Wednesday, July 12, 2006

Part 6: Birur HaShitos ─ Regarding Shishim Ribo

ד. [19] ויש החולקים על כל הנ"ל, וסוברים שאפילו בעיר, אין רשות הרבים אלא אם כן יש ששים רבוא עוברים [20] באותו רחוב כל יום,[21] ובלא"ה אינו רה"ר, ואפילו יש ששים רבוא עוברים בתוך העיר, אלא שהם מפוזרים בכל הרחובות, לא מהני זה שיהי' רה"ר, אלא בעינן שיהיו הששים רבוא עוברים באותו רחוב דוקא, ובלא"ה אינו רה"ר.[22]
_____________________
[19]
אקדים בזה הקדמה קטנה לזה הסעיף, הנה שיטה זו לפי הרבה פוסקים הוא שיטת הי"א שהביא המחבר שהוא שיטת רש"י, וכפי המבואר להלן סעיף ט' כשיטה זו נהגו עלמא, ויש בו ג' פרטים: א' הא דאמרינן שיהא ס"ר עוברין בו היינו עוברין ממש, ולא ראוי לעבור או אפשר לעבור, ב' בכל יום היינו כפשוטו דבעינן ממש כמעט כל יום, ואמנם פי' הפוסקים דבודאי אי יחסר יום א' לא פקע מיני' בכך שם רה"ר, אבל עכ"פ בעינן בתמידות ורגילות, ג' עוברין "בו" היינו באותו רחוב בפנ"ע ולא מצרפינן הס"ר מכל רחובות העיר.
ועי' לעיל הערה ט"ז בסופו מ"ש מהמנח"י, דמ"ש הב"א הוא גם הפי' בדברי המחבר, וכן כתבנו שם לפי מ"ש המהרש"ם והמנח"א, וממילא לפי"ז אין דעה זו המובא כאן (סעיף ד') חולק על הדעה המובא בסעיף ב' שהוא שיטת הב"א, ומ"ש בפנים שדעה זו חולק "על כל הנ"ל" הכוונה על הדעות בסעי' א' וג'.
[20]
עי' בשו"ת מהרש"ם ח"ג סי' קפ"ח עיי"ש, שרצה הרב השואל האבדק"ק חיראב, לפרש כוונת המחבר שיהא ראוי לעבור, והמהרש"ם דחה דבריו, וז"ל (לאחר שקו"ט בכלל אי שייך לפרש כיו"ב בלשון המחבר): "מ"מ כיון שיש לפרש בפשיטות למה נדחוק א"ע, ועוד דבנידו"ד דנקטו דיהיו עוברים בכל יום ודאי דאין לפרש כן דלענין ראוי אין לשער בכל יום, וגם לא הו"ל לסתום אלא לפרש", הרי להדיא שהפי' בדברי המחבר הוא כפשוטו, שבעינן ס"ר עוברין ממש בהרחוב כל יום, וכן במ"ב סי' שמ"ה סעיף ז' משמע דס"ל כן בפירוש דברי המחבר עיי"ש במ"ב ס"ק כ"ד וז"ל: בכל יום, חפשתי בכל הראשונים העומדים בשיטה זו ולא נזכר בדבריהם תנאי זה, רק שיהי' מצויין שם ס"ר", ועי' בשעה"צ אות כ"ה שסיים וז"ל: "אבל אין הכרח שיהי' צריך להס"ר שיעברו בכל יום דרך המבוי המפולש", ומוכח שהבין בדעת המחבר שאכן כוונתו כפשוטו שצריך שיעברו ממש כל יום הס"ר דרך המבוי המפולש, וכן מוכח בכל הפוסקים להלן הערה כ"א שפי' כן בדברי המחבר.
