צורת עיירות של זמנינו, אי נחשבין הרחובות כמוקפת מחיצות
וכבר הבאנו בספר "איזהו רשות היחיד" דהבית שלמה כתב להדיא דאין רה"ר בזהמ"ז ברוב העיירות מחמת שהבתים מקיפים אותם, וכ"כ הנפש חיה דברוב העיירות ליכא חשש רה"ר מחמת שבתים מקיפים אותם, ולא אתו רבים ומבטלי מחיצות, ומש"כ בהערה כ' בקובץ הנ"ל דכוונת הבית שלמה (סוף סי' נ"א) הוא מחמת דהעיירות בימיו היו מוקפות חומה, זהו בדותא, דהרי כבר כתב הפרמ"ג בימיו דעיירות שלהם לא היו מוקפות חומה, וז"ל במ"ז סימן שס"ג ס"ק י"ח, והנה עיירות שלנו שאינו מוקפות חומה עי"ש. ודברי הבית שלמה ברורים שהוא מחמת מחיצות הבתים וז"ל, ובשלמא בכל העיירות שדרך המלך הולך באמצע כיון שיש עכ"פ בתים גם בהצדדים שדרך המלך ביניהם א"כ עכ"פ יש שם ד' מחיצות ובכה"ג לרבנן דקי"ל כוותיהו לא אתו רבים ומבטלי מחיצות, אבל בניד"ד שאין בתים וכו' עי"ש. וכונתו שיש בתים כזה[2] ומ"ש האברך הנ"ל דהבתים לא נחשבו כפסים משום דלא אמרינן חוקקין, הנה א"צ כלל לחוקקין דהרי ציין הבית שלמה לדברי הביא"פ שכתב להדיא דע"י היקף הבתים יש שם ד' מחיצות, ואף שאין מחובר בקרנות כיון שיש עומד מרובה א"צ להיות מחובר בקרנות וחשוב כשם ד' מחיצות.
כל זה היינו אומרים אם האחרונים החולקים היו מדברים מענין עירוב, אבל באמת מה שהביא האברך כמה דברי אחרונים שכתבו דאיכא רה"ר דאורייתא בעיירות גדולות, הם לא דיברו על ענין תיקון צוה"פ, אלא על איסור הוצאה בתכשיטין וכיו"ב, לכן ס"ל כיון דמדרבנן לא מהני עומד מרובה על הפרוץ כשהוא פרוץ יתר מעשר ממילא דינו כרה"ר דאורייתא לענין הגזירות של הוצאה בתכשיטין וכיו"ב דמיחלף ברה"ר, דהרי באמת לכמה שיטות גם בכרמלית אסור מטעם זה, אבל מודים כשמתקנין בצוה"פ דתו מהני שם ד' מחיצות גם מדרבנן דלא אתו רבים ומבטלי מחיצות וע"ז לא גזרו שיהא כרה"ר דאורייתא, משום דע"י צוה"פ איכא הכירא. נמצא דהאחרונים אינם חולקים כלל על החזו"א, דהחזו"א דיבר מענין עירוב והם דיברו מאיסור הוצאה בלא עירוב.
____________________________
No comments:
Post a Comment