Monday, March 13, 2006

Part 3: Various Issues Regarding Eruvin


פרק ג



המיעוט כופין את הרוב לעשות עירוב



ז"ל שו"ת מהר"י מינץ סימן ז: דתניא בתוספתא דבבא מציעא כופין בני העיר זה את זה לבנות להן בית הכנסת ולקנות להן ס"ת נביאים וכתובים וכופין בני מבוי זה את זה לעשות להן קורה ולחי למבוי וכו', וכופין בני מבוי זא"ז לעשות קורה ולחי אעפ"י שאין זה צריך כל כך אפ"ה כופין וכו', ואמר אחרי רבים להטות כמה שמסכימים הרוב, אף על פי שהמיעוט המתנגדים נראה להם שטענותם חזקות, הרי הם בטלים ברוב ואין שומעין להם,כמו שאין שומעין אם טענו לא נכניס אורחים לא נחלק צדקה לא נשכיר מנין. וכי לענין לחי וקורה אם טען למה אתן לתקנם כדי להכניס ולהוציא בשבת, אני איני רוצה להכניס ולהוציא או אינו צריך להכניס ולהוציא או לכלנו אין צריך לנו כל כך בתקנה זו, כמה שכתב מהר"ם בעצמו על לחי וקורה בסוף התשובה הנ"ל שאין בה צורך כל כך אלא כופין זה את זה כו', אלמא דאין מקבלים טענותם ואין שומעין אליו. וכן גבי בני העיר שכופין זה את זה לקנות ספר תורה נביאים וכתובים, אם טוען אחד מהם לא אסייע לכם באילו כי יש לי כדי צורכי, אין בדבריו כלום. ואיפשר שבאילו דברים שהוזכרו במשנה וברייתא ותוספתא כופין אפילו שלא ע"י הרוב, מדנקט בלשון כופין זה את זה ולא נקט כופין אלו את אלו, אבל שאר דברים הולכין על פי הרוב.


וז"ל השולחן ערוך חו"מ ריש סימן קסב: בני מבוי כופין זה את זה לעשות לחי וקורה למבוי. וכתב שם הסמ"ע דמינה נלמד למבוי מפולש דצריכין לסייע בצורת הפתח.


וז"ל הערוך השולחן שם: בני מבוי כופין זה את זה, ואפילו המיעוט כופין את המרובין לעשות לחי או קורה להתיר לטלטל בשבת, ובמבוי מפולש כופין על עשיית צורת הפתח.


וממשיך הערוך השולחן, וכ' וז"ל: ויש להסתפק בזמן הזה שמערבין הערים בצורת הפתח אף שהם רחבים ט"ז אמה ואין בה ששים רבוא על פי הכרעת רבינו הרמ"א שם, והרבה פוסקים חולקים על זה, אם יכול אחד לומר: "לא אתן חלק בזה כי אני חושש להפוסקים האוסרים."


ויראה לי דמ"מ צריך ליתן חלקו וכו', יכולים לומר לו: "אף שאתה מחמיר על עצמך מ"מ לתקנת העיר אתה מוכרח ליתן". ואינו יכול לומר קים לי כהפוסקים האוסרין, כיון שכבר נתפשט ההיתר על פי הכרעת רבינו הרמ"א אין שום אדם יכול לומר קים לי, ועשיית עירוב הוא מצוה כדמוכח בש"ס (עירובין ס"ח.), עכ"ל הערוה"ש.