Wednesday, June 13, 2007

Rav Moshe Feinstein zt”l: The Need For Eruvin

Theories abound as to what Rav Moshe Feinstein zt”l’s shitos were regarding eruvin. There are many arguments set forth by people that purport to explain exactly what Rav Moshe proposed. Invariably, they fail in their attempt because they contradict Rav Moshe’s teshuvos. In truth, these interpretations are unnecessary since Rav Moshe expressed his views very clearly in his teshuvos.

For example, some argue that not only did Rav Moshe not consider the establishment of a contemporary eruv a mitzvah, but they continue that even when Rav Moshe did allow the construction of an eruv, he believed that one should not carry. Therefore, I have set out to clarify what Rav Moshe’s true beliefs are.

שיטת האג"מ בענין המצוה והשתדלות לעשות עירוב

לשון השו"ת אגרות משה חלק או"ח ה סימן כח אות כא-כב:

יש צורך לתקן עירובין, אף שוודאי אינו צורך כל כך כמו שהיה ביוראפ. אבל לעומת זה איכא צורך להיפוך, דהרי בשביל זה לא ידעו כלל שאיכא איסור הוצאה וכו', שא"כ כשע"י זה שיתקנו בעירובין כל הערים הרי ישכחו שאיכא איסור הוצאה בעולם, דהא בכרכים גדולים אין עושין צוה"פ ממש שיכירו כל אדם וכו', ואף אם באיזה מקום יצטרכו לצורת הפתח מיוחדת, לא יזדמן לראות זה אלא איזה יחידים וכו', ואף שאנן לא גזרינן יותר ממה שאיתא בגמ' ובדברי הגאונים, מ"מ אין לומר שהוא מעלה ומצוה כשאיכא חסרון זה וכו'.

והתיקון שיש בעירוב למחללי שבת במזיד בפרהסיא וכו', אולי בשביל אלו שאין יודעין כלום, דרשעותן ואף הכפירה שלהן בא להם מצד שחנכום כן אבותיהם הרשעים, יש איזה מעלה ואולי גם מצווה לתקן עירובין, שלא יעברו גם על איסור הוצאה שבידינו למנוע אותו בתיקון העירובין, מאחר שיש לדונו כשוגג. אף שאינו שוגג ממש, דאף שאביו חנכו לרשעותו ולכפירתו, הא עכ"פ רואה ויודע משומרי תורה ומצוות, ויודע שאיכא גדולים ובעלי דעת וחכמה יותר מאביו, שלכן נוטה יותר לומר שליכא חיוב למונעו מעבירה.


לשון שו"ת אגרות משה חלק או"ח ה סימן כט:

והנה הא דמצינו בגמ' עירובין דף ס"ח ע"א (א"ל רבה בר רב חנן וכו') דאיכא חיוב על חכמי העיר לתקן שיוכלו לטלטל בעיר, וכן היו בכל עיירות שהיו נמצאים יהודים היו מתקנין עירובין, אמרתי שהיה זה במקומותינו שלא היה אפשר בלא זה וכו', וגם בערים גדולות היה זה דבר קשה, שלכן היו גם ערים גדלות שהיו מתקנים עירובין. אבל כאן בזמנינו שאין שום צורך וכו', שלכן אין תיקון עירובין דבר נחוץ, אלא רק לאטפויי הנאה בעלמא, אין זה ענין הצריך להשתדל בזה.

ואף שהוא דבר טוב בעוה"ר שאיכא הרבה עוברי עבירה, שתיקון העירובין ימעט האיסורין, ליכא חיוב להפריש בשביל מומרים במזיד וכו', ושוגגים שאין יודעין האיסור אין מצויין ואולי גם ליכא.

ולעומת זה איכא חסרון בתיקון עירובין שירגילו להוציא, ולפעמים שיתקלקל בשבת ולא יוכלו להודיע ויכשלו שומרי תורה.

אבל בשנים האחרונות התחילו לתבוע שיתקנו עירובין, מחמת שהנשים מצטערות הרבה בזה מפני שמניעת הנאה הוא צער גדול להם, מפני הרגילות להיות מפונקות. ואלו שיש להם תינוקות אין יכולין לצאת מהבית כל השבת וכדומה. ויש גם שאין יכולות להבליג על דעתן ורצונם, ועוברות. והתחילו בשביל זה בכמה מקומות לתקן עירובין. ושייך להחשיב כשאיכא הרבה תובעין, לצורך, ויש אולי מקומות ששייך להחשיב גם צורך גדול, ושייך להרב המקומי לידע זה. וא"כ וודאי לא שייך למחות, ואולי יש גם להשתדל בזה וכו'.

שלכן אם רוב הרבנים יודעים מקהילותיהם שרוצים ותובעין שיתקנו עירובין, שנמצא שהוא צורך גדול, יש גם להשתדל לתקן עירובין.


לשון האגרות משה חלק או"ח ד סימן פו :

הכשר העירוב בקיו גארדענס הילס וכו', הנני רואה בזה תועלת גדולה והצלה ממכשול בשוגג ובמזיד וכו', דלכן הוא טובה גדולה ותועלת לשמירת שבת,ואני אומר שיפה עשיתם.


סיכום:

א) בכל תשובותיו מיירי רק לענין אם יש מצוה להשתדל לעשות עירוב.

ב) בסימן כ"ח לא ברירא ליה שלא לעשות עירוב, דהא יש תיקון למחללי שבת "בשביל אלו שאין יודעין כלום", רק ד"נוטה יותר לומר שליכא חיוב למונעו מעבירה".

ג) בסימן פ"ו כותב בברירות: "הנני רואה בזה תועלת גדולה והצלה ממכשול בשוגג ובמזיד וכו', דלכן הוא טובה גדולה ותועלת לשמירת שבת, ואני אומר שיפה עשיתם".

ד) גם בסימן כ"ט כתב דכשאיכא הרבה תובעין נחשב לצורך, "ויש אולי מקומות ששייך להחשיב גם צורך גדול, ושייך להרב המקומי לידע זה, וא"כ וודאי לא שייך למחות, ואולי יש גם להשתדל בזה", וסיים: "שלכן אם רוב הרבנים יודעים מקהילותיהם שרוצים ותובעין שיתקנו עירובין, שנמצא שהוא צורך גדול, יש גם להשתדל לתקן עירובין". וידוע דרוב מורי ההוראה בשכונות בארא פארק חשבו זה לצורך גדול מחמת כמה וכמה טעמים.

ה) וכל השקו"ט בתשובותיו הנ"ל הם רק לענין לכתחלה, אבל עירוב שכבר נעשה וכשר להלכה, לא כתב בשום מקום שלא יטלטלו בו משום ספיקותיו. ואדרבה לגבי דעטראיט וסיגעיט וקיו גארדענס כתב מפורש לעשות עירוב, ולא כתב בשום מקום שבעל נפש יחמיר שלא יטלטל בעירוב כשר.


In Summation:

From the above, it appears that Rav Moshe would agree that if the rabbanim uphold that there is a great need for an eruv, they should strive to establish one. More so, there is no doubt that Rav Moshe would concur that if an kosher eruv is established, one can carry therein, and nowhere do we see that Rav Moshe states that a baal nefesh should be stringent.