[21]
כן הוא לשון השו"ע, וכן הוא לשון כמה ראשונים, ובשו"ת מנח"א כתב וז"ל: פשוט דאינו בכל יום ממש דאם יחסר יום א' בודאי לא יצא מתורת רה"ר רק הרבה פעמים היינו תמיד לענין זה עכ"ל, ומוכח עכ"פ דבעינן הרבה פעמים, ורק דלא בעינן כל יום ממש, אבל בעינן שיהא בגדר "תמיד", ועי' גם בשו"ת מהרש"ם ח"ג סי' קפ"ח שכתב דבעינן שיהא שכיח ומצוי שיעברו ס"ר, וכן עי' באג"מ ח"ד סי' פ"ח בסופו ד"ה והנה מסתבר, שדן לענין קאני איילענד וברייטאן ביטש וז"ל: "שאיכא ימים בימי הקיץ שבאים לשם יותר ממיליון איש ביום, וכיון שאיכא ימים שאיכא ס"ר אפשר דסגי בהכי להיות נחשב רה"ר על כל השנה, שלא הכל הזכירו שצריך להיות הס"ר בכל יום, וא"כ אפשר סברי דאם איכא המציאות בעוברים ס"ר, וראוי הוא מצד המקום ומספר אנשים שבסביבה שיעברו גם כל עת ס"ר הוא רה"ר, אפילו אינם עוברים במציאות אלא איזה ימים בשנה", ואמנם מסיק שם וז"ל: "אך בזה כיון דבשו"ע כתב בדעת שיטה זו דצריך שיעברו ס"ר כל יום יש אולי להקל" עכ"ל, ומוכח דבעינן ס"ר עכ"פ כמעט כל יום.
[22]
כ"כ הרבה פוסקים ה"ה : א' הפנ"י, ב' הב"א, ג' המשכנ"י, ד' הערוה"ש, ה' הבית יעקב עמ"ס עירובין (ומובא במהרש"ם), ו' הדברי מלכיאל, ז' המהרש"ם, ח' המנח"א, מכל הנך פוסקים חזינן דגם בעיר בעינן ס"ר עוברין באותו רחוב בפנ"ע בכל יום, ולא מהני מה שדרים בהעיר ס"ר, וכן לא מצרפינן כלל הס"ר מרחובות אחרות ונעתיק דבריהם אחת אחת:
[א] עי' פנ"י שבת דף ה' ע"ב וז"ל: "והא דאמרינן בפרק הזורק משה היכן הוי יתיב במחנה לוי', היינו משום דאותן המבואות [במחנה ישראל] לא היו בוקעין בהם ס"ר או שלא היו מפולשין משער לשער, משו"ה הוצרך לומר דמ"מ מחנה לוי' גופא רה"ר הוא, ומילתא פסיקא קאמר, אפילו את"ל דמחנה ישראל לא הוי רה"ר גמור, מחנה לוי' מיהא רה"ר גמור הוא כן נראה לי נכון" עכ"ל, ומפורש דאע"ג שהי' מחנה ישראל עיר שדרים בו ס"ר, והי' ס"ר מצויין בהרחובות, וכמוש"כ האג"מ בח"ד סי' פ"ז שבמדבר הי' שיעור כזה שיש לשער שנמצאים ס"ר בהרחובות, כי ביחד עם הערב רב והטף והנשים הי' כמה מליון אינשי, ומ"מ לא פסיקא לי' דהוי רה"ר, דאפשר שלא הי' בוקעין שם ס"ר, ומוכח שזה שדרים בו ס"ר או שמפוזרים בכל הרחובות לא מהני אלא בעינן ס"ר באותו רחוב בפנ"ע.
וכן מוכח גם בדברי הפנ"י המובא בב"א בסוף סי' כ"ו, שעד שעת נדבת המשכן לא היתה כלל רה"ר בדגלי מדבר אפילו במחנה לוי', ואשר לכן לא הזהיר משה על ההוצאה, כי לא הי' צורך להזהיר על ההוצאה שלא הי' שם רה"ר, ורק כאשר שמע שהמלאכה היתה דים ויש מאת ככר כסף, ואשר מזה ראה שיש ס"ר עוברים במחנה לוי' ע"י חשבון המאת ככר כסף עיי"ש, אז הזהיר על ההוצאה, דאז הוא שנעשה רה"ר, וכדיוק לשון הב"א שם דנעשה רה"ר "מעתה", כלומר בתקופה ההוא נעשה אותו המקום לרה"ר, אבל לפני זה לא הי' רה"ר כלל, ומוכח דמה שיש ס"ר מצורף ברחובות העיר אינו כלום, שזה הי' בודאי ידוע למשה גם קודם נדבת המשכן.
