Wednesday, July 05, 2006

Part 7: Sechiras Reshus For Contemporary City Eruvin

ישוב דעת הב"י מקושית הב"ח


ונראה לישב קושית הב"ח על הב"י בפשיטות, לפי מה שביארתי לעיל דאינו נחשב כאורח, אלא ע"י תקנת חז"ל של שכירות, אבל בזה עצמו שי"ל אחיזה בהבתים, אינו פוטר מעירוב דאינו נחשב כאורח משום זה, ודברי הב"י אינו אלא לומר שיוכל להשכירו, וממילא נעשים העכו"ם כאורחים ע"י השכירות של תקנת חז"ל, ולא מצד עצם בעלות המלך על הבתים, ולא קשה כלום מאחין שהיו דרין בחצר וכו', דבלא שכירות רשותם אינם אורחים לאביהן, עכ"פ זה מבואר בפשיטות מדברי הב"ח כדעת האבנ"ז, דהנחת כלים מהני גבי ישראל.



ראיה מדברי האחרונים דמהני שכירו ולקיטו גבי ישראל


הנה כל זה צריכין אנו לענין שכירו ולקיטו ע"י הנחת כלים, אבל עצם שו"ל דמהני גבי ישראל מבואר להדיא מדברי המג"א סימן שס"ז ס"ק ב' דציין למש"כ בסימן שע"א סעיף ד', דגבי ישראל אין בני הבית יכולין לערב אם אינו רוצה, ובעכו"ם מהני. ושם בס"ק ו' הביא את דברי התוס' וז"ל, אבל אין להביא מהא דאמר שכירו ולקוטו נותן עירובו, דדילמא הני מילי בעכו"ם דאין דירתו חשובה כ"כ, אבל בישראל לא, ערס"י שס"ז עכ"ל בשם התוס'. משמע דכל הטעם דלא מהני גבי ישראל הוא כשאינו רוצה לערב, אבל בסתמא ודאי מהני שכירו ולקיטו אף בישראל כמו בני ביתו, משו"ה ציין המג"א לסימן שס"ז, דשם מבואר דלא מהני בע"כ וכן דעת הב"ח להדיא בסימן שס"ז (ד"ה אבל בני החצר) דמייתי ראיה דבני ביתו יכולין לערב שלא מדעתו, מעובדא דהמן בר רסתק, הרי דבני ביתו ושו"ל שוין, וכ"כ להדיא הפמ"ג בא"א סימן שס"ז אות ב' דהא דלא מהני שו"ל גבי ישראל, דוקא כשמוחה ולא בסתמא, וכן כתב במ"ז שם בסופו, דשו"ל כבן בית דמי.



