Monday, June 12, 2006

Part 3: Birur HaShitos ─ Regarding Shishim Ribo


בירור השיטות


פרק ג



ששים רבוא כיצד



וי"א כל שאין ששים רבוא עוברים בו בכל יום אינו רשות הרבים.
(שו"ע סימן שמ"ה סעיף ז')



כבר נתבאר לעיל (פרק ב') שנתפשט המנהג ברוב ערי ישראל להקל כדעת הי"א שהוא שיטת רש"י, שכל שאין בו בקיעת ששים רבוא אינו רה"ר, ואמנם בביאור שיטת הי"א, כלומר איך ובאיזה אופן יהי' בקיעת הס"ר, הנה נחלקו בדבר רבותינו הראשונים והאחרונים, ועיקר מה שנחלקו הוא, ששים רבוא כיצד, שולטים בו או עוברים בו, אלא שבזה גופא מסתעף הדבר לכמה פרטים, ונבאר השיטות דבר דבר על אופניו .


א.[14] י"א שכל דרך שרשות ששים רבוא שולטת עליו, כלומר שהדרך מוכן להשתמש לששים רבוא, אע"פ שאין הולכים שם הששים רבוא ביום אחד, מ"מ הוי רשות הרבים, כיון שעכ"פ שלטי בה ששים רבוא.[15] ולכן עיר שיש לה דרך ומעבר שכל באי עולם יכולים לעבור לתוכה, אע"פ שאין דרים בתוכה ששים רבוא, הוי כל רחובותי' רשות הרבים,[16] ואפילו עדיין לא עברו ברחובותי' הששים רבוא, אבל אם אין לה דרך ומעבר מארצות רחוקות, ורחובותי' אינם עשויות רק לאנשי העיר ולסביבותי', אז אם עכ"פ יהי' מספר בני העיר וסביבותי' הרגילים בה ששים רבוא, יהי' כל רחובות העיר רשות הרבים.

_____________________

[14]
נקדים בזה הקדמה קצרה ובזה יובן בטוב כלל דברי הפרק,: א' מהנקודות שמאריך בהם המשכנ"י, הוא בביאור שיטת רש"י שמצריך בקיעת ס"ר שיהא רה"ר, וקוטב דבריו שגם לפי שיטת רש"י שכיח בזה"ז רה"ר, והיינו עפ"י מה שמבאר שנחלקו הראשונים בהבנת דברי רש"י, שיש מן הראשונים, ובכללם הר"ת והר"פ, שפירשו דברי רש"י כפשוטן, דבעינן שיהא הס"ר הולכים עלי דרך בכל יום, ובלא"ה אינו רה"ר, ואחריהם נמשך הטור והמחבר במ"ש ס"ר עוברים בכל יום, ואמנם יש ראשונים ובעיקר מבואר זאת בריטב"א שפירשו כוונת רש"י, דסגי בהכי שיש כאן שליטת ס"ר, כלומר שהדרך מוכן ומתוקן שיעבור בה ס"ר, אפילו אם לפועל לא יעברו בה הס"ר, הוי רה"ר. ומאחר שיש לו להמשכנ"י קושיות עצומות על הראשונים שפירשו כפשוטו, הוא תופס לעיקר כאידך ראשונים, דסגי בס"ר שולטים, וממילא יוצא לפי דבריהם, שגם לשיטת רש"י, שכיח רה"ר בזה"ז, וכגון במקום שיש דרך המלך עוברת בתוך העיר והרי זה מוכן לכל בני המדינה, וממילא הוי רה"ר גם לשיטת רש"י אף שאין עוברים שם לפועל ס"ר.
ואמנם הב"א בתשובותיו להמשכנ"י, אינו משיב כלל על נקודה זו שיש כאן מחלוקת ראשונים בהבנת דברי רש"י, רק עיקר דבריו להשיב על פירושו של המשכנ"י בדברי הריטב"א ודעימי' דס"ל דסגי בס"ר שולטים, ובזה ס"ל להב"א, דאע"ג דסגי בזה שרשות הס"ר שולטים שם, מ"מ "הזמנה לאו מילתא היא" ובעינן שיהא שם הס"ר בקירוב מקום, ושיהא דרכם של הס"ר להשתמש באותו דרך כ"כ, עד שיהא אפשר ועלול שיעברו הס"ר ביום א', ובכן מכיון שזה לא שכיח הדרא דינא דאין רה"ר בזה"ז.