[ב] וכן עי' משכנ"י סי' קכ"א שביאר להדיא שיטת הטור והשו"ע דבעינן ס"ר עוברים כל יום שלמדו זאת מהמבואר בגמ' (שבת צ"ו ע"ב) דמחנה ישראל לא הי' רה"ר, וכתב המשכנ"י דע"כ הטעם משום דדוקא מחנה לוי' היו ס"ר עוברים כל יום אצל משה כדי להביא נדבת המשכן כל יום, משא"כ במחנה ישראל לא היו הולכים ס"ר בכל הרחובות, כי לא היו מצויין אלו לאלו, ומבואר להדיא דאע"ג שמחנה ישראל הוא עיר שדרים בו ס"ר, והי' גם ס"ר בצירוף בכל הרחובות וכנ"ל, לא מהני זה שיהי' רה"ר, אלא בעינן ס"ר עוברים באותו רחוב דוקא, לפי שיטת הטור והשו"ע, (ועי' גם רשב"ם ב"ב דף ס' להדיא דמחנה ישראל לא הי' רה"ר, וכן עיי"ש נמוק"י) הרי בפירוש דס"ל להמשכנ"י שגם בעיר בעינן שיעברו הס"ר בכל רחוב בפנ"ע ובעינן שיעברו בו כל יום.
ונראה שמדויק כן בלשון המחבר, שבכל הסעיף נקט לשון רבים, "רחובות ושווקים" ואין "להם" חומה וכו', ובשיטת הי"א נקט לשון יחיד דייקא "כל שאין ס"ר עוברים "בו" אינו רה"ר, ועפ"י המשכנ"י נתיישב כמן חומר, כי אלו נקט לשון רבים גם כאן הי' משמע שיש בצירוף כל הרחובות ס"ר הוי רה"ר, ולכך נקט לשון יחיד דייקא להדגיש דבעינן באותו רחוב בפנ"ע ולא מצרפינן כל הרחובות.
[ג] וכן מוכח נמי דעת הב"א בדף מ"ו שמפרש לשון רש"י שכתב עיר שמצויין בו ס"ר, וז"ל: "ופשיטא דמצויין ממש בעינן דהיינו שיהא עלול לכך שיבואו לשם אלה מפה ואלה מפה, דוגמת דגלי מדבר דאמרינן דמחנה לוי' רה"ר לפי שהי' הכל מצויין אצל משה" עכ"ל, והנה ממ"ש "דוגמת דגלי מדבר דאמרינן מחנה לוי' רה"ר", מוכח דס"ל דוקא מחנה לוי' ששם הי' באין אלה מפה כו' שהיו הכל מצויין אצל משה, משא"כ מחנה ישראל, ששם לא היו מצוי ושכיח שיעברו בו ס"ר, וזה כמוש"כ המשכנ"י.
ועוד משמע שלא פירש כוונת רש"י עיר "שמצויין" שם ס"ר היינו שיש שם "בנמצא" ס"ר, כלומר שדרים בו ס"ר, אלא פירש כוונת מצויין בו, "כמו במחנה לוי' שהכל "מצויין" אצל משה", ומשמע שהב"א מפרש הלשון מצויין שם ס"ר דהכוונה, שיהא "מצוי" שיעברו ברחוב שלה ס"ר, ולא שנמצאים שם ס"ר תושבי העיר, ודו"ק.
וכן מוכח עוד בהב"א שהבאנו לעיל שהביא דברי הפנ"י שמחנה לוי' לא נעשה באמת רה"ר עד שעת נדבת המשכן שהלכו שם ס"ר כל יום, ועד אז לא הי' רה"ר כלל בכל דגלי מדבר, והב"א קלסי' לדברי הפנ"י, וש"מ דהכי נמי ס"ל.
