Wednesday, December 09, 2009

Part 14: Meoz U’Mekedem – Exploring the Historical Roots of the Machlokas Regarding Eruvin

מניין לו לרש"י

הנה ידוע קושיית הראשונים,[205] מניין לקח רש"י את מקורו דרשות-הרבים צריכה ששים רבוא, הרי תנאי זה לא נזכר בש"ס. מה עוד לאחר שנתברר בדורנו שישנם מ"ג ראשונים דקיימי בשיטת רש"י דבעינן ס' רבוא, ובראשם ה' גאונים שהיו לפניו. על כרחנו הדעת נוטה דמוכרח שהיה קיים גרסא כזו בהעתקות הש"ס, שהיו מצויים אצל חכמי אשכנז וצרפת, ולא היו אצל חכמי ספרד.

ואכן נתגלה[206] שהיתה גרסא ישנה זו בראבי"ה[207] שהביא מאמר עולא (שבת ו.) וז"ל "אמר עולא אין דרך רה"ר בבבל". מאמר זה לא נמצא בש"ס דילן.

וכן מצינו גרסא דומה לזו במאירי וז"ל: "לפי שאמרו בכאן אין רשות הרבים בבבל".

והנה מאמר עולא בגרסת הראבי"ה תואמת למאמר עולא בברכות (דף נ"ח.) "אמר עולא נקיטינן אין אוכלסא בבבל".[208] ומבואר בגמ' שם, דאוכלסא אין פחות מס' רבוא. הרי לנו תלמוד מפורש, דאין רה"ר אלא בס' רבוא. ומסתמא להגאונים ולרש"י כך היה הגירסא בש"ס שלהם. ואכן ישנם כתבי-יד עתיקים של הש"ס[209] בהם מוזכר מאמר זה של עולא דאין דרך רה"ר בבבל.

ברם, עדיין קשה ראיית הגר"א ז"ל[210] נגד שיטת רש"י, ממאמר ג' של עולא (עירובין ו:) "הני אבולא דמחוזא אילמלא דלתותיהן ננעלות חייבין עליהן משום רה"ר". הרי דהוי רה"ר אף בלא ס' רבוא, דהא נקטינן בברכות דאין אוכלוסא בבבל.

ותירץ הרה"ג ר' מרדכי יהודה ליב זק"ש ז"ל במאמרו הנ"ל[211] דתרי בבל הוו, בבל המדינה ובבל העיר,[212] ומה שאמרו אין אוכלוסא בבבל, לא נאמר אלא על העיר בבל שנתקללה, אבל המדינה בבל לא נתקללה, ובה יש יותר מס' רבוא, א"כ שפיר יתכן שגם בעיר אחת במדינת בבל כמו מחוזא היו ס' רבוא, ותו לא קשיא מידי על שיטת רש"י ז"ל. ואדרבה המעיין ברש"י יראה שהרגיש בזה, וז"ל בד"ה אבולי דמחוזא: שערי העיר מכוונים זה כנגד זה והיו בה ששים ריבוא". ובשו"ת בית אב[213] כבר הקדימו בתירוץ זה דתרי בבל הוו.

ועיין בספר מנחת פתים[214] להגאון רבי מאיר אריק ז"ל אבד"ק טורנא, דהא דאמרו בברכות אין אוכלסא בבבל, לענין ברכה איירי, דהרואה אוכלוסי ישראל אומר ברוך חכם הרזים.[215] ובבבל אכן לא היה אוכלוסא של ס' רבוא ישראל לבד, כי אם בצירוף אומות העולם, משא"כ לענין דיני רה"ר הרי מחשבין ס' רבוא מכל אומות העולם, ותו לא קשיא מידי על שיטת רש"י ז"ל.[216]

____________________________


[205] ובראשם הרמב"ן שבת (נז ע"א, נט ע"א) וז"ל: "ולא ידענו מנין לו לרש"י כן, שלא הוזכר בתלמוד בשום מקום, אבל בהלכות גדולות נמצא כן כו', וסוף דבר אין לנו אלא מה שמוזכר בתלמוד רה"ר שש עשרה אמה", עכ"ל, וכן הקשו הריטב"א (שבת נט ע"א), והמגיד משנה (הל' שבת פי"א או"ק א), והריב"ש (סימן ת"ה).

[206] ע"י הרה"ג ר' מרדכי יהודה ליב זק"ש ז"ל רב ור"מ בעיה"ק ירושלים, במאמרו "גילוי מקור שיטת רש"י בענין רה"ר לשבת", הנדפס ב"הפרדס" (כ"ז-ו סימן ל"ב), ובספרו "חידושי הרמב"ם לתלמוד" הערה 25, וכן בספרו "מילי דמרדכי" סימן י.

[207] סימן ר"א עמוד 276.

[208] יש לציין שהמאירי (שהביא קושיית הרמב"ן על רש"י) ולא מצריך ס' רבוא לרה"ר, משמע שלא היה לו גרסא זו (במסכת ברכות) עם המלה "בבבל", אלא רק ד"אין אוכלסא פחות מס' רבוא", וחסר אצלו ההשוואה הנ"ל בין ב' מאמרי עולא לענין התנאי של ס' רבוא לרשות הרבים בבבל. ואכן בכת"י פאריז (מספר 671) מפורש כן: "אמר עולא מצינן אין אוכלוסא פחותה מששים רבוא".

[209] במאמרו הנ"ל ציין הרב זק"ש ז"ל שמצא קטע מגמרא מס' שבת כת"י רומי (מספר 127 דף 35 ע"א) וזו לשונה: א' עולא אין רשו' הרבי' בבבל אמ' רבה בר חנה ירושלים אילמלא דלתותי' נעולות בלילה חייבי' משו' רשו' הרבי', עכ"ל והוסיף דנראה מגליון ההגהה שבכת"י ש"ס מינכן שכן היה הגרסא. גם מצאנו עוד גמרא עתיקת יומין באוסף פרידברג (MS Friedberg 9-002 ) שהיא כגרסת כת"י רומי הנ"ל.

[210] מובא ב"גאון יעקב" עירובין ו ע"ב, ובבית מאיר (שם), ובביאו"ה (סימן שמ"ה סעיף ז ד"ה שאין ששים רבוא).

[211] בהערה 206.

[212] וכן נראה מדברי רש"י שבת לו ע"ב ועי' שם בתוס' ד"ה נפקא, ועי"ע במגיני שלמה שם, ובשו"ת מהריט"ץ אבה"ע ב סימן י"א, ובשו"ת שרידי אש ח"ג סימן ל"ח.

[213] ח"ב סימן ה או"ק א.

[214] סימן שמ"ה סעי' ז.

[215] וכן נפסק להלכה ברמב"ם (פ"י מהלכות ברכות הלכה יא) וז"ל: הרואה ת"ר אלף אדם כאחד, אם עכו"ם הם, אומר: בושה אמכם מאד חפרה יולדתכם הנה אחרית גוים מדבר ציה וערבה (ירמיהו נ,יב). ואם ישראל הם ובארץ ישראל אומר: בא"י אמ"ה חכם הרזים .

[216] קושיה זו בשם הגר"א ז"ל נגד שיטת רש"י, הובאה גם ע"י הגר"י שטייף זצ"ל בהסכמתו על ספר "תיקון עירובין במאנהעטען" (המוזכר לעיל בהערה 88) בשם ספר "בני בנימין" בהגהתו על הרמב"ם פי"ד מהל' שבת. והגר"י שטייף מיישב שם מדעת עצמו תירוץ זה של הגאון בעל מנחת פתים.