הוי אומר לא נחלקו הב"א והמשכנ"י בביאור שיטת הטור והמחבר, דלדידהו פשיטא דבעינן ס"ר עוברים בכל יום, לא נחלקו כי אם בפי' שיטת הריטב"א אליבא דרש"י, ובין להמשכנ"י ובין להב"א אין שום חילוק כלל בין רחובות העיר לבין דרכים שמחוץ לעיר, וכן תפסו בפשיטות הרבה אחרונים, ואמנם בשו"ת אג"מ סלל דרך חדש בביאור שיטת רש"י, וכן בביאור כוונת המחבר, ולדבריו יוצא חילוק גדול בין רחובות שבעיר, לבין דרכים שמחוץ לעיר ויתבאר שיטתו בזה בסעיף ג' וסעיף ח'.

[15]
שו"ת משכנ"י סי' ק"כ דף ק"ו, וחזר על הדברים ביתר ביאור בסי' קכ"א דף קכ"ד ואילך, ומקורו מדברי הריטב"א דף נ"ט במתני' עיר של יחיד עיי"ש שפירש"י שלא הי' נכנסים בה תמיד ס"ר של בנ"א ולא חשיבא רה"ר דלא דמיא לדגלי מדבר, ועי' ריטב"א שם שהקשה בשם ר"ת, וז"ל: "היכי משכחת לה עיר שהיתה של רבים בתחילתה, דהא ודאי מילתא דלא שכיחא הוא שנתיישבו שם בתחילתה ס"ר, ולעולם לא משכחת לה אלא בהיתה בתחילתה עיר של יחיד, ובטלת דין משנתינו בעיר של רבים," ותי' הריטב"א "כי רש"י אינו מצריך שיתיישבו בעיר ס"ר אלא שיכנסו בה ס"ר כאלו הכרכים והעיירות הפתוחים למקומות הרבה, ורגילין בה סוחרים וכיו"ב, ותדע שאף ירושלים לא הי' בה ס"ר תדיר, ואעפ"כ יש בה משום רה"ר אלמלא דלתותי' ננעלות בלילה, ומעתה כל שבתחילתה נתיישבה בכרכים ושווקים גדולים להיות רוכלת העמים זו היא של רבים" עכ"ל, וכתב המשכנ"י שהמעיין בדברי הריטב"א יראה להדיא שיש כאן מחלוקת הראשונים בביאור שיטת רש"י, דהר"ת ויתר הראשונים שהקשו קושיא זו על רש"י, ע"כ שפירשו בדעת רש"י כפשוטו דבעינן ס"ר הולכים בו תדיר, ולכן הקשו על רש"י היכי משכחת עיר של רבים מתחילתה, אבל הריטב"א פי' שדי בשליטת הס"ר, ובזה מיישב שיטת רש"י דכיון שמוכן עבור הס"ר, אע"ג שעדיין אינם עוברים בו בפועל מ"מ הוי רה"ר, וכן לענין ירושלים כיון שהיתה רוכלת העמים, ומוכן לס"ר תמיד לעבור בה, הוי תמיד רה"ר אפילו בזמן שלא עברו בה.
ויל"ע בכוונת המשכנ"י, אי בעינן שיהא נעשה העיר לשם זה, להיות רוכלת העמים ולקבל ס"ר, או אפילו אינו נעשה כלל בכוונה זו, כל שיש לה דרך לס"ר, והם יכולים ורשאים להגיע שם, ע"י זה בלבד מקרי רשות ס"ר שולטת עליו והוי רה"ר, והנה בדף קכ"ה בד"ה ועוד קשה כתב וז"ל: "אלא ע"כ שנידונת ע"ש סופה כיון שנתיישבה באופן זה, ובודאי יוקבעו בו שווקים גדולים, ומקומה ומעשי' מוכיחין עלי', הרי מעכשיו היא של רבים, כיון שהיא מוכנת להם, והם עתידים להתאסף לתוכה, ויש להם דריסת הרגל בה" עכ"ל, ולכאו' משמע דבעינן שיהא נעשה באופן זה שיהא מתחילתה מוכנת לס"ר וכמוש"כ "ומעשי' מוכיחין עלי."

