, ולא סמכו על הא דאין מכוונים זה כנגד זה, הנה הדבר פשוט דבימיהם היו נמצאות פלטיאות בהעיירות שמקום המסחר היה בחוץ בהשוק וע"ז היו מחמירים דפלטיא א"צ מכוונות, [אבל כבר ביררנו דלדעת רוב הראשונים והאחרונים גם פלטיא צריך מכוונות] לא כן בזמנינו שאינו בנמצא פלטיא בשכונותינו.

עוד הביא האברך בקובץ הנ"ל ראיה חזקה בשם רב א' דא"צ מכוונות מדברי הריטב"א עירובין דף ו' בהא דר' יוחנן שכתב דירושלים אלמלא דלתותיה נעולות בלילה היה כל ירושלים רה"ר מדאורייתא ולא רק מקצתה, ולכאורה הלא לא היה מפולש עד חוץ לעיר דהא היה מוקף חומה אע"כ שהרחובות גופיהו היה מפולש ולא היה מגיעות עד החומה ממש ומשו"ה מיקרי מפולש ומכוון כיון שהחומה היה לו פירצות ולא היה לה דין חומה עכת"ד. הנה ניכר מדברי הרב א' הנ"ל שלא למד מעולם מס' עירובין, דהלא מבואר להדיא בגמ' דף ק"א שדברי ר' יוחנן קאי קודם שנפרצה בה פירצות והיה החומה שלימה בלי שום פירצות כלל, והיה דינו כחצר שאינו מעורבת כמבואר שם בראשונים, וא"כ בכה"ג גם לדידיה צריך מכוונות, ולפי"ז פירושו של הרב א' הנ"ל בכוונת הריטב"א בדותא היא. אך הפירוש הפשוט בדברי הריטב"א הוא דר' יוחנן מיירי רק מהמבואות המפולשות שהיה לה דלתות אצל שערי העיר, אבל שאר המבואות הסתומות ברוח הג' ע"י החומה לא היה להם דלתות כלל, וזה כוונת ר' יוחנן שאותן המבואות שהיה להם דלתות חייבין עליה משום רה"ר אם אינן נעולות, וזהו כוונת הריטב"א דבכל ירושלים אלמלא דלתותיה נעולות היינו בכל מקום בירושלים שהיה שם דלתות צריך שינעלו דלתותיה, וא"כ אותם המבואות שהיה חומה כנגדם הלא לא היה להם דלתות כלל אצל שערי העיר, ולא מיירי ר' יוחנן מהם, אבל המבואות שהיה להם דלתות אצל שערי העיר כלם היו מכוונות, וע"כ היה צריך שכלם ינעלו דלתותיה בלילה.

____________________________

[3]

PART 3: THE TRUTH REGARDING THE STAMFORD HILL ERUV

Their argument: But the Mishnah Berurah argues that most poskim uphold asu rabbim u’mevatlei mechitzta , so according to most poskim the...