[ד] וכן עי' ערוה"ש בסי' שמ"ה סעי' כ' וכ"א וז"ל: דבדגלי מדבר לא היו מבואות אלא רחובות רחובות כשלנו, וכל שבט ושבט יצא דרך מקום אחר מהשבט השני, לפיכך לא הי' מקום בתוך המחנה שיקרא רשות שכל הרבים הולכים שם זולת מחנה לוי' שכל ישראל היו צריכים לילך אצל משה רבינו, ונמצא דרק מחנה לוי' הי' רה"ר" עכ"ל, ומבואר דעת ערוה"ש דאפילו עיר שיש בו ס"ר אינו רה"ר רק באותם הרחובות שהכל פונים עליהם, כמו במחנה לוי' שהכל מצויין אצל משה, אבל לא מצרפינן הס"ר מכל הרחובות (וכ"כ האג"מ בח"ד סי' פ"ח שמהערוה"ש הנ"ל מוכח דלא נחית לסברתו בחשבון הס"ר).
[ה] וכן עי' בס' בית יעקב למס' עירובין דף ו' ע"א וז"ל: "אמנם כן בכל מקום ובזמן הזה לא מקרי עיר רה"ר אלא כשיש בקיעת ס"ר ואף אמנם נוכל לומר שהיינו טעמא ממאי שדוקא מחנה לוי' הי' רה"ר ולא מחנה ישראל כנ"ל, משום דבמחנה לוי' הי' מצויין ס"ר, ולא כן במחנה ישראל, שלא הי' עוברים ושבים ס"ר" עכ"ל הרי להדיא כנ"ל דאע"ג שהי' מקום חניית ישראל נחשב כעיר כמוש"כ שם הבי"ע לעיל "שהגם שהישראל היו במדבר יושב אוהלים אפ"ה מקרי מקום חנייתם בשם עיר" ומוכח דאע"ג שהי' עיר שהי' של ס"ר דיירים, מ"מ אינו רה"ר רק מחנה לוי' שעברו בו הס"ר.
[ו] וכן עי' בשו"ת דברי מלכיאל ח"ד סי' ג' בסופו וז"ל: ע"ד מ"ש בחיבורי ח"ג בהשמטה לסי' י"ח שאם יש מבוי מפולש רחב ט"ז אמה, היינו שיהא המבוי מפולש מקצה לקצה, אשר באמת אינו מצוי כלל בעיירות גדולות, ולזה נהגו לערב בכרכים גדולים מאוד ולא חששו למה שיש שם ס"ר, כיון שאין שם רה"ר מפולש כנ"ל, וגם כי הס"ר מפוזרים בכל הרחובות, ולא יזדמן כלל שילכו כולם ברה"ר אחד וכמש"ש. עכ"ל, ועיי"ש בהשמטה לח"ג שנסתפק בזה, ומקודם לא רצה לסמוך על סברה זו להתיר, וכפי הנראה שלמסקנה נקט לעיקר דבעינן ס"ר ברחוב אחד.
[ז] וכן מוכח מהמהרש"ם בח"ג סי' קפ"ח וז"ל: דכיון שהדגלים היו סמוכים מסביבות העגלות הי' מצוי שיבואו אלה מפה ואלה מפה והי' שכיח שיעברו ביום א' ס"ר, הרי להדיא דאע"ג שהוא מיירי כאן מדגלי מדבר שהוא עיר של ס"ר מ"מ הוצרך לפרש שמה"ט הי' רה"ר משום שהי' שכיח שיבואו אלה מפה ואלה מפה והי' שכיח שיעברו ביום א' ס"ר, ומוכח דלא ס"ל שמצרפינן כל רחובות העיר, ועיי"ש עוד שמאריך שהפי' בשו"ע ס"ר עוברים בו כל יום הוא כפשוטו דבעינן שיעברו בפועל ס"ר כל יום.
[ח] וכן מוכח דעת המנח"א, עי' שו"ת מנחת אלעזר בח"ג סי' ד' וז"ל: הנה לפי"ז בעיירות הגדולות כמו לונדון פאריז וויען וברלין וכהנה ברחובות הגדולים מקום המסחר ביותר דבודאי ס"ר בוקעין בו ביום" הרי להדיא דאפילו בעיירות הגדולות ההם, שכבר כתב הב"א שיש שם ס"ר, והמנח"א מביא את דברי הב"א הנ"ל, ומ"מ דוקא הרחובות הגדולים מקום המסחר ביותר, שעוברים בו הס"ר בכל יום שם הוי רה"ר ולא כל רחובות העיר, ומבואר דלא מצרפינן כל רחובות העיר.