אמנם עי' להלן דף קכ"ז ע"א וז"ל: "דוקא שיש לעיר דרך ומעבר שכל באי עולם באים לתוכה מקצה הארץ, הוא דרך לס"ר, אבל כל שאין לעיר דרך ומעבר מארצות הרחוקות, רק בסביבותי', אז בעינן עכ"פ שיהא מספר אנשי העיר עצמה או עם הסביבות הנמשכים לתוכה ורגילים בה עולים למספר ס"ר" עכ"ל ומלשון זה משמע דתליא רק בזה, אם יש מעבר ודרך שיגיע לתוכה ס"ר הוי רה"ר ואם אין דרך שיגיעו לשם ס"ר אז אינו רה"ר, והטעם בזה שכיון שיש יכולת ורשות לס"ר לעבור בה, נחשב דשלטי בה ס"ר והוי רה"ר, וכן נקט הערוה"ש בדעת המשכנ"י עי' סי' שמ"ה סעי' י"ח שהביא שם שיטת המשכנ"י וז"ל: "אלא כוונת רש"י שתהא דרך מפולש לרבים, שיהא "ביכולת" לעבור בה גם ס"ר לאפוקי הדרכים הקטנים שאינם רק לעיר אחת ולא לכל העולם וא"כ כל הדרכים שלנו הם רה"ר" ומוכח שהערוה"ש הבין בכוונת המשכנ"י שהעיקר שיהא יכולת ורשות לס"ר לעבור בה, וע"כ צ"ל דהא דנקט תחילה מעשי' מוכיחין עלי' וכו', לא שזה מעכב בדבר, אלא דבכה"ג פשיטא טפי דהוי רה"ר, אבל לעולם גם בלא"ה הוי רה"ר.

ונראה דלפי שיטה זו כמעט כל העיירות בזמנינו הם רה"ר, (אם יהי' בהם שאר תנאי רה"ר), ואפילו עיירות קטנות ביותר, שהרי עפ"י רוב יש דרך ומעבר (הייווע"י) ההולך עד להעיר, וממילא יש בה תנאי של ס"ר שולטים בה, ובאמת כן כתב כבר הערוה"ש הנ"ל בזמנו "וא"כ כל הדרכים שלנו הם רה"ר" וכוונתו מבואר, דכמעט כל העיירות שלהם, הי' להם דרך ומעבר מארצות הרחוקות, וכמו שמוזכר בפוסקים שהי' דרך המלך ההולך מעיר לעיר, וממילא נמצא שיש יכולת ורשות לס"ר לעבור בו.

[16]
בשו"ת משכנ"י לא פירש להדיא שכל רחובותי' הם רה"ר, אבל כן מוכח ממ"ש המשכנ"י שלפי שיטה זו היתה כל מחנה ישראל רה"ר, אע"ג שגם שם הי' רחובות הפרטיים אצל האוהלים עשויים בעיקר להדרים שם, וכמו כל רחובות העיר, ומוכח דבכה"ג מקרי ס"ר שולטים בה והוי רה"ר, ועי' הערה הקדום, ולפי מ"ש מהערוה"ש דהעיקר שיהא היכולת והרשות לס"ר לעבור שם, פשיטא דהה"נ כל רחובות העיר.