ביאור דברי התוס' דדוקא גבי עכו"ם שכירו ולקיטו נותן עירובו


ומ"ש העצי אלמוגים מדברי התוס' דף ע' דלא מהני שו"ל גבי ישראל, וכ"כ לעיל (בד"ה ועיין בב"ח) שכתב השיג על הב"ח דס"ל דמהני שו"ל גבי ישראל, מדברי התוס' דף ע', והנה כבר כתבתי מדברי המ"א דכוונת התוס' דוקא כשהוא בע"כ אדרבה מדברי התוס' מוכח להדיא דשו"ל ובני ביתו שוין, ואין זכר בדברי התוס' דשו"ל גרע מבני ביתו, דבתחילה מספקא להו אם בני ביתו של אדם יכולין לערב, אם נותנין פת משלהם ולא זיכו הפת לאביהם, כיון שבן הוא רק טפל, גרע משותפים, וע"ז כתבו דאין להביא ראיה משכירו ולקיטו שיכול ליתן פת שלו, א"כ ה"ה בן בית, ע"ז כתבו דילמא דוקא גבי נכרי, א"כ אין ראיה שגבי ישראל יכול בן בית ליתן פת שלו, זת"ד, א"כ היכן נזכר בדברי התוס' דשו"ל גרע מבן ביתו, אדרבה הרי רוצים לומר כמו דלא מהני שו"ל גבי ישראל, כמו"כ לא יהני בן ביתו, אבל להאמת דמהני בן ביתו, כמש התוס' דאינו דומה לחלק, וכמ"ש בשו"ע סימן שע"א, ה"ה דמהני שו"ל. וכן יש לתמוה על גליון הש"ס דף פ' על התוס' (ד"ה אתי) דהקשה למה צריכין להא דשמואל אשתו של אדם מערבת לו שלא מדעתו, הלא יש ללמדו משו"ל, וכתב דזה ראיה גדולה לפשוט ספיקו של התוס', דלא מהני שו"ל גבי ישראל, ומשו"ה צריך דוקא אשתו, דשמואל מיירי בישראל, עיי”ש. וצ"ע הלא התוס' כלל לא נסתפקו בזה אם שו"ל של ישראל יכול לערב בע"כ, דלזה פשיטא דצריך אשתו דוקא, דודאי שו"ל לא עדיף מבן בית, ושם מיירי התוס' כשלא מחה, והספק הוא אם יכול ליתן פת שלו, אבל כשמחה פשיטא דצריך אשתו דוקא, כמ"ש כל הפוסקים, ומה שהביא המג"א סימן שס"ז ושע"א את דברי התוס' לענין בע"כ, היינו רק ללמוד מיניה דהא דאמרינן דשו"ל נותן עירובו מיירי דוקא גבי עכו"ם, דהרי באמת שם מיירי בע"כ, ולענין זה צ"ל דיש חילוק בין עכו"ם לישראל, אבל לענין ספיקות התוס' אם יכול ליתן פת שלו, הרי קי"ל בש"ע סימן שע"א דאף גבי ישראל מהני.



ראיה מדברי הרשב"א וריטב"א דמהני שכירו ולקיטו גבי ישראל


כן כתב להדיא ברשב"א ובריטב"א דף ס"ד דשכירו ולקיטו של ישראל נותן עירובו ודיו, אלא שהקשו דזה דוקא כשיש לו שם מקום פיתא ולינא, וע"ז הוצרכו לתרץ דגבי עכו"ם הקילו והיינו דליתן פת לעירוב, א"א אלא כשדר שם, אבל אם אינן דרים שם לא גרע מדירה בלא בעלים, דלא שייך בה ענין עירוב, אבל לענין שכירות משמע ממה שהביאו בשם הראב"ד דא"צ לשום קולא, אף אם אינו דר שם, דמ"מ כיון דחשוב כבעלים יכול להשכיר, ומשמע דזה מהני גם גבי ישראל, למאן דס"ל דמהני שכירות גבי ישראל, ודברי הגינת וורדים מיושבים היטב, דלענין שכירות מישראל מהני שו"ל אף שאינו דר שם.



ביאור דשכירות מן המלך עדיף משכירו ולקיטו


ובאמת מדברי הגינת ורדים נראה דס"ל כדעת הישועות מלכו סימן ל"א דהמלך עדיף הרבה משו"ל, וחשוב כבעה"ב עצמו, וכמ"ש הב"י בסימן שצ"א בשם דודו הר' יצחק קארו, דשו"ל אינו אלא ראיה דא"צ לשכור מבעה"ב ממש, אבל באמת חשוב יותר משו"ל. ונראה טעמו, דשו"ל הוי כטפל לבעה"ב שדר שם מחמת שהוא משמשו, אבל כשיש לו תפיסה בהבית ואינו טפל לבעה"ב, עדיף הרבה משו"ל. וז"ל הגינת ורדים ואע"פ שקרקע ארץ מצרים אינה קנויה למלך, ואין פורעין מס וכו' מ"מ כיון שלעת הצורך עושה כרצונו, ואין מוחה בידו, נמצאת אומר שיד המלך שייכא ואגידא בקרקעות, עיי"ש. ולא הזכיר כלל מטעם שו"ל אלא עדיף מזה כיון שיש לו שייכות בהקרקעות עצמן, א"כ אפילו אם נימא דלא מהני שו"ל גבי ישראל, אין מזה ראיה לנידון דידן.

No comments:

PART 3: THE TRUTH REGARDING THE STAMFORD HILL ERUV

Their argument: But the Mishnah Berurah argues that most poskim uphold asu rabbim u’mevatlei mechitzta , so according to most poskim the...